אחד מהסודות נחשף: כיצד צמח מרן הרב יצחק יוסף שליט”א?


מרן הראש”ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט”א בשיעור הדרכה מיוחד לאברכי כוללים, עם גילוים חדשים ומפתיעים מעמל התורה והחינוך העמוק שקיבל מצעירותו. וגם, מאיזה רבנים בדורנו לא כדאי להתלהב מבקיאותם החיצונית… • הרב אליהו כהן

את השיעור שנמסר באשדוד בפני אברכי הכולל שע”י מוסדות תפארת רפאל, רבים לא יוכלו לשכוח.

 

ברוך שחלק מחכמתו ליראיו…

עוד לפני תחילת השיעור קיבל הגה”צ רבי מאיר אבוחצירא את מו”ר שליט”א בהתרגשות גלויה, במילים קצרות הזכיר את פסק מרן השו”ע (סי’ רכד ס”ו): “הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו”, ועובר למעשה בירך בשם ומלכות על מו”ר מרן שליט”א את הברכה, וכיבדו לשאת את דבריו.

בפתח דבריו חיזק מרן את אברכי הכולל שלומדים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, שכן בעוד שעל בחורי הישיבות להשקיע את זמנם בידיעת דרך הלימוד בעיקר, להבין היטב את דברי הגמרא והראשונים לעומקם, אך על אברכי הכוללים להתקדם ולתרגם את לימודם להלכה ולמעשה, ללמוד את ההלכות המעשיות ולשננם היטב, וזאת למרות שכמובן יש חשיבות בלימוד סדר קדשים וכדומה, אך בראש סולם העדיפויות צריך לעמוד לימוד ההלכה למעשה.

 

הרה”ג ר’ מאיר אבוחצירא שליט”א בברכת “שחלק מחכמתו ליראיו”

 

בשנים עברו לא היו מצויים כלל ועיקר כוללים שעסקו בלימוד ההלכה

מרן הוסיף לספר כי בשנים עברו לא היו מצוים כלל ועיקר כוללים שעסקו בלימוד ההלכה, כולם כמעט עסקו בלימוד הגמרא ותו לא, עד שכמעט לא היה בנמצא אברך שיוכל להשיב הלכה למעשה בהלכות לולב ואתרוג ובשאר ההלכות, אך מרן זצ”ל בזמנו היה עובר ממקום למקום ומדרבן ללמוד הלכה למעשה, אמנם היו מרבני הליטאים שהתרעמו על דבריו באמרם שצריך ללמוד תורה לשמה, וכי כשלומדים הלכה זהו לא לימוד לשמה?!

כיום ב”ה השתנה הדבר גם אצל הליטאים, הרבנות עושה מידי פעם מבחנים ואני בא לבקר במקום המבחן ורואה צעירים מכל הסוגים שבאים להיבחן, כיפות סרוגות וכיפות שחורות, חסידים עם מעיל ארוך עם אברכים ספרדים וליטאים.

כשהייתי צעיר רק מי שלא היה מצליח בלומדע’ס היה לומד הלכה, מי שהיה חלש בגמרא היה לוקח משנה ברורה ולומד וזהו, לא היה מי שחשב ללמוד את הבית יוסף על הסדר, היו צוחקים על מי שלומד בית יוסף.

 

הייתי יושב אחרי הסדר בעזרת נשים החשוכה, מרוב העניות לא היה שם אור

בזמנו כשהייתי בן שמונה עשרה לערך לא היה בישיבת הנגב יביע אומר, הייתי הולך מידי ערב אל הגאון רבי רפאל כדיר צבאן לקחת ממנו יביע אומר, והיה מזהיר אותי להחזיר לו את הספר מיד על הבוקר, הייתי יושב אחרי הסדר בעזרת נשים החשוכה, מרוב העניות לא היה שם אור, רק מבית המדרש היה מגיע אור, וכך עד השעות המאוחרות הייתי לומד את יביע אומר, ומסכם לעצמי כמה הלכות יצאו מכל סימן, אחרי כמה חדשים הכנתי ספר הלכות ילקוט יוסף ובאתי למרן האבא לבקש ממנו להדפיס את החוברת בדפוס סטנסיל (מכונת כתיבה) מאה עותקים, מרן אמר לי להניח לו את הספר והוא יעבור עליו.

אחרי כמה זמן שלח לי מרן מכתב, אני לא מוציא את זה בחוברת אלא ספר, ולא במאה עותקים אלא בשלשת אלפים עותקים, וכך יצא ילקו”י הראשון בשנת תשל”א, ואחר כך יצאו עוד ועוד ספרים.

כשהספר יצא התביישתי לספר לראש הישיבה שאני כתבתי את הספר, היה כתוב שהמחבר י. יוסף, ורק לאחר זמן גילה ראש הישיבה שזה אני… הוא היה גם מעיין בספר ומחזק, אך באופן כללי לא היה מודעות ללימוד ההלכה.

 

שאלתי אותו: אתה זוכר מה אמרת לי לפני 40 שנה שיצא ממני חתיכת “פוייסק”?

היה איתי בחדר חבר ליטאי שהיה רגיל לקנטר אותי על מה שאני לומד יביע אומר בלילות, יום אחד הוא התפרץ עלי בחדר אוכל וצעק ליד כולם: “תגיד מה יצא ממך בסוף? חתיכת פוייסק?” שתקתי, זה פוגע שמדברים כך, אבל לא עניתי לו.

עברו עשרות שנים וביום אחד קיבלתי טלפון מלשכת ראש העיר של ירושלים והוא מבקש כמה כרכים של ילקוט יוסף שהיו חסרים לו, כשהבאתי לו את הספרים שאלתי אותו אתה זוכר מה אמרת לי לפני 40 שנה שיצא ממני חתיכת פוייסק? מה יותר טוב פוייסק או ראש עיר…

בזמנו מי היה מעריך בעולם הישיבות את הרב שלמה זלמן אויירבך והרב אלישיב, היו מכירים את הסטייפלר והרב שך, הרב אברמסקי והרב מבריסק, אלא שכשמרן נעשה גדול הדור התחילו להעריך גם את הפוסקים האשכנזים…

 

שאלתיו מדוע אינו מפרסם את הדברים במילואם, וענה בחיוך: אתה יודע איפה אני גר…

הגאון הגדול ר’ שמואל הלוי ואזנר זצ”ל, בספרו שו”ת שבט הלוי (חלק ב סימן נז) כתב: “ועיון התורה ראשית דבר לברר צורתא דשמעתתא מהחל עד כלה ביושר העיון, לפי דרך כל הראשונים שנאמרו שם, ולברר ההבדלים שבין דרכי הראשונים, לנתח בהבנה יסוד של כל אחד מהם, ואחרי ככלות הכל ללמוד אח”כ על כל ענין דברי הד’ חלקי שו”ע השייכים לזה ולאסוקי שמעתתא ולמצות מסקנא אחרונה, וכך הי’ דרכי גאונים הקדמונים, הגרעק”א החתם סופר וכל הגדולים, ועל כן זה וזה נתקיים בידם והיו מיגעים עצמם על ההילכתא כמו על הסוגיא. ופעם אמר לי גאון ישראל החזון איש זי”ע באחד משיחותיו אתי, כי בנעוריו למד הרבה טור וב”י והיו חביריו מלעיגים עליו ואמרו שיהיה מלמד תינוקות. וסיים ואמר, ב”ה כי נעשיתי מה שנעשיתי“. עכ”ל.

פעם כשביקרתי אצל הגר”ש ואזנר אמר לי: דע לך כי באמת החזון איש אמר לי דברים הרבה יותר חריפים בחובת וחשיבות לימוד הבית יוסף, אך לא רציתי לפרסמם! שאלתיו מדוע אינו מפרסם את הדברים במילואם, וענה בחיוך: אתה יודע איפה אני גר…

אנו למדנו בישיבה קטנה ספרדית, ורק אחר כך הלכנו לישיבה גדולה אשכנזית, מרן רצה שהיסודות שלנו יהיו חזקים, ובזמנו זכינו להיבחן כמה פעמים אצל ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטייה, באחת הפעמים הוא בא לישיבה כשהיינו נערים בני 15 והיה עובר בין הספסלים ואומר לנו תלמדו הרבה בית יוסף! כל מעייניכם יהיו בבית יוסף! אחרי שלמדתם את הסוגיא בבא קמא ובבא מציעא, תבדקו מה כותב עליה הבית יוסף.

 

מרן הראש”ל שליט”א בעת מסירת השיעור בבית הכנסת “תפארת רפאל” באשדוד

 

אם היה מחפש את האמת לא היה מעלים את עיניו מדברי הראשונים שחולקים על המשנה ברורה!

יש רב אחד שהולך ממקום למקום ומראה את הבקיאות שלו במשנה ברורה, באיזה סימן ובאיזה סעיף קטן כתוב כל דבר, ראיתם פעם את אחד מגדולי הדור שנוהג כך? מזקנים אתבונן, וכי כך היתה דרכו של הגר”ע עטיה? הגרב”צ אבא שאול? מרן האבא? הרב אלישיב? הגרש”ז אויערבך? וכי זה דרך הלימוד להיות בקי בסעיף קטן? הם שלטו מה דעת הרשב”א והראשונים ומה כתב בבית יוסף, לא הסתפקו רק בבקיאות בסעיף קטן.

אותו חכם הזכיר פעם את הביאור הלכה שחלק על האור זרוע כיון שהוא סברא יחידאה, ומרן בלוית חן הביא עוד 12 ראשונים שפסקו כהאור זרוע, ונעלמו מהביאור הלכה או שנדפסו אחריו, ואותו חכם בשיעורו הביא שהמשנה ברורה בסעיף קטן פלוני פסק כך, ואמנם הרב עובדיה פסק אחרת אך כך דעת המשנה ברורה, אם היה מחפש את האמת לא היה מעלים את עיניו מדברי הראשונים שחולקים על המשנה ברורה!

[א.ה. אם יורשה להרחיב את דברי מו”ר מרן שליט”א אדגיש כי בודאי אין כוונתו שאסור לאיש לפסוק נגד דעת מרן זצ”ל במחלוקתו על דעת המשנ”ב, שכן זו אינה דרכו של מו”ר שליט”א לשלול מכל וכל את כל מי שאינו חושב כדעתו ולבטל את כל החולקים עליו כעפרא דארעא, וכמנהג כמה וכמה אנשים בדורנו, אלא שכאן אין ספק שגם המשנ”ב בעצמו היה מבטל את דעתו וחוזר לפסוק ככל אותם ראשונים, שהרי בדבריו מדגיש המשנ”ב שלא פסק כאותו ראשון כיון שהוא יחידי, וממילא אילו היה אותו חכם יורד לשורש ההלכה מעבר לבקיאות שלו בציוני הסעיפים, היה מבין שכך צריך לפסוק גם לשיטת המשנ”ב!

ולחידוד הענין, למי ששם לב במוצ”ש הזכיר מרן שליט”א מדבריהם של כמה מגדולי הדור האחרון, דוגמת הגרב”צ אבא שאול, והגר”ש משאש ועוד, והדגיש בדבריו שכבודם במקומם מונח למרות שהוא חולק ומעיר עליהם, ובדבריו הרחיב בכמה וכמה דברי שבח והלל עליהם אלא שכדרכה של תורה אין דעתו כמותם, וגם כאן חוזרת הנקודה הנ”ל ומתחדדת, שהמציאות שדעת מו”ר שונה מדעתם אינה אומרת שהם היו קטלי קני באגמא וכמאן דלא גמרי צורתא דשמעתתא ח”ו, ואילו היו בעלי עיון היו פוסקים כדבריו, חלילה מלחשוב כן, שלא זו דרכה של תורה, אלא מקום הניחו לו להתגדר בו ודעתו שונה מדעתם, ואי”ה עוד נרחיב לבאר נקודה חשובה זו בעתיד.

ובהיות שתופעה זו הולכת ומתרחבת אוסיף להזכיר מאשר בא לפני השבוע יהודי יקר שנכח בשיעורו של רב נוסף מהרבנים המשיבים ברדיו, ואותו רב הזכיר את דעת מרן שליט”א בענין חימום מים מבושלים בשבת, ובלשון מדברת גדולות העיר עליו שנעלמו מעיניו כמה וכמה יסודות בהלכה זו. בשומעי כך פתחתי לאותו יהודי את שו”ת “הראשון לציון” שעמד לידי והראתיו (בחלק ב סימן נט) שכתב בזה”ל: “דין זה ביארנו באורך בילקו”י, שבת כרך א’ חלק ראשון (סימן רנג), ולתועלת הלומדים אכתוב בקצרה את עיקרי הדברים“, כשהקיצור לבדו תופס למעלה מחמש דפים עמוסים… הצעתי לו שילמד לפחות את הקיצור הזה ואחר כך נראה אם נעלם משהו מעיני מרן שליט”א…]

אני יכול להעיד שמעולם לא קרה שאמרתי לפני מרן זצ”ל איזה תוספות או איזה ראשון בכל מקום שיהיה ומרן לא ידע את אותו התוספות!

 

כשיצא חכם שלום ראה אותי בחוץ, הוא תפס לי את היד…

בשנת תשמ”ג אחרי שמרן יצא מהרבנות הראשית לישראל עשינו את מעמד קבלת פני רבו ברגל בישיבת חזון עובדיה, והיו באים רבנים בעיקר לקבל את פני מרן, חכם שלום כהן שליט”א בא גם כן והקשה לפניו קושיא חזקה במסכת זבחים, מיד מרן אמר לו הרי זו קושית המהרש”א וציטט לו בעל פה את כל דברי המהרש”א.

כשיצא חכם שלום ראה אותי בחוץ, הוא תפס לי את היד ואמר לי, תמיד ידעתי שאביך בקיא במהרש”א על מסכת שבת פסחים וכדו’, אבל על מסכת זבחים לא האמנתי שהוא גם כן בקיא כל כך!

זו דרך הלימוד הנכונה להקיף את התורה ולדעת אותה על בוריה, וכל המרבה לבדוק בפוסקים הרי זה משובח!

מרן בלילות היה לומד בספרי התשובות, היה בקיא בעל פה בכל תשובות הראשונים, בכל ליל שבת היה לומד עד השעות הקטנות, כך צריכים אתם שראשכם יהיה בלימוד ולא תצא תקלה מתחת ידיכם.

הלכות שחיטה זהו דבר חשוב וחמור, ברבנות אני מפקח על השוחטים ועדיין יש מה להתקדם ולהשתפר, אנו משתדלים מאד בשחיטה ובבדיקות, אך זה נושא חשוב מאוד, שצריך לפקוח בו מאוד את העינים.

לתגובות ולקבלת המדור “השקפת מרן” ישירות לתיבת המייל שלכם hashkafatmaran@gmail.com

 

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

ילקוט יוסף - פורים משולש, סדרת "מורשת מרן"
₪25.00

רכוש כעת

סט חזון עובדיה המלא - 19 כרכים
₪620.00

רכוש כעת

מעדני המלך - חלק ד - חינוך ילדים
₪45.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

תגובות (1)

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *