בירך מזונות ונמשך עד שאכל שיעור קביעות סעודה


לכבוד הגאון רבי חיים כהן שליט"א

ראש הכולל בכפר סבא,

בעניין מה ששאל במי שהתחיל לאכול עוגה שלא על דעת לקבוע עליה סעודה, ובירך במ"מ ונמשך באכילתו עד שאכל שיעור 204 גרם, האם יברך ברכת המזון, ואף שבירך בתחילה במ"מ.

תשובה: הנה ד"ז מובא בספר ילקו"י הלכות ברכות (סי' קסח סעיף ו) שאם התחיל לאכול עוגה שלא על דעת לקבוע עליה סעודה, ובירך במ"מ ונמשך באכילתו עד שאכל שיעור 204 גרם, יברך ברכת המזון, ואף שבירך בתחילה במ"מ, וכן בהלכה יג. [כל דרהם 2.8 גרם, 72 דרהם זה 204 גרם. ואף שי"א שכל דרהם 3 גרם, חזי לצרף סברת האומרים שדי בג' ביצים].

הנה איירינן שבעודו אוכל נמלך בדעתו לאכול עוד, שבדרך כלל כך הוא הדבר, שבאמצע אכילתו ערב לו העוגה ורוצה לאכול ממנה עוד, ולבסוף נתברר שאכל אכילה כוללת של שיעור של 204 גרם, בזה ודאי לא יברך שוב ברכה ראשונה המוציא, כי על הכל אם אמר מזונות יצא, חוץ ממים ומלח, אך לבסוף יברך ברכת המזון, וגם אם הסיח דעתו מלאכול, ואח"כ חזר ונמלך לאכול עוד, למסקנא כתב הכף החיים שכיון שאם בירך על הפת במ"מ יצא, וכ"ש לפת הבאה בכיסנין דיצא, אפי' אם קובע סעודתו עליהם ואינו חוזר ומברך ברכה ראשונה וכך ההלכה.

ולענין נט"י בין אם אוכל מכאן ולהבא 204 גרם, ובין אם לא אוכל מכאן ולהבא שיעור קביעות סעודה יכול לטול בברכה.

ובמקום אחר כתבנו לתמוה על הרב ברכת ה', שכתב שבזמנינו רגילים לקבוע סעודה על לחמניות מתוקות, ולכן כל שאוכל 54 גרם יברך על נט"י המוציא וברכת המזון. וכתבנו לתמוה היאך חולק על הרב בית דוד ומרן החיד"א ועוד אחרונים, ומי חינך אותו לבטחון כזה להורות לברך ברהמ"ז, בלא לחוש לסב"ל. אטו בזמנם לא אכלו לחמניות מתוקות, האם לא היה להם סוכר, ובכל זאת כתבו כל האחרונים הספרדים שיש שיעור לקביעות סעודה 72 דרהם.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול

תגובות (0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *