משלחן הראשון לציון • איך ינהג חולה קורונה הצריך בידוד בימי הפורים? / הרב יצחק יוסף


מידי שבוע אתר "מורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, מח"ס ילקוט יוסף.

השבוע המאמר עוסק בנושא: איך ינהג חולה קורונה הצריך בידוד בימי הפורים?

תרמו להחזקת האתר!

ב"ה. י' אדר תש"פ

לכבוד

הרב הגאון רבי שלמה שרגא שליט"א

ירושלים.

שלום רב,

בעוונות הרבים המגפה קורונה הגיעה במקצת לארץ ישראל, אמנם מתי מעט, אבל רבים נכנסו לבידוד, כדי למנוע התפשטות המחלה.

בהתאם למצב כב' שואל כיצד לנהוג בקשר לפרשת זכור, כיצד לנהוג בקשר לקריאת המגילה, תפלה בצבור, טבילה, וכדומה.

קודם כל יש להעתיר בתפלה להקב"ה שיעצור את המגפה, ויעמוד מכסא דין וישב על כסא רחמים, להעתיר בעד החולים ובעד כך שתיעצר המגפה. רצוי בעת פתיחת ההיכל לומר פרק תהלים, ותפלה מיוחדת שכתבנו בענין עצירת המגפה. ורפואת החולים.

וחייבים להדגיש שיש לשמוע להוראות של רשויות הבריאות המוסמכות, וכל אלה שהורו להם להכנס לבידוד, אסור להם לצאת מביתם, אף לא לדבר מצוה.

התורה שלנו היא תורת חיים, ומצווה אותנו ונשמרתם מאד לנפשותיכם, ועוד אמרה התורה, וחי בהם, ודרשו חכמים בגמ' יומא פה: ולא שימות בהם. ולכן כולנו יודעים שפיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, חולה שיש בו סכנה אוכל ביום הכפורים, מחללים שבת על חולה שיש בו אפילו ספק סכנה. וכמו שכותב הרמב"ם (פרק ב מהלכות שבת הלכה ג) בזה הלשון: "ואסור להתמהמה בחילול שבת לחולה שיש בו סכנה, שנאמר 'אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ולא שימות בהם', הא למדת שאין משפטי התורה נקמה בעולם, אלא רחמים וחסד ושלום בעולם. ע"כ.

אירע פעם ששמע הגרש"ז אוירבאך זצ"ל על ת"ח שחלה ומתעקש להתענות, מיד נסע לבקרו ושוחחו, ובתוך הדברים אמר שפשוט הדבר שאין לו להתענות, וחזר הלה ועמד על דעתו שבכוחו להתענות. וכשראה הגרשז"א את גודל התעקשותו, אמר לו, ריח אפיקורסות ח"ו יש כאן, בהסבירו הרי נאמר בגמ' בסנהדרין (דף צט ע"ב) האומר מאי אהנו לן רבנן הרי זה אפיקורס. והיינו לפי ששופט עניני הטבע עפ"י שכלו, ואינו משעבד שכלו והבנתו לדעת חכמים. והוא הדין בנידוננו כל שההלכה מורה בהחלט שאסור להתענות, שוב אין להרהר על הדבר כלל, ולקיים דבר ה' זו הלכה,

ולכן מי שהורו לו להכנס לבידוד, לא יצא אפילו להתפלל בצבור, יתפלל ביחידות.

וכבר כתבו התוספות (בבא קמא כג ע"א) "יותר יש לאדם ליזהר עצמו שלא יזיק אחרים משלא יוזק".

בתורה מבואר שהמזיק ממון חבירו חייב לשלם, שנא' מכה בהמה ישלמנה, ולכן כתב הטור בחו"מ סי' שעח, שאסור להזיק לחבירו.

בודאי שבכלל האיסור להזיק את חבירו, זה להדביק את חבירו במחלה ח"ו.

הגאון רבי עקיבא איגר כתב מכתב, בתקופה בה השתוללה הכולי-רע באירופה וכתב שם: "כבר הזהרתי פעמים הרבה אזהרה אחר אזהרה שיהיו הנהגתם … כפי אשר סידרו, ואשר שפטו הרופאים… ולא יעברו על דבריהם".

ולכן חובה לשמור על כללי ההיגיינה. ויש לאוורר את בתי הכנסת ולדאוג לאוויר נקי וצח.

בשבת פרשת זכור, הנה ידוע שזו מצוה מן התורה. כמבואר בתוס' ברכות יג. וכן כתבו רוב הראשונים, הרשב"א, תוס' רי"ד, תוס' ר"י החסיד, סמ"ג סמ"ק, החינוך, וכך פסק לנו מרן בש"ע סימן קמו, וסימן תרפה.

בגמ' מגילה יח. מבואר שצריכים לקרוא פרשת זכור מתוך ס"ת, שהרי נאמר, והימים האלה נזכרים ונעשים, ונאמר זכור את אשר עשה לך עמלק, אתיא זכירה זכירה, מה התם מתוך ספר, שהרי נאמר כתוב זאת זכרון בספר, כך במגילה צריך מתוך ספר הרי שלמדו מגילה מפרשת זכור.

אמנם מי שנמצא בבידוד אסור לו להפר את הוראות משרד הבריאות ולא יבוא לביהכ"נ. אם אפשר שיביאו לו ביום שישי ס"ת לבית, והתיק יהיה עטוף הניילון, וביום שישי יעבור על הקריאה לקוראה בדקדוק וטעמים, ובשבת בבוקר יקרא בס"ת בלי ברכה, ביחידות, את פרשת זכור.

אמנם בתרומת הדשן כותב, שיש לקרוא פרשת זכור דוקא בעשרה, וכך פסק בש"ע, אבל אנוס רחמנא פטריה, ואם אי אפשר לקרוא בעשרה, יקראו לפחות ביחידות. יצא לכל הפחות מדאורייתא בזכירת מעשה עמלק מתוך ס"ת. כמובן יקרא בלי ברכה. בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ט"ז סי' כא) כותב, שבפרשת זכור צריך לקרוא לחולים וכיו"ב, ומותר לקוראה באדם אחד.

ואם אין אפשרות להביא ביום שישי ס"ת לבית, ירשום אצלו בפנקס, על בלוח, שבחודש אלול כאשר קוראים פרשת כי תצא, ומגיעים למפטיר בקריאת פרשת זכור, יגיד לשליח צבור שיכויין עליו להוציאו ידי חובה, והוא גם כן יכוין לצאת י"ח, ואז יצא י"ח פרשת זכור.

נכון שבשבת זו לכל הפחות יקרא פרשת זכור מתוך החומש. שלמרות שלא מקיים בכך את המצוה לשמוע קריאת פרשת זכור, בקריאה זו יזכור את החובה הזו. כך מבואר ברמ"א בהג'ה. וכתב בשו"ת בנין שלמה (סימן נד), דבפרשת זכור כיון שהמצוה היא על כל יחיד, לכן אם אין ס"ת חייב היחיד לקרוא מהחומש, משא"כ בשאר חיובי קריאת התורה, כשאין ציבור אין היחיד חייב כלל.

לגבי קריאת המגילה, כידוע הכל חייבים במקרא מגילה, וגם הנשים חייבות במקרא מגילה, אף שזו מצוה שהזמן גורם אותה, ובדרך כלל מצוה כזו הנשים פטורות, מכל מקום מבואר בגמרא מגילה ד. שהנשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס. שהגזרה של המן להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים היתה גם על הנשים. ולכן צריכים לדאוג שאותם שנמצאים בבידוד ישמעו את המגילה. יביאו להם מגיחלה עטופה בניילון והם יקראו.

אי אפשר לצאת ידי חובה כאשר ישמעו מגילה דרך הלויין או הרדיו אפילו בשידור ישיר, או דרך הטלפון. כי צריכים לשמוע את המגילה מפי בר חיובא, ועל ידי טלפון או לויין, שומעים את קול המדבר דרך המברנא, שזה עץ ואבן, וזה לא הקול המקורי. ולכן לא יוצאים בזה ידי חובה, כמו שביאר הראשל"צ רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל בספרו משפטי עוזיאל. וכך כותב ג"כ בספר שערים המצויינים בהלכה. זה לא דומה לענין עניית אמן כששומעים קדיש דרך הרדיו או הלויין בשידור ישיר, כי סוף סוף הוא שומע ברכה או קדיש שבח להקב"ה, ולכן עונה אמן. כמו שמבואר בגמ' סוכה נא. באלכסנדריא של מצרים.

ולכן אם הוראות משרד הבריאות אינם מאפשרות לו לצאת לשמוע המגילה בצבור, יביאו לו מגילה מקלף ויקרא בביתו לבדו. יביאו את המגילה עטופה בניילון והוא יכול לקרא בה גם ללא קריאתה בטעמים. אפשר לקרוא מגילה גם כשיש מעליה חציצה של ניילון.

ואם אינו יודע לקרוא טוב בלי טעויות, יש טעויות שלא נורא ויוצאים ידי חובה, כמו אם קרא יהודיים במקום יהודים, אבל יש טעויות שלא יוצאים ידי חובה, כמו ומרדכי יושב והמן נופל, שאם קרא ומרדכי ישב בשער המלך, או קרא והמן נפל על המטה, בזה לא יוצאים י"ח, ולכן אם אינו יודע לקרוא לבדו את המגילה בלי טעויות, יכולים להביא בעל קורא שיעמוד בחדר מדרגות ויקרא את המגילה בקול רם, או מי שגר בקומה ראשונה, יעמוד הקורא בחצר, ויקרא בקול רם את המגילה, ויקשיבו היטב לכל מלה, ויצאו ידי חובה. ובאופן כזה הקורא את המגילה יברך את כל הברכות למרות שבירך אותם בבית הכנסת. שהרי קיימא לן בר"ה כט. אף על פי שיצא מוציא וכך המנהג גם כשקוראים בכל שנה את המגילה לנשים שבעל הקורא מברך את כל הברכות, לא צריך לתת לנשים שהם יברכו, אלא בעל הקורא זה שמוציא אותם ידי חובה של המגילה, הוא גם יוציא אותם ידי חובה של הברכות.

ועל פי הנחיות הגורמים הבקיאים בדבר, אין להכנס לדירה שבו נמצא האיש שנגזר עליו בידוד, אבל מותר לעמוד בפתח הבית בחדר המדרגות בשתי מטר מרחק, ולקרוא שם בקול רם את המגילה כדי שהמבודד ישמע.

לגבי שאר מצוות היום, ימנה שליח דרך הטלפון, שיתנו במקומו משלוח מנות, ומתנות לאביונים. ושלוחו של אדם כמותו.

השליח יכול להיות גם בן משפחה וגם קטן, כי העיקר שהמשלוח מנות יגיע אל הנמען. ובזה מקיים את המצווה.

ניתן לקיים מצוות מתנות לאביונים גם ע"י תשלום דרך הוראה לבנק או כרטיס אשראי.

מקוואות: מקוואות לטבילה מפוקחים באופן שוטף, ועל כן אין כל חשש לקיים מצות טהרה כהלכתה, וזאת כמובן תוך שמירה על כללי ההיגיינה המחויבים, ומשרד הבריאות מעדכן שוב את הכללים לשמירת בריאותן של הטובלות.

לגבי מקוואות לטבילת גברים, זו אותה ההגדרה, אבל אם בשל ריבוי טובלים ישנו חשש קל שהמקום אינו נקי כראוי, יש להימנע מטבילה במקווה זה.

בתפילה לבורא עולם, שישלח רפואה שלימה לכל החולים, ויעצור את המגפה והמשחית מעלינו ומעל כל ישראל אמן ואמן.

בברכת התורה

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

תגובות (0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *