מידי שבוע אתר “מורשת מרן” מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט”א, מח”ס ילקוט יוסף.
השבוע המאמר עוסק בנושא: האם אפשר להדליק נרות שבת ולברך עליהם במנורת פלורסנט ובנורת לד?
בס”ד, כ”ה שבט תש”פ, 737-2/פ’
לכבוד
היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש”ת הרב משה שיזדה נ”י
שלום רב,
לשאלתו האם אפשר להדליק נרות שבת ולברך עליהם במנורת פלורסנט, והאם אפשר להדליק נרות שבת בנורות לד ולברך עליהם, דיש להסתפק בהם שהרי אין בהם חוט להט.
ע’ בספר ילקוט יוסף שבת כרך א’ חלק שני מהדורת תשע”א בקונטרס האחרון סי’ ג’ (עמ’ תשכ”ד) שכתבנו לדון בס”ד אם אפשר לברך על הדלקת חשמל בפלורסנט, שיש מקום לומר דעד כאן לא נחלקו אא”כ ההדלקה בחשמל שיש בו חוט להט, כמבואר ברמב”ם פ”ט משבת ה”ו, המחמם את המתכת עד שעשאה כעין גחלת חייב משום מבעיר. ע”כ. וגחלת של מתכת חשיבה אש, אבל בפלורסנט לכאורה א”א לברך שאין אורה בא ע”י חוט לוהט, אלא ע”י גזים ואבקה, שבצירוף האלקטור גזים ואבקה, ובצירוף האלקטרונים שנכנסים לתוכו נוצרת התאורה, ואור הבא מתרכובת של חומרים כימיים בלבד לכאורה אין לברך עליו, שאינו אש, ואין קרוי נר אלא אור הבא מחמת אש.
אלא שעדיין י”ל לגבי פלורוסנט דכיון שהדלקת הגז נוצר ע”י ניצוצות היוצאים מהסטרטר, חשיב שפיר הדלקה, ע’ בספר החשמל לאור ההלכה שנתבאר, שהמדליק נורה פלורסנטית יש בזה משום מבעיר, כיון שיש בסטרטר חוט להט קטן, וכך כתבו בשם הגרי”ש אלישיב דמקום שאין יכול להדליק נרות שפיר יכול לברך על נרות חשמל וגם על נורת ניאון. גם באנציקלופדיה התלמודית ערך חשמל, עמוד תשכד, מבואר שהדלקת פלורסנט חמורה מהדלקת נורה רגילה, שיש בה ג’ הצתות. גם בספר אור לציון כתב דאפשר לקיים מצות הדלקת נרות שבת גם במנורת פלורסנט אף שאין בה חוט לוהט, וכן בבתי מלון אם יש נורה עם סטרטר יכולים להדליק בחדרם ולברך עליהם, וכיום המציאו נורות חד פעמיות העובדות על בטרייה קטנה, ואפשר להדליק בהם נרות שבת ולברך עליהם לכתחילה.
והנה בשו”ת מהרש”ג ח”ב (סי’ קז), כתב, דבהשקפה ראשונה נראה שכיון שאין בחשמל שמן ופתילה, אין יוצאים בו ידי חובה, והגע בעצמך, הרי יש אבנים טובות המאירות בלילה, וכמו שפירש רש”י בפרשת נח על הפסוק צהר תעשה לתיבה, האם יעלה על הדעת לצאת ידי חובת הדלקת הנרות בסידור אבנים טובות המאירות בלילה, ואף אם תמצא לומר שהכח המאיר של החשמל הוא איזה כח אש, אינו אלא גחלת בעלמא, והמבעיר גחלת אינו יוצא בה ידי חובת הדלקת הנרות וכו’. ומ”מ יש לומר שבנר שבת שעיקר הטעם משום שלום ביתו, הרי גם בנר החשמל לא ילך בחושך, ולכן אם אין לו נר אחר אלא נר חשמלי, ידליקנו בלא ברכה. ע”ש. וה”ה לנ”ד, דדמי לאבנים טובות המאירות.
אולם גבי חשמל מצינו להרבה אחרונים שכתבו שאפשר לברך על נר חשמלי, ודלא כמו שכתב המהרש”ג, שבנר שבת שעיקר הטעם משום שלום ביתו, והרי גם בנר החשמל לא ילך בחושך, וברוכי נמי מברכינן. ועיין בשו”ת יחוה דעת ח”ב (עמוד קטז). ולפי זה גם בנ”ד דכיון שסוף סוף יש אור בבית, ואיכא שלום בית, לכאורה למה לא יצא ידי חובה בנר זרחני. ולא דמי לנר חנוכה שכתבו האחרונים שאין מברכים על נר חשמלי, דשאני התם דבעינן שמן ופתילה דומיא דמנורת בית המקדש, וטעם זה אינו שייך גבי נר שבת. ויתכן שנ”ד תלוי אם תקנת נר שבת הוא משום כבוד שבת, או משום עונג שבת, דאם הוא משום כבוד שבת בעינן שיהיה כמו שתיקנו לנו חכמים, נר שיש בו אש [אפילו אש חשמל] המאיר, ולא אבן טובה המאירה, שזהו כבוד שבת. אך יש לדחות, דשאני באבן טובה שאינו מעשה הדלקה כלל, משא”כ בנידון דידן שבירת הזכוכית או עיקומה גורם שהחומר יאיר, ודמי למעשה הדלקה, ובפרט כשעושה זאת סמוך לשבת ומניחו באופן הניכר שהוא לכבוד שבת. ולכן נראה שאפשר להדליק בנורות לד ולברך עליהם ודינם כדין הדלקת חשמל בפלורוסנט.
ולפ”ז למי שמחמיר לכבות את החשמל קודם הדלקת נרות שבת כמבואר בילקוט יוסף ובספר חזון עובדיה, יכבה גם את נורות הלד קודם שמדליק נרות שבת.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הרב הראשי לישראל
ונשיא מועצת הרבנות הראשית
תגובות (0)