משלחן הראשון לציון • האם מדליקים נרות חנוכה במניני חצרות? / הרב יצחק יוסף


מידי שבוע אתר “מורשת מרן” מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט”א, מח”ס ילקוט יוסף , שולחן המערכת, עין יצחק ועוד.

השבוע המאמר עוסק בנושא: האם מדליקים נרות חנוכה במניני חצרות?

תרמו להחזקת האתר!

בס”ד, ‏כ’ כסלו תשפ”א, 391-2/פ”א

לכבוד הרב החשוב והנעלה, כש”ת כה”ר רבי שמואל דביר שליט”א

שלום רב,

בדבר מה ששאלו שכיום שישנם מנינים קבועים שמתקיימים בחצרות הבתים והמקום פתוח האם ידליקו הציבור שם נרות חנוכה בברכה ובין מנחה וערבית.

הנה כיון שהמקום קבוע זה מספר חודשים ויש שם תיבה וקוראים בס”ת וניכר שהמקום מיועד כעת לתפלות ידליקו נרות חנוכה בברכה בין מנחה וערבית ובילקוט יוסף מועדים (מהדורת תשמ”ח עמוד רד) כתבנו, דבמקום שעורכים עצרת ומסיבת חג, ומתפללים שם תפילת מנחה וערבית, מותר להדליק שם נר חנוכה בברכה. וכתבנו כן לפני למעלה מ-25 שנה, וכן היה מורה בזמנו מרן אאמו”ר זיע”א, שרק אם מתפללים שם מנחה וערבית מדליקין בברכה. אולם לאחר שנים אמר, שתפלת ערבית במקום אינה לעיכובא, אלא רק טוב ונכון הדבר. דכל מקום ציבורי שמתאספין יש להדליק בברכה. וכ”פ בספר אז נדברו (ח”ה סי’ לז, וח”ו סי’ עה, וחי”א סי’ לב ולד). ובשו”ת בית מרדכי (סי’ מא), ובשו”ת יד נתן ח”ב (סי’ כה). ובשו”ת משנה שכיר (סי’ רב), ע”ש דזיל בתר טעמא שהוא משום פרסומי ניסא במקום שיש עשרה, כי פעמים רבות הפרסום במסיבות אלה הוא גדול ביותר, אפי’ מן הפרסום של ביהכ”נ, משום הקהל הרב הנוהר לשם. ע”ש. וכ”פ בספר מועדי ה’ (משולמי, עמ’ סא בהערה) דלאו דוקא בבית הכנסת אלא בכל מקום שנקבצים שם קהל רב, מדליקים בברכה משום פרסומי ניסא. וכ”פ עוד אחרונים. וזה דלא כמ”ש בשו”ת ציץ אליעזר חט”ו (סימן ל’), שבמסיבה אין להדליק נר חנוכה בברכה. ועיין בספר ארחות חיים להר”א מלוניל (ה’ חנוכה אות י”ז), ובשבולי הלקט (סי’ קפ”ה), ובשו”ת הריב”ש (סי’ קי”א), ובברכי יוסף (או”ח סי’ תרע”א סק”ו), ובשו”ת מהר”מ שיק (חיו”ד סי’ שע”ד). וע”ע בשו”ת התעוררות תשובה (ח”א סי’ קג). ולדעתו אין בכוחנו להוסיף עוד ולהנהיג להדליק ולברך על הדנ”ח במסיבות, ויש למנוע זאת, והמברך מברך ברכה לבטלה, והנמנע יקבל שכר על הפרישה. ע”כ.

גם בשו”ת שבט הלוי (ח”ד סימן סה) כתב שלדעתו אין לברך בכיו”ב, מכיון שעצם המנהג שנהגו לברך על הדלקת נ”ח בבהכ”נ דנו בו האחרונים, והטעם שכתב הכל בו, שהוא משום פרסום הנס ולברך את ה’ במקהלות, וזכר למקדש, וא”כ מנ”ל להוסיף במה שאינו דומה לבית המקדש שאירע בו הנס. ואף שידעתי שבכמה מדינות היה מנהגם להדליק נ”ח ולברך במסיבות כאלה, מי יודע אם רוח חכמים היתה נוחה מהם. עכת”ד.

וכ”כ בספר אז נדברו (ח”ו סי’ עה) בשם הגרש”ז אויערבאך, שאין לברך, שמכיון שמבואר בתשובת הריב”ש (סי’ קיא) שמקור הברכות במנהג זה על יסוד דברי ר”ת לברך על מנהג קריאת ההלל בר”ח, והדבר שנוי במחלוקת, והרמב”ם והש”ע ס”ל שאין לברך, לכן די לנו במה שנהגו, ואין להוסיף על כך. ע”כ. וכ”כ בשמו בספר שלמי מועד (עמוד רלז). וכן כתבו בשו”ת מנחת יצחק (ח”ו סי’ סה אות ג). ובשו”ת קנין תורה ח”א (ס”ס קלא).

אך להאמור כיון שיסוד דין ביהכ”נ משום פרסום הנס, וכן נהגו, וזה הטעם שכתבו רוב הראשונים, ממילא ה”ה במסיבות שיש פרסום הנס גדול, ולכן הנוהגים כן יש להם ע”מ שיסמוכו, כיון שיש בזה משום פרסומי ניסא ביותר.

וכ”כ בספר משנת יעקב (להגר”י רוזינטל בהל’ חנוכה עמוד רס), שפעמים רבות הפרסום במסיבות אלה הוא גדול ביותר, אפי’ מן הפרסום של בהכ”נ, מהקהל הרב הנוהר לשם. ע”ש. וכ”פ הרה”ג ר”ב זילבר בהערותיו לספר מועדי ה’ (משולמי, עמוד סא), דלאו דוקא בבית הכנסת אלא בכל מקום שנקבצים שם קהל רב, מדליקים בברכה משום פרסומי ניסא. וכ”כ בספרו אז נדברו (ח”ה סי’ לז, וח”ו סי’ עה, וחלק יא סי’ לב ולד). וכן העלה בשו”ת בית מרדכי (סי’ מא), והוסיף, ובפרט כשיש שם אנשים שלא הדליקו נרות חנוכה בבתיהם, שאז מצוה להדליק נרות חנוכה בברכה להוציאם י”ח. וכ”כ בשו”ת יד נתן ח”ב (סי’ כה). ובפרט אחרי מה שנתבאר ביישוב דברי מרן הש”ע בזה, מכמה טעמים.

ומ”מ טוב שיתפללו שם ערבית בצבור מיד לאחר ההדלקה כמו שנוהגים בביהכ”נ, והוא בגדר טוב ונכון כדי שייחשב כמו דין ביהכ”נ, אך אין זה לעיכובא. וראה בשו”ת משנה שכיר (סי’ רב), שג”כ דן ע”פ דברי הריב”ש, שאם אירע שלא הדליקו בבית הכנסת, ואח”כ נקבצו ובאו ללמוד שיעור, ושוהים שם שיעור חצי שעה, שידליקו בברכה, ונימק בטוב טעם ודעת. ע”ש. וע’ בשו”ת בנין שלמה (סי’ נג), ובשו”ת יביע אומר ח”ז (חאו”ח סי’ נז אות ד). ובחזו”ע (חנוכה עמ’ מח).

ויש אחרונים שכתבו לדון, אם הדלקת נרות חנוכה שנהגו [או תקנו חכמים] להדליק בבית הכנסת, אם הוא דוקא בבית הכנסת, או”ד גם בבית המדרש. ולפי מה שהעלנו שגם במסיבות הנוהגים לברך יש להם ע”מ שיסמוכו, ורשאים להדליק בברכה, כל שכן לענין בתי מדרשות. וכן המנהג. וראה בשו”ת שיח יצחק וויס (סימן שלח) שדן בענין הדלקת נ”ח בביהמ”ד, ובמקום שמתפללים בו רק מנחה וערבית. האם צריכים להדליק שם, ואם רשאים לברך עליו, כיון שאין שם מנין קבוע גם לתפלת שחרית. והעלה, דאף שבשו”ת מהר”ם שיק (חיו”ד סי’ שעד) הביא שהחתם סופר מנע עצמו מלברך על נ”ח בביהכ”נ, ואף שנוהגים בכל תפוצות ישראל לברך עליו, לכאו’ הבו דלא להוסיף עלה לברך אף בביהמ”ד, מ”מ מבואר בפמ”ג (סי’ תרעא בא”א אות יד) דפשיטא ליה שמדליקין גם בביהמ”ד, וז”ל, ואף בביהמ”ד דאית ביה מזוזה מדליקין בכותל דרום וא”צ אצל הפתח. עכ”ד. ומאחר שביררנו שאין חילוק בין ביהמ”ד לביהכ”נ, בוודאי שאין לחלק ג”כ בין אם מתפללין שחרית שם, או רק לעתותי ערב, מאחר דעיקר הטעם משום פרסומי ניסא, והפרסום הוא רק בלילה, ולעת הזאת הוא קבוע לתורה ולתפלה, בוודאי שגם שם חיובא רמיא, ונראה שגם לברך. ובפרט אם יש שם ס”ת, וכ”כ הא”ר (סי’ רסז אות י”ט) דע”י שיש ס”ת חשוב קביעות.

ושם הובאה תשובת הגאון בעמח”ס לב העברי, שצידד בזה, דאפשר שבית הכנסת עדיף לענין זה מבית המדרש, חדא, דביהכ”נ נקרא מקדש מעט, וכל עיקר נס במקדש נעשה, על כן בדוגמתו עושים אם אין בית דירה. ועוד דפרסום איכא טפי בביהכ”נ ברוב עם וגו’, משא”כ בביהמ”ד אשר לפעמים מתי מספר הם. אלא שלמעשה נראה שגם בביהמ”ד אם יש בו קיבוץ להדליק ולברך. ומכל מקום מעשה רב באתי להודיע, כי פה עיה”ק ת”ו מדליקין ומברכים ג”כ בבתי מדרשות הן האשכנזים והן הספרדים, וכן אצל חכמי האמת בביהמ”ד שלהם. ורק שמן ההדלקה ואילך שיהיה כשיעור חצי שעה שוהין בביהמ”ד מנין, אם בתפלה או לימוד, שיהא פרסומא  בזמן  ההדלקה,  כנ”ל.  והן כי קדושת ביהמ”ד עדיף מקדושת ביהכ”נ, כמבוא’ בש”ע (סי’ קנג ס”א), אמנם צריכים לזה שיהא ביהמ”ד של רבים, ולא שיחיד קובע למדרש, ושיהא נבנה לכתחילה לשם ביהמ”ד כמבוא’ ברמ”א (סי’ קנא סי”ב), ושיהיה שלהם ולא רק בשכירות. עכ”ד.

ואפשר  דמה  שסיים  שצריך  כמה  תנאים,  אינו מוכרח לדינא, וכל שיש שם רבים שמתאספין, לא גרע ממסיבות. ובלבד שישבו שם, ולא כמו הממתינים בקופת חולים וכדו’.

ובשו”ת ויען יוסף (או”ח סימן תא) נשאל על מה שרוצים לאסוף העם ברחוב באמצע העיר ולהדליק שם נ”ח בברכה, והשיב, שאף שמברכין על מנהג, זהו דוקא מנהג שהונהג ע”י רבותינו הקדמונים, דהם היה בכוחם לתקן ברכה, וכן תיקנו ברכת הנותן ליעף כח אף שלא הוזכרה בש”ס, וכמבואר בטור וב”י (סי’ מו). אך מה שלא הונהג מרבותינו הקדמונים אין בכוחינו להנהיג ברכה, וכיון שבאמת שום אדם לא יצא י”ח בהדלקה זו שברחוב, שמצותו בבית שדרים בו, אף שיש בזה פ”נ, מ”מ אין לברך עליה, ומכ”ש אם אותן הרוצים להנהיג כן, אין כוונתם לש”ש אלא להראות תפארתם, וכפי הנראה ממה שרוצין לעשות כן בנרות חשמליים.

גם בשו”ת דברי יציב (או”ח סי’ רפו אות ג) כתב, שא”א לחדש מעצמינו להדליק נ”ח בראש חוצות בשוקי בראי, דאחד הטעמים להדלקה בב”ה הוא משום שהוא הידור למצוה ופ”נ וזכר למקדש, ולכן אי’ בש”ע שמניחו בכותל דרום, וזה דוקא בבית הכנסת. והיכא דלא נקבע מעיקרא, ה”ז חשש ברכה לבטלה, דאין לך אלא מה שאמרו חכמים, וה”ה לגבי הדלקה דמחוייב להיות בכל לילה. וגם מסופקני טובא בביהכ”נ שאין מנין בכל יום אלא לפרקים, האם יש מקום להדליק בלילה מן הלילות, כיון שהמנהג היה להדליק בכל לילה ומוסיף והולך ודו”ק. ועכ”פ ברור שרק בביהמ”ד ומקום קבוע לתפלה היה המנהג ולא בשאר מקומות, ובפרט בזמן הזה שרבו המתפרצים ולעשות איש ככל הישר בעיניו, ולעשות עוד בשרירות לבו לדמות מילתא למילתא וכו’, ומחוייבין להזהר מאד שלא לנטות ח”ו כקוצו של יו’ד ממה שמבואר ומפורש בדברי רבה”ק, ואין להוסיף ואין לגרוע. עכ”ד.

אמנם כ”ז שייך כשרוצים להדליק ברחובה של עיר, כשיש שם עוברים ושבים, ואינו מקום קביעות, אבל בחצרות שיש שם מנינים קבועים ומתפללים שם ג’ תפילות ידליקו שם נרות חנוכה בברכה בין מנחה לערבית, מאותם הטעמים שנאמרו גבי הדלקת בית הכנסת.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון

הרב הראשי לישראל

 

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

ילקוט יוסף - פורים משולש, סדרת "מורשת מרן"
₪25.00

רכוש כעת

סט חזון עובדיה המלא - 19 כרכים
₪620.00

רכוש כעת

מעדני המלך - חלק ד - חינוך ילדים
₪45.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

תגובות (0)

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *