משלחן הראשון לציון • האם מותר לצאת לחו"ל לקברות הוריו וכן לקברות צדיקים? / הרב יצחק יוסף


מידי שבוע אתר "מורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, מח"ס ילקוט יוסף.

השבוע המאמר עוסק בנושא: האם מותר לצאת לקברות הוריו וכן לקברות צדיקים?

תרמו להחזקת האתר!

בס"ד, ‏י"ט חשון תש"פ, 168-2/פ'

לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת ה"ה הרב יעקב ישראל ידעי נ"י

שלום רב,

לשאלתו האם מותר לצאת לחוץ לארץ על מנת להשתטח על קברי הוריו והאם זה דומה להשתטחות על קברות צדיקים בחו"ל.

הנה כתב הרמב"ם (בפרק ה' מהלכות מלכים הלכה ט') אסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה ולישא אשה, או להציל מן הגויים ולחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחו"ל אסור אא"כ חזק הרעב בארץ, ואעפ"כ אין זה ממדת חסידות וכו'. ואסור לצאת מארץ ישראל לחו"ל לטייל אפילו ע"מ לחזור לא"י.

ולגבי השתטחות על קברות הצדיקים, יש לדון אם נחשב ג"כ למצוה. המהרי"ל (סוף הלכות תענית עמוד ע"ר) כתב, שנוהגים להשתטח בבה"ק מקום מנוחת הצדיקים והוא מקום קדוש וטהור. ובשו"ת שדה הארץ ח"ג (חאה"ע סי' י"א) כתב, שאע"פ שלא נמצא כתוב בשום א' מהמחברים אם יש מצוה להשתטח על קברי הצדיקים, מ"מ אפשר שיש בזה מצוה, וזכות הצדיקים יגינו עלינו שימלאו משאלותינו לטובה, כמו שמצינו בכלב. וכבר העיד האר"י ז"ל כי בהשתטח האדם על קבר הצדיק, ובפרט אם יודע לעשות ייחוד השייך לאותו צדיק, תהיה נשמת אותו צדיק לעזר ולסיוע גדול לאותו אדם.

ומרן החיד"א בברכי יוסף (א"ח סי' תקס"ח אות יא) הביא מת' כ"י של מהר"ם מזרחי בס' פרי הארץ (ח"ג יו"ד סי' ז) שכתב, שהמתגורר בארץ ישראל, ונפשו אותה להשתטח על קברי הצדיקים בחו"ל, או שהוא מתגורר בירושלם ורוצה ללכת לקברי צדיקי שבארץ ישראל, מותר ללכת על דעת לחזור. וע"ע להרב בתי כהונה (בי"ד ח"א סוף סי' כ"ג)

גם בשדי חמד מערכת א"י (סי' א אות א) דן בזה, שאף שאסור לצאת מא"י לחו"ל, מ"מ אם רוצה לצאת בשביל להשתטח על קברות הצדיקים שרי. והביא דברי הרב לגבי כהנים שנהגו להשתטח על קברות צדיקים. ולהלכה ודאי לכהנים אסור, אלא שיש ללמוד מזה כל שכן לגבי היתר יציאה לחו"ל. ובפרט שעושה כן על מנת לחזור שיתכן שאין בזה כל איסור, כמ"ש כמה פוסקים לגבי ישיבה במצרים. ועוד שיתכן שיש מצוה להשתטח על קברי הצדיקים להגן עלינו.

ואע"פ שבשו"ת משפט כהן (ענייני א"י סי' קמז) פקפק בזה, דנהי שמצינו שיש ענין בהשתטחות על קברי הצדיקים, מ"מ וכי יש מצוה להשתטח על כל קברות הצדיקים שבעולם, ולמה לן לאהדורי דוקא על קברי חו"ל. וגם בת"ת ס"ל לר"י (ע"ז יג.) שלא הותר רק כשאינו מוצא ללמוד, והא דלא איפסיקא כוותיה, הוא מטעם שלא מן הכל אדם זוכה. וזה לא שייך לענין ההשתטחות על קברי צדיקים, דמנ"ל לחלק בין צדיק לצדיק. ועוד, דאמאי תיחשב למצוה, דמצינו רק שהיא תועלת, שעי"כ הצדיקים מבקשים עליו רחמים, אבל מצוה מנ"ל. ובפרט שיכולים להשתטח במערת המכפלה על קברי האבות הקדושים. עכת"ד.

אולם יש לומר שהצורך בבקשת רחמים הוי צורך חשוב, וכמו שהתירו לגבי פרנסה, כמבואר ברמב"ם בפ"ה ממלכים הנ"ל, שמותר לצאת לחו"ל לסחורה. וכ"כ בשו"ת שדה הארץ להגאון רבי אברהם מיוחס (ח"ג חאה"ע סי' י"א) מהטעם הנ"ל, וכתב שאפשר שיש מצוה להשתטח על קברי הצדיקים, שיתפללו עלינו, וכמו שמצינו בכלב בן יפונה שהלך ונשתטח על קברי האבות, ואמר, אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים (סוטה לד: ובתוס' שם). ולכן מותר לצאת מאר"י לחו"ל כדי להשתטח על קברי הצדיקים, כיון שדעתו לחזור לאר"י. ע"ש

וכיוון לזה ג"כ בשו"ת משנת יוסף (סי' נה), דענין התפילה חשיב ג"כ כדי חייו, לא פחות מסחורה, כמבואר בגמ' (שבת י.) שהתפילה נקראת חיי שעה, ופרש"י שם, מטעם שהיא לרפואה לשלום ולמזונות. ולפ"ז, כמו שמותר לצאת לחו"ל בשביל צורך מזונות, כך מותר לצאת בשביל להתפלל שנזכה למזונות וחיי נפש. וכמ"ש בפאת השולחן (הל' א"י סי' ב, ס"ק כח) שטעם היתר יציאה לחו"ל לסחורה, לפי שהוא חייו, וישוב א"י תלוי בה.

ובעיקר ההערה, כבר העיר בזה מהר"ש גרמיזאן בשו"ת משפטי צדק (סימן עד) כתב, שלא ידענו מה מצוה יש להשתטח על קברי הצדיקים, [ולפ"ז היה נראה שאין לצאת מארץ ישראל לחו"ל להשתטח על קברי הצדיקים אפי' על מנת לחזור], אלא שסיים שם שמדברי מהרי"ל שהביא הב"י (סי' תקסח) בנודר ללכת על קברי צדיקים וכו', משמע שנחשב נדר מצוה. וכן מהרח"ו כתב שיש עיקר לזה. ע"ש. וראה מה שכתב בזה בשו"ת יחוה דעת ח"ה (עמ' קסג), ושם העלה שמותר לצאת מא"י לחו"ל לצורך פרנסה ולסחורה, ובלבד שיהיה על מנת לחזור לארץ בהקדם, אבל להשתקע בחוץ לארץ אסור. ואסור לצאת מא"י לחו"ל לטייל אפילו על מנת לחזור לא"י. ומותר לצאת לחוץ לארץ ללמוד תורה ולישא אשה על מנת לחזור לא"י. וכן מותר לצאת בשליחות המוסדות הרשמיים בא"י, ללמד תורה לבני ישראל בגולה, ולחזקם בתורה וביראת ה'. ואפי' אם נסתיים הזמן שהוסכם עליו עם המוסדות שבארץ ישראל, רשאי להמשיך ללמד תורה, ולהגדיל תורה ולהאדירה, עד אשר ימצא ממלא מקום מתאים, ואז יחזור לארץ ישראל.

וכן עמא דבר שיוצאים מאר"י לצורך השתטחות על קברי צדיקים. [וע"ע בשו"ת יחוה דעת (ח"ד עמ' רנד) שאם חוזר מיד לא"י מותר לצאת לחו"ל לצורך זה]. וע"ע בשו"ת יביע אומר ח"ד (חיו"ד סי' לה אות ה).

ואם מותר לצאת לחוץ לארץ כשמטרתו רק להשתטח על קברי אבותיו, שהרי עושה להם נחת רוח במה שמתפלל על קברם לעילוי נשמתם. אך מאידך ראינו שאף בקברי צדיקים הפוסקים התחבטו בזה, וי"ל דאף אלה שהתירו לצאת לחו"ל לקברי הצדיקים, יודו שאין להקל בזה לענין קברי אבותיו. וגם נראה שיש להמנע מלצאת לחו"ל לצורך זה בלבד, שלימוד תורה שילמד איזה זמן לעילוי נשמת הוריו, שוה אלף מונים מזה שיסע לחוץ לארץ כדי לעלות על קברי אבותיו. ועיין במהרש"א (קידושין לא: חי' אגדות) שכתב, במעשה דרב אסי שאמר אי ידענא לא נפקא, דאין מצות כיבוד אב באופן זה שכבר מת. ע"ש. והתם איירי לענין לצאת להלוייה, וכ"ש שאין לצאת לחו"ל להשתטח על קברי אבותיו, ורק השתטחות על קברי צדיקים התירו.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא הרבנות הראשית לישראל

תגובות (2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *