מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

כמידי יום אתר “מורשת מרן” מגיש את “הלימוד היומי בתורת מרן” שע”י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה פסח – מהלכות ספירת העומר וימי הספירה, הלכות יז-כ.

א. מי שנסתפק אם ספר העומר בלילה הקודם, (וביום הקודם לא נזכר מספירת העומר כלל), סופר בברכה מטעם ספק ספיקא, שמא באמת ספר העומר בלילה הקודמת, ואם תמצא לומר שלא ספר, שמא הלכה כדעת ר”י בעל התוספות, שכל לילה ולילה מצוה בפני עצמה היא. ונוסף על זה שיש לנו דעת הרי”ף והרמב”ם והראבי”ה דסבירא להו שעיקר מצות ספירת העומר גם בזמן הזה מדאורייתא, וספיקא דאורייתא לחומרא. והוא הדין אם הוא מסופק אם ספר בלילה הקודם את המספר הנכון או לא (ולא ספר ביום את המספר הנכון), יוכל לספור מכאן ואילך בברכה.

ג. אם היה עומד בבין השמשות ונזכר שלא ספר אמש ספירת העומר, וגם במשך כל היום לא נזכר מזה, יספור מיד הספירה של אמש בלי ברכה, ואחר צאת הכוכבים יספור העומר בברכה. ונכון שבאופן כזה יזהר שלא יספור העומר בכל יתר הלילות אלא לאחר צאת הכוכבים, שלא יהיה כתרתי דסתרי. וכל זה דוקא באופן שנזכר בבין השמשות שלנו, שהוא שלש עשרה וחצי דקות זמניות אחר השקיעה, אבל אם נזכר לאחר מכן, אף על פי שהוא נוהג להחמיר במוצאי שבת כדעת רבינו תם, אין לצרף בזה סברת ר”ת וסיעתו להרשות לו לספור מכאן ואילך “בברכה”. אלא מכאן ואילך יספור בלא ברכה. שספק ברכות להקל.

ד. אם שכח בליל ששי לספור העומר ולמחרת התפלל ערבית וקיבל שבת מבעוד יום, ונזכר, יספור העומר בעת ההיא בלי ברכה, ואחר כך ימנה בליל שבת בברכה, וכן שאר הלילות ימנה בברכה.

ה. ספירת העומר צריכה להיות בדיבור בפיו ובשפתיו, אבל בהרהור לא יצא, שהרהור לאו כדיבור דמי. ואם הרהר בלבד, יכול לברך אח”כ, ולספור ספירת העומר בבטוי שפתים. ולכתחלה צריך להשמיע לאזנו, ואם לא השמיע לאזנו יצא.