הלימוד היומי בתורת מרן | יום חמישי כ אייר תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה יום טוב – הלכות עירוב תבשילין, הלכות ג-ו.

א. אף על פי שהכין עירוב תבשילין כדת ישתדל לכתחלה להקדים לבשל ביום טוב את צרכי השבת בשעות המוקדמות של היום, כדי שיסיים האפיה והבישול בעוד היום גדול, שאילו יזדמנו לו אורחים ביום טוב יוכל להגיש התבשילים לפניהם לאכילה. ומכל מקום אם נתעכב מחמת איזה אונס רשאי להמשיך לבשל ביום טוב עד סמוך לשקיעת החמה. מפני שאנו סומכים על סברת האומרים שמן התורה צרכי שבת נעשים ביום טוב שלפניו, ורק חכמים אסרו, ועל ידי עירוב התירו לגמרי.

ב. התבשיל של העירוב יוכל להיות מבושל או צלי או שלוק או כבוש או מעושן. ואפילו תפוח מבושל, ובלבד שיהיה ראוי ללפת בו את הפת. לכן אין לערב בדייסא מיני קטניות שאין רגילים ללפת בהם את הפת. ואין לערב בדג מלוח. ובמקומות החמים נוהגים לקחת ביצה שלוקה בקליפתה שמחזיקה מעמד ואינה באה לידי סרחון כשאר מיני לפתן. ובזמן הזה שיש לנו מקררים חשמליים טוב להדר לקחת לחם שלם ותבשיל חשוב, כגון בשר או דגים לצורך מצות עירובי תבשילין. ואסור לבשל או לאפות ביום טוב אלא כל זמן שהעירוב קיים. ואחר שהכין כל צרכי שבת ביום טוב, אם ירצה יוכל לאכול את הפת והתבשיל של העירוב, אפילו ביום טוב
עצמו. אולם טוב לאכלו בליל שבת, או בסעודה שלישית של שבת.

​​​​​​​ג. לכתחלה צריך להניח העירוב בערב יום טוב דוקא, כלומר, מליל ערב יום טוב עד שקיעת החמה של ערב יום טוב, ואם הניחו קודם ערב יום טוב, יחזור ויטלנו בערב יום טוב ויאמר שהוא סומך עליו לשם מצות עירוב לאפות ולבשל מיום טוב לשבת, (ולא יברך עליו), ומיהו אם לא עשה כן, בכל זאת מותר לו לאפות ולבשל על סמך העירוב הזה.
וכן אם הניח עירוב על דעת לסמוך עליו גם ליום טוב אחר, כגון ראש השנה שחל ביום חמישי וששי, ומתכוין בשעת הנחת העירוב לסמוך עליו בחג הסוכות שחל גם כן בחמישי וששי בחו"ל, או שמניח העירוב בערב חג הסוכות ומתכוין לסמוך עליו בשמחת תורה, לכתחלה לא יסמוך עליו ביום טוב האחר, כי יש פוסקים הסוברים שאפילו אם הניח העירוב שנים או שלשה ימים מקודם לא מהני, הילכך לכתחלה צריך לעשות עירוב אחר, ביום טוב האחר, ויברך עליו, או שיטול את העירוב של יום טוב הראשון ויאמר עליו: "בהדין עירובא יהא שרי לנא לאפויי
ולבשולי" וכו', ולא יברך עליו. אבל בדיעבד יכול לסמוך עליו כל זמן שהוא קיים וראוי לאכילה.

ד. לכתחלה צריך להניח העירוב בערב יום טוב לפני שקיעת החמה. ומכל מקום מי ששכח ולא הניח עירוב תבשילין ונזכר אחר ששקעה החמה, בתוך זמן בין השמשות, יניח העירוב ויברך עליו "על מצות עירוב". ואפילו אם ענה ברכו של תפלת ערבית, כל עוד לא התפלל ערבית של יום טוב יוכל להניח העירוב ולא יברך עליו.

תגובות (0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *