מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

כמידי יום אתר “מורשת מרן” מגיש את “הלימוד היומי בתורת מרן” שע”י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה פסח – מהלכות חול המועד, הלכות לג-לז.

א. כל מלאכות שאסור לעשותם בחול המועד, אסור לעשותם אפילו על ידי גוי. שעשו חכמים דין חול המועד כדין שבת ויום טוב לענין זה, ואם עבר ישראל ואמר לגוי לעשות לו מלאכה האסורה בחול המועד, מותר בדיעבד ליהנות מאותה מלאכה. ומכל מקום במקום מצוה כגון בניית מקוה, מותר לומר לגוי שיעשה לו מלאכה בחול המועד. הילכך גוי שקיבל מלפני החג לבנות את ביתו של ישראל בקבלנות אסור להניחו לבנות בחול המועד, ואפילו הבית הוא חוץ לתחום שבת. אבל מותר לבנות מקוה טהרה בחול המועד בעיר שאין בה מקוה, ואפילו על ידי ישראל, שאין לך צרכי רבים גדול מזה. אבל בנין בית הכנסת אסור לבנות בחול המועד, אלא אם כן המנהג לבנות בקבלנות, שאז יש להתיר לבנות על ידי גוי, דאדעתא דנפשיה קא עביד. ואם נתן לנכרי לעשות מלאכה בתלוש כגון לתפור לו בגד וכיוצא בזה והגוי עשה בתוך ביתו בקבלנות, מותר.
וכן לענין רפואה אף על פי שאסור לשחוק סממנים לצורך חולה שאין בו סכנה בשבת ויום טוב, בחול המועד התירו לעשות כל מלאכה לצורך רפואה אפילו לחולה שאין בו סכנה. ואין צריך לומר שמותר לשתות סמי רפואה נגד מיחושים, ואפילו אינו חולה ממש אלא מתחזק והולך כבריא. וחולה שנתרפא בחול המועד, ולא נסתפר קודם החג מפני חליו, וכובד השער גורם לו נזק, מותר לו להסתפר בחול המועד, כיון שאינו עושה אלא משום רפואה.

ב. אסור לכתוב (בכתיבה אשורית) בחול המועד, ואפילו להגיה אות אחת בספר תורה אסור, שכיון שאפשר להם לקרות בספר תורה אחר, הויא מלאכה שאינה לצורך המועד. במה דברים אמורים שחסר הספר תורה אות או תיבה, אבל אם יש דיבוק באותיות שפוסל הספר תורה, באופן שאפשר לתקנו על ידי גרידת הדיבוק והפרדת האותיות זו מזו, מותר לתקנו בחול המועד, שאין זה מעשה אומן. וכן אות שנמחק וניטשטש ורישומו ניכר, מותר להעביר עליו קולמוס להכשירו, כי אין זה מעשה אומן. ואם אין להם ספר תורה אחר מותר לתקנו בחול המועד אפילו בכתיבת תיבה או יותר שחשוב כדבר האבד. וספר תורה שגמרו הסופר קודם החג, ורשם התיבות “לעיני כל ישראל” סביבות האותיות, והניח חלק באמצעיתם, מותר לגמור הספר בחול המועד, הואיל ואין בזה מעשה אומן. ומחיקת אות יתירה בסוף התיבה אינה חשובה מעשה אומן ומותר לעשותה בחול המועד. ומותר לסופר לכתוב בחול המועד תפלין ומזוזות לעצמו, ואם אין לו מה יאכל לסעודות יום טוב, מותר לו לכתוב ולמכור לאחרים כדי פרנסתו.

ג. מותר לכתוב חשבונותיו ולחשוב הוצאותיו, מפני שאין אדם נזהר בתיקון כתבים אלו ונמצאו כמעשה הדיוט. ויש אומרים הטעם מפני שאם לא יכתבם שמא ישכחו ממנו והוה ליה דבר האבד שמותר לעשותו בחול המועד. ולפי זה כל שאינו דבר האבד אסור. וגם לסברא הראשונה אין להתיר מפני שהוא מעשה הדיוט, אלא כשהוא לצורך המועד. אבל לסברא השניה שהוא דבר האבד מותר אפילו שלא לצורך המועד, ויש לסמוך גם על זה להקל בכתיבה שלנו. ולכן אסור לסוחרים שחשבונותיהם כתובים בפנקסיהם לסדר ולסכם החשבונות בחול המועד. ומכל מקום מותר לכתוב לחבירו אגרת שאלת שלום, ואפילו על דבר פרקמטיא וסחורה שאינה אבודה. ומותר להשכיר דירה בחול המועד ולכתוב חוזה שכירות כנהוג. ומכל שכן אם יש לחוש שאם ימתין לאחר המועד תיעזב הדירה מידו שחשוב דבר האבד.

ד. מותר לכתוב בחול המועד אגרת שלומים, וכן חידושי תורה, בין שחידשם בעצמו, ובין ששמע איזה חידוש מאחר. מפני שאם לא יכתבם שמא ישכחו ממנו ונחשב לדבר האבד. ואפילו יחזור עליהם כמה פעמים קיים חשש שישכחם. וכן עשו מעשה בעצמם כמה מגדולי הפוסקים והמחברים. וכן דעת עוד ראשונים להקל. ומותר לכתוב חידושי תורה או אגרות שלומים בחול המועד על ידי מכונת כתיבה, שנחשב כמעשה הדיוט. וכן מותר לכתוב אגרת שלומים באמצעות המחשב.

ה. מי שנהג להחמיר על עצמו שלא לכתוב חידושים בחול המועד, יכול להשאל על נדרו ולכתוב חידושיו בחול המועד. ואף על פי שאין מתירין נדרי מצוה, כאן אדרבה יש לומר שאין בזה שום חסידות, שאם לא כן לא היו עושים מעשה להקל כל הגדולים הנ”ל. וכל אחד זוכה לחדש מאשר קבלה נשמתו מהר סיני, וכאשר חכמים הגידו, הלא בספרתם. ועיין בספר חסידים. ובספר ברית עולם שם. והמחמיר בזה הוי חומרא המביאה לידי קולא להיות מונע טוב מבעליו. וכמעט שקרוב הדבר שהוא כמנהג בטעות שאפילו התרה אינו צריך.