הלימוד היומי בתורת מרן | יום שני ה ניסן תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה פסח – הלכות ערב פסח, הלכות ה-ח.

א. אסור לאכול מצה ביום ארבעה עשר בניסן, כדי שיאכל המצה לתיאבון בליל פסח, [ומכל מקום אם אכל מצה בשוגג, יברך לאחריה ברכת המזון]. ובליל ארבעה עשר מותר לאכול מצה. ומצה עשירה מותר לאכול בארבעה עשר בניסן. (ומצה עשירה היא הנעשית מקמח (כשר) עם מי פירות, כגון יין חלב ודבש, ומיץ תפוחים ומיץ רמונים וכיוצא בהם. ועיין ברמב"ם פרק ה מהל' חמץ ומצה הלכה ב, ופרק ו הלכה ה). והטעם לזה, כי הואיל ואין יוצאים ידי חובת אכילת מצה בליל פסח במצה עשירה, שנאמר: "לחם עוני" (פסחים לו.), לפיכך לא אסרו לאוכלה בערב פסח. אבל עוגה שנעשית מקמח מצה (אפויה), ועירבו בה דבש ויין וכיו"ב, וחזרו ואפו אותה, אין לאוכלה בערב פסח, שהואיל ונאפית מכבר, אין עליה שוב תורת מצה עשירה. ומצה מבושלת או מטוגנת בשמן מותר לאוכלה בערב פסח, ומכל שכן אם נתבשלה מלפני ערב פסח.

ומשעה עשירית ביום, ולמעלה, (כלומר: שלש שעות זמניות לפני צאת הכוכבים), אסור לאכול אפילו מצה עשירה, כדי שיוכל לאכול המצה בליל פסח לתיאבון. ומכל מקום מעיקר הדין לא נאסר אלא כשאוכל ממנה יותר משיעור כביצה (בלי קליפתה). אבל לאכול ממנה פחות משיעור כביצה (בלי קליפתה, כחמשים גרם), מצד הדין מותר, אלא שאין להקל בזה אלא במקום צורך. ומותר לאכול פירות וירקות, וכן תבשיל ואורז, גם לאחר שעה עשירית, ובלבד שלא ימלא כרסו מהם לאכול ולשבוע. וקטן שאינו מבין בסיפור יציאת מצרים שמספרים בהגדה בליל פסח מותר להאכילו מצה (רגילה), בערב פסח, אבל קטן שמבין בסיפור יציאת מצרים אין להאכילו מצה בערב פסח, שנאמר, "והגדת לבנך בעבור "זה" עשה ה' לי", לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך, ואם ימלא כרסו מן המצה בערב פסח היאך שייך לומר לו "בעבור זה", כיון שאין המצה חידוש לו.

ב. מצה שנעשית בפירוש שלא לשם מצוה, יש אומרים שאף על פי שאין יוצאים בה ידי חובה בליל פסח, מכל מקום אין לאכול ממנה בערב פסח, הואיל וטעמה דומה לטעם המצה שנעשית לשם מצוה. ורבים מהפוסקים חולקים על זה, וכן עיקר, שמן הדין מותר לאכול ממנה. והמחמיר תבא עליו ברכה.

לפיכך מחנות צבא שאין כל אפשרות לשמור על הכשרות בימי הפסח אם ישאר החמץ בי"ד ניסן, (מפני שישנם שאינם מקפידים מלקחת חמץ אל חדרם), ויש הכרח לחסל משם את כל החמץ לפני י"ד, ע"י הרבנות הצבאית, וכן בבתי חולים, יש להתיר להם לאכול בערב פסח מצה שנעשית בפירוש שלא לשם מצוה. ומה טוב להחמיר אם אפשר לבשל המצה במרק בשר או ירקות עד שישתנה טעמה.

ג. יש נוהגים להחמיר שלא לאכול מרור בערב פסח, כדי שיאכלו המרור בליל פסח בתאבון, ואנו לא נהגנו להחמיר בזה. ויש נוהגים להחמיר גם שלא לאכול ביצים בערב פסח, מפני שנוהגים בליל פסח לאכול ביצה, זכר לקרבן חגיגה. ואין למנהג זה יסוד על פי ההלכה, ורשאים לבטלו אף בלא "התרת נדרים".

ד. ערב פסח שחל בשבת, מותר לטלטל המצה הרגילה, אף על פי שאסורה באכילה בערב פסח, מכל מקום הרי מותרת היא בלילה, וראויה גם לקטנים בערב פסח, אבל המצה השמורה לליל הסדר שמקפידים שלא לתת ממנה לקטנים, אין לטלטלה בשבת משום מוקצה. ויש להזהר שלא לטרוח בשבת בהכנת סידור השולחן וכל הדברים השייכים לליל הסדר, שאין שבת מכין ליום טוב (ביצה ב: פרי חדש ופרי מגדים סימן תמד). ונכון מאד להזהר שלא לתת ממצת מצוה שבירכו עליה בליל פסח, לגוי. והטעם, משום חיבוב מצוה.

תגובות (0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *