מי מאיתנו לא זוכר את המשגיח או המגיד מישרים, עומד מאחורי הסטנדר הישן, מכה עליו באגרופו ומרעים בקולו: “רבותי! תשמעו מה שכתוב כאן! ‘אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה!!!'”
אודה על האמת, אף פעם לא הבנתי מה הקשר בין “תלכו”, הליכה בחוקות ה’ לבין עמל התורה.
אם נתבקש לתת דימוי למילים “עמל התורה” לבטח יצטייר אצלינו אדם שיושב מול הגמרא באישון ליל, רגליו טבולות בקערת מים לבל ירדם, וכל כולו מרוכז במציאת המהלך שיתרץ את שבעים שאלותיו על הסוגיא.
אבל, למען ה’, מה כל זה קשור להליכה? זה נשמע לגמרי ישיבה…
*****
ראיתם פעם אדם הולך ברחוב?
אם עבר זמן רב מדי מהפעם האחרונה בה ראיתם, מומלץ לגשת לחלון ולהציץ החוצה…
עצרו לרגע: מה בעצם הוא עושה?
הוא מתקדם, הוא עושה פעולה שמקדמת אותו.
ועוד פרט: הוא מתקדם ממקום למקום, בדרך כלל (למעט ימי בידוד ארוכים ומטריפי דעת של הקורונה) הליכה היא לא מסביב לשולחן בסלון במסלול סיבובי, אלא ממקום אחד למשנהו.
שימו לב לחיקויים: בימינו המציאו “מכשיר הליכה”, מכשיר שמייצר לאדם מציאות בה הוא צריך להניע את רגליו כדרכו בהליכה רגילה, אבל בל נטעה, ברור שהליכה במכשיר כזה מעבר לפן הבריאותי שלה, לא מקדמת את האדם ממקום למקום.
*****
חשבתם פעם מה רשב”י עשה כל כך הרבה שנים במערה?
לא היה לו גמרא ראשונים ואחרונים לא היה לו מדרש שלא לדבר על זוהר…
ובכל זאת הוא למד.
רבי שמעון לא נכנס למערה בתור עם-הארץ.
אין ספק בכך שכשרבי שמעון נכנס למערה הוא כבר ידע כל מה שאנחנו יכולים רק להעלות על דעתינו (בתורה, כמובן).
ובכל אופן הוא היה עסוק מאוד במשך שלוש עשרה שנים, לא מצא זמן להשתעמם.
מה הוא עשה כל הזמן הזה?
הוא “הלך בתורה”,
בכל הדורות היו גדולי עולם, שנודעו בכשרונות עצומים, ובגיל צעיר כבר ידעו את מה שנקרא בפי העם “כל התורה”. ובכל זאת הם המשיכו ללמוד,
לאיפה הם התקדמו בלימוד שלהם? הרי הם כבר ידעו הכל במבחן סיכה?!
הם “הלכו בתורה”.
הליכה בתורה מהי? התבננות מחודשת בכל דיבור של תורה, לימוד מחודש כאילו לא ראינו את ההלכה או הדיבור הזה מעולם. התבוננות כזו המקדמת והחושפת את הלומד לעומק נוסף.
התורה היא אינסופית. אין גבול לעומק ולבהירות שהעמל יכול להגיע אליו. ומשכך – ההליכה הזו, גם היא אינסופית. “הביאני המלך חדריו” – אלו חדרי תורה (ילקוט שמעוני שיר השירים, רמז תתקפב).
אין ספק שאדם שזוכה לכך זוכה לאושר ושמחה, זוכה להרגיש התקדמות יום-יומית שלא תיגמר לעולם.
יהי רצון שנזכה לעמול, להתבונן וללכת תמיד עוד צעד ועוד אחד אל תוך אותם חדרים, אותם עומקים – חדרי תורה.
שלכם באהבה,
שבת שלום!
אלעזר פרידמן, יו”ר מכון “בהירות” – יעוץ – טיפול – הדרכת חתנים
לתגובות הארות והערות f6503904@gmail.com
תגובות (0)