מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

הארץ מלאה גוויות.
פצועים נאנקים בכל פינה.
אזורי סחר הומים הפכו בין רגע למחזות מוות המוניים.
עשרות אלפי פליטים עסוקים בפריצת מעבר הגבול עם כוש. אין בידיהם מאומה,
מחשבתם עסוקה בנסיון להציל את עורם.
קטסטרופה.
דם ואש ותימרות עשן.
*****
כך היתה נראית מצרים אם היה יוסף מאחר ברגע קט מהתוודעותו אל אחיו. השבטים כבר חילקו ביניהם את מצרים. כל אחד מהם קיבל אחריות על השמדת שוק אחד ויהודה לקח על עצמו את כל שאר האיזורים… להשמיד להרוג ולאבד.

אבל למה?
למה יוסף סיבך את המצב כל כך?
עד כדי שהיו צריכים השבטים להגיע למצב של איום ברצח עם?
בשביל מי ובשביל מה זה טוב?
באמת בעיני בשר, אין לכך הסבר מניח לשאלות מציקות כשאלו.

בשביל להבין את הענין צריך לתפוס זווית שונה, אחרת, כדי להתבונן על המצב:
האמת היא, כך כותב הרמ”ק (מובא בפירוש מתוק מדבש לזוהר, פרשת מקץ), שיוסף רצה להתוודע לאחיו כבר ברגע המפגש הראשון שלהם. אלא שכיון שהיתה תביעה עליהם על חטאם במכירתו – לא הורשה מן השמים לעשות כך.
לא היתה בידו הברירה אלא לגלגל את אחיו ל”אותו מקום ואותה אשה”, להחזיר אותם שוב אל אותו מצב בו עמדו שבע עשרה שנה קודם לכן ולהעמיד אותם שוב במבחן האחווה.

לשם כך נצרך יוסף להתגלגל איתם בעלילות. ולהכריח אותם להביא לפניו את בנימין, ואז, אחרי שכביכול הכל כבר נגמר בטוב – להגניב את הגביע לאמתחתו…
אותו יהודה ששבע עשרה שנה קודם לכן אמר: “מה בצע כי נהרוג את אחינו, לכו נמכרנו לישמעאלים” – היה צריך לעמוד ולגייס את כל כשרונותיו, לנסות בכל דרך שהיא, הנעימה יותר והנעימה פחות – והפעם בשביל להציל את אחיו משבי.

“רואה אני שיש בך מידת פטפטנות, שאם לא כן, מה ראית אתה לגשת ולהתווכח עימי יותר משאר אחיך? שואל יוסף,
“כל זאת שאתה רואה – אני ערבתי אותו” משיב יהודה,
אמר לו: “מפני מה לא עשית כן את אחיך כשמכרת אותו לישמעאלים בעשרים כסף, וציערת את אביך הזקן ואמרת לו: ‘טרוף טורף יוסף’???”
כיון ששמע יהודה כך צעק ובכה בקול גדול, אמר: “כי איך אעלה אל אבי?”
אמר יהודה לנפתלי: “לך וראה כמה שווקים במצרים!”
קפץ וחזר אמר לו: “שנים עשר”.
אמר יהודה לאחיו: “אני אחריב מהם שלשה, וטלו כל אחד ואחד אחד אחד ולא נשאיר בהם איש!!”
אמרו לו אחיו: “יהודה! מצרים אינה כשכם, אם אתה מחריב את מצרים תחריב את כל העולם!”
באותה שעה – ולא יכול יוסף להתאפק. כיון שראה יוסף שהסכימה דעתם להחריב את מצרים אמר יוסף בליבו מוטב שאתוודע להם ואל יחריבו את מצרים (מדרש רבה).
לכשתימצי לומר: באותה שעה, בה הוכיחו האחים, ויהודה בראשם, שמוכנים הם להחריב את כל מצרים בעד האחווה, בעד אביהם יעקב – אז נתקן חטאם ושוב יכול יוסף להתוודע אליהם.
*****

לפעמים אדם נכנס למצוקה מסויימת. הוא אינו יודע למה באה אליו הצרה הזו. הוא אמנם מתמודד אבל עם כל זאת הוא שואל בכאב: למה? למען ה’, כל זה בא עלי?
אנחנו אנשים קטנים, ויש דברים נסתרים, לא הכל אפשר להבין. אבל מה שאנחנו כן יודעים – שלכל דבר יש תכלית וסיבה. ועצם ההבנה הזו בכוחה להעניק לנו את התעצומות להתמודד במצבים הללו.
חזקו ואמצו!

שלכם באהבה,
שבת שלום!

לתגובות הארות והערות f6503904@gmail.com
אלעזר פרידמן, יו”ר מכון “בהירות” – יעוץ – טיפול – הדרכת חתנים