הלילה ומחר יום פטירתו של מורנו ורבנו הגאון הגדול חכם יעקב יוסף זיע"א ראש ישיבת "חזון יעקב", רב שכונת גבעת משה בירושלים,
תולדות חייו
נולד במוצאי שמחת תורה כ"ג תשרי תש"ז בעיר ירושלים, ילדם השני של מרן הרב עובדיה ומרגלית יוסף. למד בישיבת פורת יוסף ובישיבת קול תורה.
הרב יעקב יוסף נשוי לנצחיה, בתו של גדול שקדני ישיבת פורת יוסף ואב בית דין תל אביב, הרב עמרם אזולאי זצ"ל. בטקס חופה וקידושין שסידר הרב יוסף שלום אלישיב
לאחר נישואיו למד בכולל קול יעקב ובמוסד הרב קוק בירושלים, שם הוסמך לרבנות
החל משנת תשכ"ח החל לשאת בקביעות דרשות שבועיות בשכונות שונות בירושלים, שהתאפיינו בסגנון עממי.
משפחתו
אלמנתו הרבנית נצחיה נפטרה אף היא מסרטן מעט אחרי בעלה, בי"ז באב ה'תשע"ד (בגיל 64).
לרב ולרעייתו שמונה ילדים, חמישה בנים ושלוש בנות וכ-40 נכדים ונינים. הבת הבכורה מרגלית, מחנכת בירושלים ובעלה דיין ומחבר ספרים תורניים הרב אברהם בן חיים, שאף זכה בפרס ירושלים. הבן עובדיה מכהן כרב קהילה בבית שמש, ומשמש כראש כולל 'תפארת משה' בו לומדים 70 אברכים.
הבן יהונתן מוסמך לרבנות, לומד בכולל ועוסק בענייני שכונת שמעון הצדיק.
הבן משה עמרם משמשים כמגידי שיעורים פופולארים בבתי כנסת שונים בירושלים.
לימים סיפר הרב:"הרבנית נצחיה מסייעת לי בהרבצת התורה", מעיד הרב על רעייתו "היא גדלה בבית של תורה ויודעת ערכה. מעולם לא הלכנו לבית מלון או חופשה, והיא סייעה לי ללמוד וללמד לשמור לעשות ולקיים בגידול הילדים אשר חנן אותנו ה'. תמיד אני שב לבית נקי ומסודר. כשנולדה בתנו רחל נפטרה אחות הרבנית בדמי ימיה והותירה תינוקת בת שלושה ימים. הרבנית גידלה אותה במסירות במשך שנתיים, במקביל לניהול הבית למופת. וזו רק דוגמא אחת מיני רבות על מסירותה. שלי ושלכם שלה הוא"..
רבנות
הרב יעקב יוסף ייסד ועמד בראשות ישיבת "חזון יעקב", הקרויה על שם סבו יעקב עובדיה. היה רב השכונות גבעת משה ותל ארזה בירושלים, והתגורר בשכונת שמואל הנביא בעיר. היה חבר בגוף הכשרות "בד"ץ ישא ברכה" ודיין בבית הדין של קהילת היראים בראשות הרב שווארץ.
לאחר שאביו נתמנה כרב הראשי בתל אביב העביר אליו את הנהגת בתי הכנסת בשכונת הבוכרים ואת מסירת שיעורי התורה שם. הוא הקים בבית הכנסת "בורכוב" את ישיבת חזון יעקב, על שם סבו יעקב עובדיה.
מרן רבנו עובדיה יוסף סיפר במהלך השבעה "לא היה מי שימלא את מקומי, קראתי אותו, אמרתי לו 'אתה מסכים'?".
"ואז אמרתי לו 'יבוא ערב אחד יגיד שיעור, אם ימצא חן בעיניהם, אם יגידו כן נשאיר', כך היה. הוא ערב אחד היה, הם השתגעו, הכל בעל פה, בלי לפתוח ספר".
"אחרי שהוא בא, למחרת אני שואל אותם 'מסכימים עליו'? אמרו לי 'אין כמוהו, מה נסכים עליו?'. והמשיך כל הזמן לתת את השיעורים האלה"
העביר במשך השנים שיעורי הלכה והשקפה יומיים, אף בבתי כנסת נוספים. רוב שיעוריו משנותיו האחרונות הוקלטו.
במשך שנים קבע את תפילתו בקבר שמעון הצדיק בירושלים. היה רב המקום וכובד בהדלקה המרכזית שם בליל ל"ג בעומר.
כמו כן הרב חבר בגוף הכשרות "בד"ץ ישא ברכה".
מקורביו של הרב מספרים תמיד על חשיבותו של הזמן והדייקנות בעיניו, אך עם זאת מדגישים כי לעולם לא ידחה מעליו אדם, ולא יסגל לעצמו "מנהגי אדמו"רות", כהגדרתם. "מה שמאוד מאפיין אותו שהוא לא מחזיק מעצמו בכלל. אין לו גינונים – לא מיניה ולא מקצתיה. הרב יעקב מקבל כל אדם בסבר פנים יפות", מספר ח"כ מיכאל בן ארי. "באתי עם בני לפני הבר מצווה. הרב הושיב אותו לידו, והדריך אותו בסבלנות ובמאור פנים. זה היה פשוט מרגש. הדבר קורה עם כל אחד, בין אם מדובר בשכן ובין אם מדובר בכל אדם אחר. מעולם אין תחושה של 'אין לי זמן בשבילך'. גם בשעת הצהריים כשהרב אוכל, אם יש עדיין אנשים שמבקשים להתקבל, הם נכנסים ומתקבלים בסבר פנים יפות".
פעילות ציבורית
בשנים תשמ"ג-תשד"מ כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם מפלגת ש"ס, בבחירות הראשונות בהן התמודדה התנועהלקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ לרשימת ש"ס שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת ונבחר במסגרתה לחבר כנסת. כיהן בוועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת החינוך והתרבות, וכן בוועדת החקירה הפרלמנטרית לתאונות דרכים. בתקופה זאת פעל רבות למען תיקון חוק מיהודי
בשנת 1988, בתום ארבע שנות כהונה כחבר בכנסת ה-11, הרב יוסף הוצא מהרשימה בעקבות רצונו לשוב לשליחות חייו – הפצת התורה. כמו כן התנגד נחרצות לעיקרון "שטחים תמורת שלום"
לאחר פטירתו, במהלך הלווייתו מסר ידידו הרב יעקב עדס כי כחלק מצוואתו ביקש ממנו הרב יוסף להודיע כי הגיע למסקנה ש"אסור לערב בעניין את מערכת המשפט, את השלטונות, בכל צעד שהוא" כמו כן הודיע כי יש לאסור שירות לאומי לבנות.
נמנה עם רבני המטה להצלת העם והארץ, אך בסוף 2012 פרש ממנו.
בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה. נתן הסכמה לספר "תורת המלך", ובעקבות כך זומן לחקירה במשטרה. לאחר שסירב להתייצב עוכב לחקירה ב-3 ביולי 2011 על ידי המשטרה בשעות הבוקר המוקדמות של יום ראשון השבוע, החליטה המשטרה להניח ידה גם על הרב יוסף, על אף גל הגינויים שגרר מעצרו של הרב ליאור בשבוע שעבר. גם כאן לא בחלה המשטרה באמצעים. "צורת המעצר היתה מבישה", מספר הרב. באותו בוקר הוא נסע כדרכו מדי יום לתפילת הנץ בציון שמעון הצדיק עם תלמידו, המשמש כמפקד בסיס. בדרכו חזרה, עצרו שוטרים את הרכב בו נסע הרב, שלפו מתוכו את הנהג והחרימו את הרכב, על אף שהרב הסכים לעבור לניידת. "ביקשתי מהם שישיבו לתלמידי את רכבו כדי שלא יאחר לבסיס, הם לא הסכימו. דרשו ממני טביעת אצבעות. זה מגוחך. מה לעבירת הסתה ולטביעת אצבעות?" הוא תמה "מעולם לא נחקרתי או נחשדתי במעשה פלילי וברור לכולם שהמעצר הזה נועד להוכיח שלרבנים אין חסינות".
הרב הובא לחקירה בתחנת המשטרה, שם נשאל האם קרא את ספר 'תורת המלך', או שרק נתן הסכמה מבלי לראות את תוכנו. עוד נשאל בחקירתו הקצרה, האם משמעות דבריו בהסכמה "גם אני מצטרף לכל הנ"ל" היא כי הוא מסכים לכל מה שכתוב בספר. "על הכל עניתי בצמד המילים "אין תגובה", ולבסוף הסברתי להם שבחקירה הזו הם פועלים בניגוד לחוק". הרב יוסף אף הוכיח את חוקריו: "מחר תעמידו לדין באשמת גזענות אנשים הקמים בבוקר ומברכים "ברוך שלא עשני גוי"? תעמידו לדין מי שיקרא "שפוך חמתך" בליל הסדר?".
שנשאל הרב מדוע סירב להתייצב לכתחילה לחקירה אליה זומן?
השיב הרב:"סירבתי משום שדברי תורה אין מקומם בחדרי החקירות. אמנם "דינא דמלכותא דינא", אך זאת רק כאשר ישנו שוויון בפני החוק. כאשר במשרד המשפטים קיימת מחלקה לתפקידים מיוחדים שכל תפקידה לרדוף את ציבור נאמני א"י, בשעה שהם מחרישים מול התבטאויות רצח ושנאה מצד שמאל, חייבים למחות על הדבר הזה ולא ללכת לחקירה. ברוך ה' שאנוכי והרב ליאור הצלחנו לעורר את דעת הקהל לעובדה שמפלים לרעה".
במשרד המשפטים טענו כי כולם צריכים להיות שווים בפני החוק, כולל רבנים.
"הטענה כי רבנים שווים בפני החוק היתה נכונה, אילו חקרו גם אנשי אקדמיה שקראו לרצח מתיישבים". ושוחרר לאחר חקירה קצרה. הרב יעקב יוסף היה חבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל ואף היה חתום בקביעות על הכרוזים שלהם.
אחרית ימיו
בינואר 2012, לאחר שהתגלה בגופו סרטן הלבלב, הרב בניהו שמואלי הוסיף לו את השם "חי" כסגולה. בתקופת חוליו ביקר אצל אביו, שהתבטא על גדולתו בתורה וקרא להתפלל לרפואתו.
לא פחות מ1300 שיעורים!!! מסר רבנו בימי חליו בשנה וחצי האחרונים לחייו עת כרסמו המחלה והטיפולים בגופו
בנו של רבנו ר' משה שליט"א מספר: יום אחד באתי לביקור בבית הורי ואבא זיע"א שב משיעור. מרב החולשה שלו הוא ביקש ממני שאוריד ממנו את המעיל והחליפה , לא היה לו כח להרים את היד!!! נחרדתי להבין שבדיוק במצב הזה מסר אבא את השיעור! בלי כוחות כלל.
הרב יעקב יוסף נפטר חצי שנה לפני פטירת אביו, בב' באייר ה'תשע"ג (12 באפריל (2013) ונקבר בהר המנוחות בירושלים. על מצבתו נכתב על פי צוואתו: "פ"נ עבדך בן אמתך יעקב בן מרגלית יוסף", בלבד. אביו ובניו ספדו לו בהלוויתו.
ספריו
הרב יוסף השאיר אחריו מאות הקלטות של שיעורי תורה. ההקלטות יצאו בדיסקים מסודרים לפי סדר השולחן ערוך.
לאחר גילוי מחלתו החל לערוך את סדרת ספריו בהלכה, לה העניק את השם "בעתה אחישנה" שערכו בגימטריה שווה לערכו של שמו. את ספריו ערך יחד עם בנו הבכור, הרב עובדיה. כשבוע לפני מותו יצא לאור הספר הראשון בסדרה, מועדים חלק א'. בספר גם הערות וחידושי בנו בשם "אמרי עובדיה".
מאז פטירתו עורכים את שאר ספרי הסדרה בהלכה על פי הקלטות שיעוריו.
וכן בנו יהונתן יוסף.כתב ספר על תולדות חייו, "עבדך בן אמתך"
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.
הדליקו נר לכבוד ולע"נ הצדיק הגאון חכם יעקב בן מרגלית זיע"א ותזכו לישועות אמן.
