כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.
הלימוד היום בספר חזון עובדיה פסח – תפלת ליל פסח, הלכות ה-ח.
א. מנהג קהלות ספרד בכל תפוצותיהם לגמור ההלל בבית הכנסת בליל יום טוב הראשון של פסח (ובחוץ לארץ בשני לילות הראשונים של פסח) אחר העמידה של תפלת ערבית, ומברכים לפניו "לגמור את ההלל", ולאחריו "יהללוך", ומנהג זה יסודתו בהררי קודש. וטוב לכוין בברכת "לגמור את ההלל" לפטור קריאת ההלל שאומר בביתו בסוף ההגדה, שאין מברכים עליו אז, מפני שמפסיקים בו, שאומרים ב' פרקים הראשונים של ההלל לפני הסעודה, והיתר לאחר הסעודה. ואף במקומות שלא נהגו לגמור ההלל בבית הכנסת בערבית ליל פסח, מה טוב ומה נעים שיסכימו לקבל על עצמם מנהג יקר זה. ועל כל פנים מי שמתפלל עם צבור שאינם נוהגים לאומרו, נכון שיגמור את ההלל ביחידות, בבית הכנסת, או מיד עם בואו לביתו, ויברך עליו תחלה וסוף.
גם הנשים צריכות לגמור ההלל בברכותיו בליל פסח קודם הקידוש, וישאו ברכה מאת ה'. (שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן לד).
הנוהגים להתפלל ערבית של ליל פסח מבעוד יום, רשאים לומר ההלל בברכה, אף על פי שעדיין לא הגיע זמן צאת הכוכבים. (שם).
ב. ליל פסח שחל בשבת, אין לשליח צבור לומר "ברכה מעין שבע", כי כל הטעם שתיקנו חז"ל לאומרה בכל ליל שבת, מפני שהיו איזה יחידים שמתאחרים לבא לבית הכנסת, ובתי הכנסת שבזמנם היו חוץ לעיר ומרוחקים מן היישוב, וכשהיו הצבור מסיימים תפלתם היו מניחים אותם ויוצאים, והיו אותם יחידים באים לידי סכנה, ולכן תיקנו לומר "ברכה מעין שבע" בכל ליל שבת, כדי שבעוד שהשליח צבור אומרה, מסיימים אותם היחידים שנתאחרו לבוא לבית הכנסת, את תפלתם, ויוצאים יחד עם הצבור. אבל בליל פסח שחל בשבת שאינה צפויה להם כל סכנה, שהרי נאמר: "ליל שמורים הוא לה'", ודרשו חז"ל (פסחים קט:) לילה המשומר ובא מן המזיקים, לא תיקנו לומר "ברכה מעין שבע" כלל. כן דעת גדולי הפוסקים. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן תפז). וכן כתבו האחרונים בשם האר"י ז"ל. נמצא ששליח צבור האומר "ברכה מעין שבע" בליל פסח שחל בשבת, הוא מכניס עצמו לחשש איסור ברכה לבטלה. ומכל מקום אם טעה השליח צבור או הזיד והתחיל לברך "ברכה מעין שבע", אין להפסיקו באמצע הברכה, ולגרום ל"ודאי" ברכה לבטלה, אלא יסיים הברכה עד "ברוך אתה ה' מקדש השבת". ונכון שמיד יאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ובכל אופן אין לקהל לענות אחריו אמן.
ג. כשחל ליל פסח בשבת, צריך לומר "ויכולו" עד "אשר ברא אלהים לעשות", ואחר כך יאמרו ההלל בברכות, כי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. (ברכות נא:). ואם טעה השליח ציבור והתחיל מיד בברכת ההלל, יסיים ההלל וברכה שלאחריו (יהללוך), ואחר כך יאמר עם הקהל "ויכולו" עד "אשר ברא אלהים לעשות", ותיכף יאמר קדיש תתקבל אחר זה.
ד. אין גומרים ההלל (בברכות) אלא ביום טוב הראשון של פסח ולילו, (ובגולה בשני ימים טובים הראשונים של פסח ושני הלילות), אבל בחול המועד של פסח וביום טוב האחרון של פסח קוראים ההלל בדילוג בלי ברכה. ובברכת ההפטרה בשבת חול המועד פסח, יש לחתום "ברוך אתה ה' מקדש השבת", ולא יאמר "מקדש השבת וישראל והזמנים", והוא הדין גם לשבת חול המועד של סוכות, שאלמלא שבת אין הפטרה בחול המועד כלל, נמצא שלא באה ההפטרה אלא בגלל השבת, לפיכך חותם "מקדש השבת". ותו לא מידי.
