עומדים אנו בתחילתו של חודש אלול, ימים שהשי"ת קרוב אלינו ביותר, ואפשר לפעול ע"י התפילות ביתר קלות לעומת כל השנה כולה.
בראש השנה נצטווינו לתקוע בשופר, ומהתורה עיקר החיוב הוא שלושים תקיעות לכל היותר, ועם ישראל מקפיד על שמיעת מאה תקיעות, מדוע התווספו שבעים תקיעות הללו?
מביא התוס' במסכת ראש השנה בשם הערוך (לג:) שהטעם לכך הוא כנגד מאה פעיות, מאה יבבות – שיבבה אם סיסרא כאשר בושש לבוא אחר שנהרג במלחמתו עם ישראל, מיהו אותו סיסרא המדרש מספר שהיה בן שלושים, וכבש בכוחו את כל העולם, ובכח קולו הרועם היה מפיל חומות, ובמלחמה עם ישראל לא הסתפק בכוחו אלא לקח עמו תשע מאות רכב ברזל, וארבעים אלף מפקדים.
ועם כל זה ניצחו אותו צבא בראשות דבורה הנביאה יחד עם ברק בן אבינועם משבט נפתלי, מלחמה שלא הייתה כלל בדרך הטבע, כל חייליו ברחו והוא נפל שדוד לפני יעל אשת חבר הקיני שהשקתו חלב והרגתו בשנתו.
ובאותה שעה אמו עומדת בחלון ואומרת "מדוע בשש רכבו לבא" – "בושש" – בא שש, דרכו של סיסרא הייתה לבוא בשלוש שעות ממלחמה, ועכשיו הגיעה שעה שישית ועדיין לא בא. והחלה אמו לייבב.
וקשה לבין למי אכפת מדמעות של אמא של כזה רשע שעוד בדרך הטבע היה מכלה את זממו על ישראל, והיא מייבבת – שתייבב.. ומה זה נוגע אלינו?
ואכן! אנו רואים שהיה מאוד אכפת שאמו יבבה, ומלאך ספר את דמעותיה והגיעו למאה יבבות!
וכנגדם אנו תוקעים מאה תקיעות להסיר השפעתן, מאה תקיעות כנגד מאה יבבות. והרי לא היו פה דמעות של אמא יהודייה שמוסרת את נפשה למען ילדיה שיגדלו כרצון השי"ת, ההפך הגמור גויה שבנה הלך להילחם בעם ישראל, והנה הקב"ה מייחס חשיבות רבה לדמעותיה.
במהלך ההיסטוריה ובפרט בשנים שלאחר ההשכלה, יכולים אנו לראות יהודי בעל תשובה, שהוריו וזקניו בדורות שמעליו, התרחקו וכבר אין להם כל קשר ליהדות, ולפתע חוזר הצאצא ליהדות. מה קרה?
גילו גדולי הדורות שזה בכח התפילות של הסבתא רבה שהשפיעו לדורות אחריה, והם אשר גרמו לו לחזור אל צור מחצבתו.
יהודי נכנס למעונו של בעל הקהילות יעקב מסטייפלער, שיתפלל הרב על צאצאיו, השיב לו הרב, לך ובקש מרעייתך, שהיא תתפלל ותדמע, עבור הילדים כי בזכות התפילות והדמעות של האימהות זוכים לנחת מהילדים.
ואכן אנו מגלים מסיפורה של אמו של סיסרא כמה יקרות דמעות של אם אפילו של אמא גויה, ועל אחת כמה וכמה של אמא יהודייה שרוצה שילדיה יגדלו כרצונו של השי"ת. כמה רב כוחה ופועלת תפילותיה ודמעותיה אצל השי"ת, וגם אם לא רואים זאת כעת, וודאי שבמרות השנים יראו שכר לתפילות והדמעות של האבות והאימהות.
לתגובותהערות הגב: n3201525@gmail.com
