חזקי השובב שוב מציק לאחיו, אני גוער בו: "חזקי, אני מתרה בך, עוד פעם אחת – תטעם מנחת זרועי! אצטרך לעצור את ההצקה הזו בגופי!"
וחזקי, כמו כל ילד שובב וחינני – ממשיך כאילו לא קרה כלום…
אני מתמלא בחימה שפוכה, סטירה רבת עוצמה מעטרת את לחיו בסומק קל עד בינוני.
מה השלב הבא? תנחשו לבד –
נכון. חזקי בוכה, ואני אומר לו בקול כועס מוכיח: "התרתי בך, לא הפסקת. קיבלת את מה שמגיע לך…"
*****
"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל…
למען תהיה השירה בפיהם למען תהיה השירה הזאת לעד בבני ישראל
כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו… ופנה אל אלוהים אחרים…
והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד"
על פניו נראה כאילו אין הבדל בין שני התיאורים הללו.
אבל, רגע, עצרו שניה!
זה נראה לכם הגיוני?
הקב"ה הוא כזה שמחפש אותנו בפינה?
לא יכול להיות. נקודה.
*****
ה' פונה אל עם ישראל ואומר להם:
אני מכתיב לכם את ההיסטוריה כבר עכשיו.
אתם תגיעו לארץ ישראל, תרגישו טוב, ובהמשך, כשלא תשמרו על עצמכם, תרשו לעצמכם להרגיש יותר מדי טוב – "ואכל ושבע ודשן ו…פנה אל אלוהים אחרים".
ואז יבוא העונש.
עד כאן תיאור המציאות.
אבל כאן כבר החלק שלכם: שימצאו אתכם רעות רבות וצרות – אל תאמרו: הבנו, ה' לא אוהב אותנו. הוא מואס בנו. ניתקנו קשר.
ממש לא.
אני רוצה שגם אז תבינו שהרעות לא באות אליכם כי אני שונא אתכם. אלא בגלל העבירות שעשיתם. הן באות בשביל לתקן אתכם. ובסופו של דבר – אגאל אתכם.
*****
הסתר פנים זו מכה קשה. השאלה היא להיכן ניקח את המכה הזו. לכיוון שאם יש מכה – זה הסוף שלנו, ה' שונא אותנו וכו' – יאוש, או להבין שאם יש מכה, יש גם מכה שנותן אותה. ויש לו בכך תכלית – ליישר אותנו, ולבסוף לקרב אותנו אליו.
שלכם באהבה,
שבת שלום!
אלעזר פרידמן, יו"ר מכון "בהירות" – יעוץ – טיפול – הדרכת חתנים
לתגובות הארות והערות f6503904@gmail.com
