קשה לך? – אז מותר!!
פעם אחד הקוראים נתקל בפסק כזה יוצא מפי רב בישראל?
תחשבו רגע: בא אחד לרב כמה ימים לפני יום כיפור ואומר לו: "כבוד הרב, קשה לי מאוד לא לאכול ביום כיפור, לפי איך שאני מכיר את עצמי – אפול בזה, אני יאכל, אין מה לעשות…"
אומר לו הרב: "רק רגע, אמרת שקשה לך ואתה בין כך תיפול? אז דע לך שאין לך חובה בכלל לצום, אתה לגמרי פטור מלצום ביום כיפור!"
נותר לנו רק לסובב את האצבע על הרקה… מה זה? בגלל שנראה לו שהוא יחטא ממילא מתבטלת ההלכה? חס ושלום!
והנה, למרבה הפלא, את אותו הדבר לכאורה בדיוק מה שחז"ל אומרים אצלינו בפרשה! הגמרא בקידושין (דף כא:) אומרת על ענין אשת יפת תואר, והדברים מובאים גם ברש"י על אתר: "ולקחת לך לאשה – לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע" ומסביר רש"י: "שאם אין הקב"ה מתיר לו – סופו להיות נושא אותה באיסור", ואנו עומדים ותמהים על דברי רש"י: וכי בגלל זה הקב"ה צריך להתיר את אותה אשת יפת תואר?
עוד שאלה גדולה יש לשאול על סיום דבריו: "אבל אם נשאה – סופו להיות שונאה שנאמר אחריו 'כי תהיין לאיש וגו" וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה וכו'". וקשה מאוד: אם התורה התירה לו, אם כן מדוע באמת הסוף אמור להיות עצוב כל כך, הרי הוא נושא אותה בהיתר גמור?
מוזר ביותר!
נעזוב רגע את הקושיות ונלך לעצמנו: ישנם אנשים מסויימים (לא אתם הקוראים כמובן…), שלפעמים כשההלכה מתנגשת להם באיזה משהו שהם באמת מאוד רוצים לעשות, למשל מאכל שהם שמעו עליו שהוא מאוד מאוד טעים או מאוד בריא אבל לא כשר במידה מספקת, או הגבלה הלכתית בנושאים של קדושת האדם וביתו וכדומה, לפעמים עולה הרהור בסגנון של: "נו! באמת! אני לא מבין, מה הבעיה של התורה עם הדבר הזה?" מאוד קשה להם לקבל את ההגבלות הרבות שהתורה נותנת על האדם.
את אותו דבר מוצאים גם אצל אדם שהולך לרופא עם תוצאות של בדיקות מעבדה לא תקינות, והרופא אומר לו: "די, יעקב! תפסיק לשחק עם הבריאות שלך! מהיום תפוס את עצמך בידיים, תפחית סוכר / חטיפים וכו' אני מזהיר אותך כי אם תמשיך בתזונה הזו, יתחילו אצלך בעיות!"
והלקוח מתעקש: "שמע, אדון רופא! אני מוכן לצאת להליכה כל יום ואפילו לקחת ויטמינים, אבל את ענין ארוחת הצהריים שלי תעזוב, אני בחיים העמוסים שלי, אין לי זמן לאכול צהריים, אני חוטף חבילת שוקולד ופחית קולה, אני לא יכול לוותר על זה!"
נאנח הרופא ואומר: "אתה יודע מה? את ההנחיות האחרות אתה מקבל? בסדר, תשאיר את ארוחת הצהריים ככה…"
בבדיקה הבאה שיערוך יעקב זמן לא רב אחר כך, עקב תסמינים חדשים ולא נעימים שיתחילו להופיע בחייו, יגלה שהתוצאות אפילו החמירו מעט, הוא מגיע לרופא ונבהל, הוא לא מבין: איך יכול להיות שאין שיפור בבדיקה? הרי אני עושה כך וכך וכו'? רק אז יוכל הרופא להוכיחו על פניו, ולהראות לו שאת העיקר לא שינה…
*****
זהו: "דברה תורה כנגד יצר הרע!" מסביר המגיד מדובנא: היצר הרע, מסית את האדם ואומר לו: תראה איך התורה מונעת ממך דברים רבים שהם טובים, נחמדים, מועילים… כמה קשה! בשביל מה צריך את זה? ועד כהנה… לכן באה התורה פעם אחת ואמרה: "מותר!" אכול כפי יכולתך… ומה קורה בסוף? סופו לשנואתה… בן סורר ומורה חדש מגיע לעולם… מתחילות לצוץ בעיות מפה ומשם…
ואז מבין האדם (אמנם באיחור מה…) שלא הוא שומר על התורה אלא התורה שומרת עליו…
על אותו משקל, אמר פעם איש חינוך נודע בדרך הלצה: כשתרצה להרגיל ילד שלא כדאי לאכול ממתקים, קרא לו יום אחד, ואמור לו: "ילדי החמוד! אני רוצה לעשות לך הפתעה!" ואז, תוציא מתחת השולחן חבילה שלמה של קרמבו, ואמור לו: "כמה אתה רוצה? אני מרשה לך ה-כ-ל!" תדאג שהילד יאכל כמה שיותר חתיכות קרבמו, וכשבטנו תהיה מלאה בקצף הלבן הלבן הזה – תן לו לקינוח לשתות כוס או שתיים פפסי (וכל המרבה הרי זה משובח), עד אשר ירגיש שקצף לבנבן נוזל מנחיריו… מובטח לך, מסיים אותו איש חינוך, שזו תהיה הפעם האחרונה בה תתמודד מולו בנושא אכילת ממתקים…
לכל אדם שמכיר את עצמו יודע, שישנם דברים שהוא בדרך קבע עושה אותם ואחר כך מתחרט עליהם, לפעמים דרך ההתמודדות היא דוקא ליפול שוב ביודעין (במאמר המוסגר: אין כוונתי ח"ו לחטאים, אלא לאכילת יתר מופרזת וכדומה), עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא…
ובמקרה הטוב יותר להחכים מנסיונם של אחרים, "איזהו חכם? הלומד מכל אדם…" (אבות פרק ד, א), אפילו מאדם שנופל יש מה ללמוד: כשרואים אחר שנפל והגיע למצב מאוד לא נעים עקב חוסר השליטה שלו על עצמו, זה יכול לדרבן אותנו להחזיר לעצמנו את השליטה על עצמנו, או לפחות לחפש את הדרך לעשות את זה…
שלכם באהבה,
שבת שלום!
לתגובות הארות והערות f6503904@gmail.com
אלעזר פרידמן, יו"ר מכון "בהירות" – יעוץ וכלים לחיים אכותיים
