השופר האלולי כבר נשמע, מרעיד את הלב. ניגוני הסליחות פורטים על נימים חבויים, כל אחד מאיתנו רוצה, רוצה להתעלות, להשתנות, לעלות עד לב השמים, ו…. מה עוד? השאיפות, הרצונות – אין ספק – הן ללא גבול.
אך בד בדד עם אותן רגשות, עולות שאלות, שאלות שחלקן חדשות, חלקן מלוות אותנו אולי כבר שנים: "איך אני יכול לעשות את זה?" / "כבר ניסיתי ו…. קרה מה שקרה, זהו? אבדה תקוותי?" / "מה אני בדיוק אמור לעשות עם ההתעוררות הזו?" / "איך אני יודע מה בכלל ה' רוצה ממני בחיים?"
טבען של שאלות, שהן מכרסמות, וכמו יתושו של טיטוס, מזמזמות ומזמזמות בראש, עד שלעיתים קשה לאדם להניח לעצמו להתעורר, רק בגלל השאלות שיודע שיתעוררו בו, לעיתים נוח יותר לומר: "זהו, אני מכיר את עצמי כבר שנים ויודע שאני לא שייך לזה, די! תנו לי לעבור איכשהוא את ימי הסליחות, ר"ה ויום כיפור, בקיצור, כמו שאומרים: נפגש בשמחת בית השואבה…"
*****
התורה אומרת בפרשתינו: "כי יפלא ממך דבר למשפט וגו' וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה'" (דברים יז, ח), מסביר ה"חתם סופר" זצ"ל את הפסוק בדרך דרוש (בספרו 'תורת משה' עה"ת): הנה כמו שיש ענין של חולי ורפואה בגוף האדם, כך יש ענין של חולי ורפואה בנשמה,
ומהו אותו חולי? "דהיינו שלפעמים יבוא בלב אדם דבר תימה ופלא וספק הן בלימוד, הן בענין התבוננות הלב בשאר ידיעות וכדומה לו, והתמיה וספק ובלבול בדעתו – היינו חולי לב" החולי הוא הספק, החוסר בהירות שיש לאדם בחיים, לעיתים שאלות קיומיות, לשם מה אני כאן? מה התפקיד שלי?
למה קיימות אצלינו השאלות הללו? אומר "החתם סופר": "ובוודאי לא בא לידו דבר קושיא זו אלא לחשוב עוד, ולהתבונן, ולחקור בשכלו עוד עד שיגיע לדעת ענין הדבר על נכון, ולהשיג ענין יותר גדול ועמוק בזה שלא השיג מעולם עד עכשיו, דוודאי אם לא שיהיה חפץ הבורא להשיג ענין הדבר על בוריו – לא היה עולה בדעתו הספק!"
מגלה לנו ה"חתם סופר" כי כל הענין שהקב"ה נותן בלבנו את השאלות והספקות הללו – הן כדי שנתבונן בהם, שנהיה חייבים לתת לעצמינו תשובה שתספק אותנו, ואז נשיג תובנות חדשות, השגות חדשות שאילולא השאלות והספקות הללו, אפשר שלא היינו מגיעים לאותן השגות בחיים!!
ולפי זה מסביר את הפסוק: "כי יפלא ממך דבר למשפט" – כלומר, דע לך, שכשיוקשה לך איזה דבר ולא תוכל להשיג את עומק הענין, , וכשיגיע אליך ספק או חוסר בהירות וכביכול ה'משפט' נעלם מעיניך ('משפט' – דבר מתורץ וברור) – עליך להתבונן עוד בדבר היטב ולחשוב ולחפש את האמת, ועל ידי זה יתקיים "וקמת ועלית", היינו שעל ידי הפליאה הזו תעלה למעלה למדרגה גבוהה מהמדרגה שהיית בה קודם לכן! כי זו היתה הסיבה שנתן לך ה' את הספק או השאלה הזו, כדי שתתבונן ותחפש את האמת ותגיע אליה לבסוף!
המשנה באבות (פרק ב, יד) אומרת: "ודע מה שתשיב לאפיקורוס", וידוע מה שפירשו על זה בדרך דרוש: "ודע מה שתשיב לאפיקורוס שבך!…"
אם תמצי לומר: זהו מהותו של חודש אלול, לכך הוא נברא ומיועד, משמעותו של השם "אלול" הוא 'חיפוש', מקור הדבר הוא בתרגום אונקלוס על הפסוק בתחילת פרשת המרגלים: "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען" (במדבר יג, ב), לתור פירושו לחפש, ועל כך מתרגם אונקלוס: "שלח לך גוברין ויאללון ית ארעא".
מה מחפשים באלול?
באלול אנו מחפשים תשובות. ולא בכדי ניתן לכך חודש שלם, כי חיפוש הוא עבודה, מייגעת וארוכה לעיתים, פעמים נצטרך לבקש מאדם בעל שיעור קומה רוחנית שיעזור ויכוון אותנו, ועל הכל אנו צריכים להתפלל לבורא עולם שיפתח את עינינו, אולם, המצב הזה לא ימשך לעולם, בסופו של דבר נגיע אל התשובה, ואז נוכל לומר שגילינו את ה"אור" של אלול, נדע שעלינו בדרגה!
אחים יקרים! השופר וניגוני הסליחות המרעידים אותנו, הם רק ה'טריגר', הדבר שמעלה את השאלות על פני השטח, הדבר שמעורר אותנו לברר אותם, בואו וניקח את השאלות הללו ונאמץ אותם אל לבנו! בואו ולא נטאטא אותן אל מתחת לפני השטח, נסכים להיות איתן זמן מה, להתבונן, לברר אותן, לחפש את התשובות המתאימות לנו ולמצבנו, להתפלל לה' שיפתח לנו את מערכי הדעת, שיזמן לנו את האנשים הנכונים שיוכלו לעזור לנו, ובעזרת ה' נזכה למצוא אותן!
שלכם באהבה, שבת שלום ומבורך!