א. יש נוהגים להחמיר שלא ללמוד בערב תשעה באב אחר חצות היום, אלא בדברים המותרים ללמוד בתשעה באב, כגון מדרש איכה, הלכות תשעה באב, הלכות אבלות, וכדומה. ויש מחמירים בזה אף בערב תשעה באב שחל בשבת. וכן בתשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון. ולענין הלכה נראה, שבתשעה באב שחל בחול, אם יש לו צער כשאינו לומד כדרכו בכל ימות השנה, רשאי ללמוד בערב תשעה באב אחר חצות במקום שלבו חפץ. ולענין תשעה באב או ערב תשעה באב שחלו בשבת, מעיקר הדין יש להקל בזה. והמחמיר ללמוד דוקא בדברים המותרים ללמוד בתשעה באב, תבוא עליו ברכה, ובכל ענין יזהר שלא יבטל כלל מלימודו מחמת כן. [ילקו"י מועדים עמ' תקעו. הליכו"ע ח"ב עמו' קנ].
ב. לא יטייל בערב תשעה באב. וכן ההולכים לכותל המערבי מערב תשעה באב, צריך שתהיה כוונתם לצורך התפלה, ולא לשם טיול ומפגש. [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תקעו].
ג. ערב תשעה באב אחר חצות היום לא יאכל בשר בסעודה המפסקת, ואיסור זה הוא מצד הדין ולא מצד המנהג, ולא ישתה יין, ובשר מלוח ובשר עוף בכלל האיסור. ונהגו להחמיר שלא לאכול דגים, וכן תבשיל שנתבשל בו בשר אסור, וכן אין לשתות שכר בסעודה המפסקת, והוא הדין לבירה ושאר משקאות. ויש מתירים לשתות קצת שכר לעיכול למי שהורגל בכך וקשה לו בלא זה. [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תקעד].
ד. בסעודה המפסקת שאוכל אחר חצות היום אסרו חכמים לאכול שני תבשילים, ואפילו בישל מין אחד בשתי קדרות, אלא שאחד עבה ואחד רך גם זה נחשב שני תבשילים, ואסור לאכול משניהם בסעודה המפסקת. אבל אם שניהם שוים אלא שהוצרך לבשל בשתי קדרות מפני שבני הבית מרובים, מותר לאכול משניהם. [שם].
ה. שתי ביצים האחת קשה ואחת רכה שראויה לגמיעה, חשיבי שני תבשילים לענין זה. וכל שכן ביצה שלוקה וביצה מטוגנת, שנחשבות לשני תבשילים. [ילקו"י שם. הליכו"ע ב' עמ' קנא].
ו. דבר הנאכל כמות שהוא חי אם נתבשל חשוב תבשיל לענין זה. ובאפוי אפילו כמה מינים אין לו דין שני תבשילים. [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תקעה].
ז. כל מה שדרך לערב בתבשיל בשאר ימות השנה, כגון אפונים ובצלים וביצים טרופות וכדומה, נחשב הכל תבשיל אחד, ולכן יש סועדים לבם בסעודה המפסקת בתבשיל עדשים עם ביצים טרופות בקדרה, מפני שהוא מאכל אבלים. ואין לעשות כן אלא במקום שדרך לבשל כן גם בשאר השנה, אבל אם עושים כן רק על מנת לאכול משני מינים אלו, יש לאסור.
ח. האוכלים עדשים ואחר כך אוכלים ביצים שלוקות, טועים הם, ועליהם לבטל מנהגם, שהרי הם שני תבשילים. וגם הנוהגים לאכול ביצים קשות אחר ברכת המזון, עושים שלא כדין, וגם הרי הם גורמים לברכה שאינה צריכה. וגם בביצים הטרופות בקדרה, לא הותר בזה אלא במקום שדרכם בכך במשך כל השנה, אבל בלא זה אסור. [ילקו"י שם].
ט. פירות חיים מותר לאכול מהם אפילו כמה מינים, אבל פירות כבושים דינם כמבושלים, ולכן אין לאכול עם תבשיל אחר מלפפונים או קישואים קטנים כבושים במים ומלח או בחומץ. [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תקעה].
י. סלט שעושים מעגבניות ושאר ירקות מעיקר הדין דינו כפירות חיים, ומותר לאכול סלט בסעודה המפסקת. אך טוב להחמיר. [ילקוט יוסף על המועדים, עמוד תקעו].
יא. גבינה דינה כפירות חיים ואין עליה תורת תבשיל, אלא אם כן טיגנה או בישלה. [שם].
יב. יש אוסרים לשתות קפה או תה בסעודה המפסקת, נוסף על תבשיל אחר, דהוי כשני תבשילין, ויש חולקים. ומי שאפשר לו טוב שיחמיר בזה. ובכלל נכון לכל אדם שימעיט הנאותיו, ויסתפק במועט בסעודה המפסקת, רק כדי להחזיק עצמו שיוכל להתענות. [שם].
יג. נהגו לישב על גבי קרקע בסעודה המפסקת, וטוב להחמיר שלא לשבת על גבי קרקע ממש, אלא יניח תחתיו שטיח, או שמיכה, וישב עליהם. וקרקע המרוצפת באבנים או בנסרים, מותר לשבת עליה אף בלא שיתן דבר המפסיק בינו לבין הקרקע. ואף הנשים צריכות לשבת על גבי קרקע בסעודה המפסקת. [ילקוט יוסף שם. הליכות עולם ח"ב עמוד קנב].
יד. אין צריך לחלוץ מנעליו בעת הסעודה. [ילקוט יוסף שם].
טו. יש להזהר שלא ישבו שלשה לאכול ביחד, כדי שלא יתחייבו בזימון, ואפי' ישבו ואכלו יברך כל אחד לעצמו בלי זימון. [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תקעו].
טז. אם אכל קודם חצות אפילו דעתו שלא לאכול עוד מותר לאכול שני תבשילין. וכן אפי' אוכל אחר חצות, אם דעתו לאכול אחריה סעודת קבע מותר לאכול שני תבשילין, וגם לאכול עם שנים אחרים, ולא נאסר בשני תבשילין וכו', אלא כשאוכל אחר חצות, ואין דעתו לאכול אחריה סעודה אחרת. [שלחן ערוך סימן תקנב סעיף ט'].
יז. אין אומרים וידוי ונפילת אפים במנחה של ערב תשעה באב מפני שנקרא מועד. ומיהו בליל תשעה באב אומרים תיקון חצות כרגיל. [שלחן ערוך סימן תקנב סעיף יב].
יח. תושב ארצות הברית שאחר שאכל סעודה המפסקת ערב תשעה באב, טס לארץ ישראל, רשאי לאכול במוצאי תשעה באב של ארץ ישראל, כמנהג תושבי ארץ ישראל, ואינו צריך להמתין עוד שבע שעות, שיגיע זמן צאת הכוכבים בארצות הברית, שאין לו אלא מקומו ושעתו, לחומרא ולקולא. [סידור חזון עובדיה הלכות תענית. שו"ת יביע אומר ח"י חאו"ח סי' מב עמ' עו].
