כמידי יום אתר “מורשת מרן” מגיש את “הלימוד היומי בתורת מרן” שע”י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות הכנות לשבת, הלכות ט-יב.

א. פדיון הבן שנעשה בערב שבת, אפילו אחר שעבר זמנו, מותר לעשות סעודה בערב שבת לכבוד המצוה. ויעשו הסעודה בבוקר משום כבוד השבת. ואם אפשר טוב לעשות הפדיון בליל ל”א שהוא ליל ששי, ויעשו הסעודה בשמחה ובשירים, כראוי.

ב. סעודת בר מצוה, ביום מלאת לו י”ג שנים ויום אחד, מותר לעשותה בערב שבת, וטוב שיעשנה לפני חצות היום. אבל סעודת סיום מסכת נכון לדחותה לאחר השבת.

ג. לא יהלך אדם בערב שבת ולא יסע יותר משלש פרסאות מתחלת היום, כדי להגיע לביתו או לבית אחרים לשבת, אלא ישתדל להגיע לבית בעוד היום גדול שיוכל להכין הוא או בני ביתו צרכי שבת בסעודה כראוי. אלא אם כן הודיעם לפני כן שהוא עומד להגיע בערב שבת, ויכינו עבורו צרכי שבת.

ד. אסור לעשות מלאכה בערב שבת מתשע שעות ומחצה ולמעלה, כדי שיהיה פנוי לעסוק בצרכי שבת. וכל העושה מלאכה בזמן הנ”ל אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם.

כמידי יום אתר “מורשת מרן” מגיש את “הלימוד היומי בתורת מרן” שע”י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות הכנות לשבת, הלכות ה-ח.

א. עזרא הסופר ובית דינו תיקנו שיהיו מכבסים הבגדים ביום חמישי בשבת, מפני כבוד השבת. מרן בש”ע (סי’ רמב סעיף א). כלומר, שלא יכבסו בערב שבת, אלא יקדימו לכבס ביום חמישי בשבת, כדי שיהיו פנויים בערב שבת רק לצרכי שבת, לכבוד שבת.

ב. במקום שמוכרי הדגים הנכרים מייקרים את השער, לפי שנוכחו שהיהודים קונים דגים בכל מחיר לכבד את השבת, רשאים פרנסי הקהל לעשות הסכמה בגזרה, שאין רשות לשום יהודי לקנות דגים, כדי לאלץ את מוכרי הדגים להוזיל את מחירם, כדי שגם עניי ישראל יוכלו לכבד את השבת בדגים כראוי.

ג. בכלל מצות כבוד ועונג שבת לעשות בצק שיש בו שיעור חלה, ולאפותו לכבוד שבת, כדי שיוכלו הנשים לקיים מצות הפרשת חלה. [ושיעור חלה הוא חמש מאות ועשרים דרהם, שהם אלף וחמש מאות וששים גרם].

ד. אסור לקבוע סעודה גדולה בערב שבת, שאין רגילים בה בשאר ימי החול, וכל היום בכלל האיסור, ולאכול ולשתות ולקבוע סעודה שרגיל בה בחול, מצוה להמנע מתשע שעות ולמעלה. ומיהו אף על פי שהלכה כר’ יוסי (פסחים צט:), שאוכל והולך עד שתחשך, ואפילו להתחיל מותר, זהו דוקא לצורך שעה, אבל לעשות כן תמיד, יש לאסור מתשע שעות ולמעלה, שאם לא כן נראה כמזלזל בכבוד שבת.
ואסור לעשות סעודת אירוסין בערב שבת, אפילו אם היו האירוסין בו ביום, כיון שאפשר לקיים סעודת האירוסין ביום אחר. ומותר לערוך נישואין בלא סעודה בערב שבת, ולהכין את הסעודה בערב שבת לשבת. אבל מילה ופדיון הבן שזמנם קבוע, מותר לעשות הסעודה בערב שבת. [ומיהו מילה שלא בזמנה אין לעשות כלל ביום חמישי וביום ששי, שלא יצטרכו לחלל שבת].
ומותר לעשות שידוכין וכתיבת התנאים בקנין בערב שבת, כדי שלא יקדמנו אחר, ואפילו אין שם סבלונות, חשיבא סעודת מצוה, ומכיון שאין שם שמחה גדולה כמו שמחת האירוסין, דהיינו קידושין, ואין מרבים בסעודה כל כך, מותר לעשותה בערב שבת. ועל כל פנים מה שנוהגים לתת מיני מתיקה למסובים, אחר כתיבת התנאים, פשוט שמותר.

כמידי יום אתר “מורשת מרן” מגיש את “הלימוד היומי בתורת מרן” שע”י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות הכנות לשבת, הלכות א-ד.

א. נאמר בתורה בפרשת המן (שמות טז, ה), והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו. ההכנה באה מיד אחר ההבאה, שהיתה בבוקר, שנאמר וילקטו אותו בבוקר בבוקר, ללמדך שיש להזדרז להכין צרכי שבת, שהיא מצוה מאד חשובה. וכן אמרו רבותינו (שבת קיז:), לעולם ישכים אדם להכנת צרכי שבת, שנאמר והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו. ובמדרש תנחומא אמרו, אין והיה אלא מיד, וכן הוא אומר (בשמואל א, יז מח), והיה כי קם הפלשתי, (שהוא ענין זריזות. רד”ק). ומצות עונג שבת היא מצוה מן התורה, ומצוה חשובה היא מאד.

ב. מצוה לטעום התבשילים בערב שבת, כדי לתקנם ולהכינם כראוי לכבוד שבת ויום טוב.

ג. צריך אדם להזדרז כמיטב יכולתו לכבד את השבת אפילו בדבר מועט, כי אחד המרבה ואחר הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים.

ד. כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה, [כן גירסת הגר”א], חוץ מהוצאת שבתות והוצאת ימים טובים, והוצאת בניו לתלמוד תורה (ביצה טז רע”א). ומותר ללוות ברבית דרבנן לצורך מצות עונג שבת, שבמקום מצוה לא גזרו חכמים.

כמידי יום אתר “מורשת מרן” מגיש את “הלימוד היומי בתורת מרן” שע”י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה יום טוב – הלכות חג השבועות, הלכות יז-יח.

א. אסור להתענות ביום אסרו חג של חג השבועות. וכן אסור להספיד בו. ויש אומרים שהוא הדין בכל אסרו חג. ויש מקומות שנוהגים שלא לעשות מלאכה ביום אסרו חג, והרי זה כדברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור שאין אתה רשאי להתירם בפניהם. ונוהגים להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אסרו חג.

ב. מנהג הספרדים שלא לומר תחנון ונפילת אפים, ומזמור “יענך ה’ ביום צרה”, ומזמור “תפלה לדוד”, מיום ראש חודש סיון עד יום י”ב בו, ועד בכלל, מפני שחג השבועות יש לו תשלומין כל שבעה.

כמידי יום אתר “מורשת מרן” מגיש את “הלימוד היומי בתורת מרן” שע”י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה יום טוב – הלכות חג השבועות, הלכות טו-טז.

א. ישתדל לעסוק בתורה ביום החג, וכמו שאמרו (בפסחים סח:) חציו לה’ וחציו לכם. ומנהג ישראל לקרות אזהרות שיסד מהר”ש בן גבירול וכיוצא בזה. ויותר נכון ללמוד בספר המצות של הרמב”ם, מצות עשה ומצות לא תעשה, דסלקי אליבא דהלכתא (ברכי יוסף סימן תצד ס”ק י). ונכון גם כן לקרות בספר תהלים, כי פטירת אדונינו דוד המלך היתה ביום חג השבועות
מנהג נכון לקרות מגילת רות בחג השבועות בלא ברכה. ושליח צבור ספרדי העובר לפני התיבה במנין אשכנזי, אינו רשאי לברך “על מקרא מגילה” כמנהגם, אלא אחד מהקהל יברך והוא יקרא. ומכל מקום אם עבר ובירך מוציא אותם ידי חובת הברכה, ואינם צריכים לחזור ולברך.

ב. הנותן ספר תורה לבית הכנסת ביום חג השבועות, הרי הוא כאילו מקריב מנחה חדשה לה’ בזמנה. ומותר להוציאו מרשות היחיד שלו ולהעבירו ברשות הרבים בשמחה וברוב עם, אפילו במקום שאין שם עירוב לרשות הרבים, הואיל ויש בזה צורך מצוה. וטוב שיקראו בו בבית הכנסת לפחות פסוק אחד, כדי שתהיה ההוצאה לצורך.

כמידי יום אתר “מורשת מרן” מגיש את “הלימוד היומי בתורת מרן” שע”י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה יום טוב – הלכות חג השבועות, הלכה יג-יד.

א. מצוה לאכול ביום טוב בשר בהמה לקיים בזה מצות שמחת החג, שאין שמחה אלא בבשר בהמה, ואף על פי שעיקר המצוה בבשר בהמה, מי שאינו יכול לאכול בשר בהמה מטעמי בריאות או כשרות, יכול לקיים מצות שמחה בבשר עוף. וכן ישתה יין לשמחת החג. אבל לא ימשך יותר מדאי אחר הבשר והיין, וכן ימנע משחוק וקלות ראש, לפי שאין השחוק וקלות ראש שמחה אלא הוללות, ולא נצטוינו אלא על שמחה, שיש בה עבודת היוצר יתברך שמו. ומצוה לשמח את הנשים בראוי להן, דהיינו בגדים ותכשיטים נאים. ואת הקטנים בראוי להם, בקליות ואגוזים מגדנות וממתקים.

ב. אין מרקדים ואין מספקים (מוחאים כפיים) ביום טוב, גזרה שמא יתקן כלי שיר (ביצה לו:). וכל שכן שאסור להשתמש בכלי נגינה להשמיע קול שיר ביום טוב, וכן אסור לערוך גרמופון להשמיע תקליטים של שירים ומנגינות, וכן אסור להשמיע מנגינות ושירים ממכונת הקלטה (טייפ רקורדר) או מהרדיו, ואפילו היו ערוכים ומוכנים מערב יום טוב, ויש למחות במי שמיקל בזה, כי אין לו על מה שיסמוך. ומכל שכן שאסור להקליט שירים בטייפ רקורדר ביום טוב, אפילו היתה המכונה ערוכה מבעוד יוםלא). אלא ישמחו ביום טוב בדברים המותרים, וכגון לשורר בפה שירות ותשבחות פזמונים ופיוטים אשר יסודתם בהררי קודש. (עיין ערכין יא.).

כמידי יום אתר “מורשת מרן” מגיש את “הלימוד היומי בתורת מרן” שע”י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה יום טוב – הלכות חג השבועות, הלכה יב.

א. נוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, ויש נותנים טעם למנהג מאכלי חלב בחג השבועות, מפני שבעשרת הדברות נתגלו לאבותינו כל חלקי התורה ומצותיה, וכמו שכתב רב סעדיה גאון, שבעשרת הדברות כלולות כל מצות התורה, וכשירדו מאצל הר סיני אל בתיהם לא מצאו מה לאכול תיכף, זולת מאכלי חלב, כי לבשר היו צריכים הכנה רבה, לשחוט בסכין בדוק בלי פגם כאשר צוה ה’, ולנקר החלב וגיד הנשה, ולמלוח הבשר ולהדיחו, ולבשל הבשר בכלים חדשים, כי הכלים שהיו להם מקודם, שבישלו בהם תוך מעת לעת, נאסרו מפני המאכלים שנתבשלו בהם קודם מתן תורה, שלא היו כשרים לאכילה לאחר מתן תורה. [ובלאו הכי לכולי עלמא תורה ניתנה בשבת (המועדים בהלכה)]. ולכן היו זקוקים למאכלי חלב. ואנו עושים זכר לזה.
ובספר תורת חיים לבבא מציעא (פו:) כתב הטעם שאוכלים מאכלי חלב ביום מתן תורה, על פי האגדה, שכשבא הקב”ה ליתן את התורה לישראל קיטרגו עליהם המלאכים, כי רצו לקבל את התורה לעצמם, אמר להם הקב”ה בכולהו זמנין מקטרגין עליהון, ואתון בשעתא דאתיתו לגבי אברהם אכליתו בשר וחלב, שנאמר “ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה”, ואילו תינוק של ישראל אינו אוכל בשר וחלב ביחד, מיד הלכו להם בפחי נפש. ולכן נוהגים לאכול מאכלי חלב ביום מתן תורה, ואחר קינוח והדחה אוכלים בשר, שיראו המלאכים שאנו נזהרים יפה בדיני בשר וחלב וכו’. וכן כתב בספר בגדי שש.
וצריכים להזהר שלא לאכול מאכלי חלב אחר בשר כי אם כעבור שש שעות, וכתורה יעשה, ומנהגנו לאכול תחלה מאכלי חלב, ואחר קינוח והדחה כמשפט, אוכלים מאכלי בשר. ויש נוהגים לאכול דבש וחלב, לרמוז על מתן תורתינו שנמשלה לדבש וחלב, כמו שנאמר “דבש וחלב תחת לשונך”.

כמידי יום אתר “מורשת מרן” מגיש את “הלימוד היומי בתורת מרן” שע”י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה יום טוב – הלכות חג השבועות, הלכה יא.

א. נוהגים לשטוח עשבי בשמים ושושנים בבית הכנסת ובבתים לכבוד חג השבועות, זכר למה שאמרו חז”ל (שבת פח:) כל דיבור שיצא מפי הקב”ה נתמלא כל העולם כולו בשמים, שנאמר “שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר”. וכן נוהגים להעמיד ענפי אילנות בבית הכנסת ובבתים, לרמוז למה שאמרו חז”ל (ראש השנה טז.) בעצרת נידונים על פירות האילן. ואף על פי שיש מפקפקים על מנהג זה, הנח להם לישראל שמנהגם תורה, ובפרט שמנהג זה קדום ונזכר בדברי חז”ל.

כמידי יום אתר “מורשת מרן” מגיש את “הלימוד היומי בתורת מרן” שע”י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה יום טוב – הלכות חג השבועות, הלכות ט-י.

א. בתפלת שחרית של שבועות יתגבר כארי בתפלת שחרית לבל יתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה, שלא יצא שכרו בהפסדו אם יישן בשעת קריאת שמע ותפלה. [ואסור ללכת לישן תוך חצי שעה לפני עמוד השחר והלאה]. וכן יזהר בשעת קריאת התורה, שהיא פרשת עשרת הדברות, לבל תחטפנו שינה, וכבר אמרו חז”ל: אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בני היו קוראים פרשת עשרת הדברותבכל שנה ושנה (בחג השבועות), ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדים לפני הר סיניומקבלים את התורה. [שבאותו יום זמן מתן תורה מתעוררת אותה הארה קדושה של המעמד הנשגב והנורא של אבותינו במעמד הר סיני. (קל וחומר ממה שאמרו במדת פורענות בתוספות סוטה יד.)].

ב. יש הנוהגים לעמוד על רגליהם בשעת קריאת עשרת הדברות, ואין זה מנהג נכון, כי יש לחוש פן יאמרו שדוקא תורה זו מןהשמים ולא השאר חס ושלום, ונותנים יד לפושעים בזה. [וכמו שאמרו כיו”ב בגמרא ברכות (יב.), שבטלו לומר קריאת עשרת הדברות בצבור בכל יום, מפני תרעומת המינים, ופי’ רש”י שלא יאמרו לעמי הארץ אין שאר התורה אמת ח”ו, ותדעו שהרי אין קוראים אלא מה שאמר הקב”ה ושמעו מפיו בסיני. ע”כ]. ויש למחות בנוהגים כן, ומכל שכן במקום שיש שם תלמידי חכמים שיושבים בשעת קריאת עשרת הדברות, שיש למחות במי שעומד, משום יוהרא.
ואם עומד מפני שקראו לאביו או רבו לקרות בתורה, ועומד לכבודם, יעמוד מיד עם עלותם לקרות בתורה, שעל ידי כך ניכר הדבר שעמידתו אינהמשום עשרת הדברות, אלא משום כבוד אביו או רבו, ובזה אין כל חשש.
וכן מי שנמצא בבית כנסת שהקהל עומדים על רגליהם בשעת קריאת עשרת הדברות, ואם ישאר לשבת אף על פי שעושה כדין מכל מקום יש חשש שמא יראה כמזלזל ח”ו, נראה שיש להורות לו להקדים ולעמוד מתחילת הקריאה של העולה לעשרת הדברות, ונמצא שאין כאן פתחון פה למינים, כיון שכבר הקדים לעמוד בכמה פסוקים קודם עשרת הדברות.

כמידי יום אתר “מורשת מרן” מגיש את “הלימוד היומי בתורת מרן” שע”י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה יום טוב – הלכות חג השבועות, הלכות ז-ח.

א. העוסקים בתורה בלילה, ומגישים להם מדי פעם בפעם במשך הלילה תה או קפה, אפילו שהו בינתים יותר משעה ומחצה, שיש בזה יותר מכדי שיעור עיכול המזון, אינם צריכים לחזור ולברך על כל כוס וכוס, אלא די בברכה אחת, והיא פוטרת את הכל. וטוב שיכוין דעתו לפטור בברכתו הראשונה כל מה שיביאו לפניו לאחר מכן. ואם יצא לחוץ מפתח בית הכנסת או בית המדרש, אפילו הניח מקצת חברים, ואחר כך חזר, צריך לחזור ולברך, ששינוי מקום נחשב להיסח הדעת.

ב. אין לברך ברכות התורה אלא עד אחרי עלות השחר, שהוא שיעור מהלך ארבע מילין לפני הנץ החמה, דהיינו שבעים ושתים דקות, ושיעור זה משערים בשעות זמניות, (ומה שנכתב בלוחות מסוימים שיעור אחר על זמני עמוד השחר, אינו מכוון לדעת מרן והפוסקים שאנו הולכים בעקבותיהם. ואכמ”ל). ויש מתחסדים לשמוע ברכות התורה ממי שישן בלילה שינת קבע, אבל המנהג הפשוט שאף הניעורים כל הלילה מברכים ברכות התורה אחר עלות השחר, ובמקום מנהג אין לומר “ספק ברכות להקל”. ומנהגינו לברך כל ברכות השחר חוץ מברכת על נטילת ידים ואשר יצר, אלא אם כן הוצרך לנקביו שאז מברך אשר יצר, (אבל לא ברכת על נטילת ידים).