נאה דורש נאה מקיים

  מעשה נפלא קרא אודות זהירותו של מרן זצוק"ל בעניין טורח ציבור, אשר הוא בבחינת "נאה דורש נאה מקיים", ומעשה שהיה כך היה: באותו שבוע שחנכו את בית הכנסת ובית המדרש של מרן זצוק"ל, אשר מצוי מתחת לביתו של מרן זצוק"ל ברחוב הקבלן שבשכונת הר-נוף בירושלים, היה זה ביום חמישי בשבוע, וכשבאו לפתוח את ההיכל […]

ניצול הזמן במחשבה תחילה

  כשנבחר מרן זצוק"ל לראשון לציון, עברו המשפחה מתל-אביב לרחוב ז'בוטינסקי בירושלים. והמדינה שלחה להם ספות. מרן שאל את הרבנית: "מה זה?". הוא לא ידע מה זה, שכן בביתם הקודם לא היו ספות. והיא ענתה לו: "ספה". שאל מרן: "בשביל מה זה?". והרבנית ענתה: "באים הרבה אורחים, ובשעה שהם מחכים יכולים הם לשבת על הספות […]

ראוי היה לברך על מרן בכל יום

סח הגאון רבי משה לוי מח"ס מנוחת אהבה, לתלמידיו: "מרן מאור ישראל, הראשון לציון הגאון רבנו עובדיה יוסף (שליט"א), פאר הדור והדרו, יש לברך עליו ברכת "שהחיינו", וברכת "שחלק מחכמתו ליראיו", ואם אפשר היה בזמננו, היה ראוי גם לברך עליו את ברכת "חכם ארזים". וכן נשאל פעם בשיעור, האם אפשר לברך על מרן את ברכת […]

אין סוגיא שמרן לא חזר עליה מאות פעמים

  פעם דיבר מרן זיע"א בישיבת "כרם ביבנה", ומסר שם שיעור עמוק עם הרבה מקורות. בסוף השיעור שאל אברך אחד: "איך הרב  זוכר את כל זה ואנחנו לא?". השיב לו מרן: "כמה פעמים חזרת על מה שלמדת?", אמר לו האברך: "ארבע פעמים, אולי חמש…". תמה הרב ואמר לו: "אני מתפלא שאתה בכלל זוכר משהו, אני […]

"אתה עובד כל כך קשה, אני רוצה לעזור לך…"

  פעם אחת הגיע יהודי נגר לעשות עבודות נגרות בביתו של מרן פוסק הדור זצוק"ל. הוא הניח את העצים בסלון ביתו של מרן זיע"א, על מנת לפנות אותם בסוף היום. והנה, כאשר בא הנגר בסוף היום ליטול את העצים כדי לפנותם, הוא ראה לתדהמתו שמרן זיע"א בכבודו ובעצמו, הראשון לציון והרב הראשי לישראל, מתכופף להרים […]

דבר ראשון – התחשבות בזולת

  סיפר ר' חיים ברזילאי הי"ו מעשה שהיה עמו, ממנו רואים את זהירותו המופלאה של מרן פוסק הדור זיע"א בענייני בין אדם לחבירו: לפני עשרים וארבע שנים הזמין ר' חיים את מרן זיע"א לסנדקאות. מרן נענה להזמנה, אך ביקש ממנו שיואיל בטובו לחוס על זמנו היקר ולקיים את הברית בסמיכות לביתו ככל האפשר. מרן קבע […]

סיום הספר "שב שמעתתא" בגיל שמונה עשרה

  כתב מורנו הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א כי את הספר "שב שמעתתא" שהוא ספר עמוק ומלא בפלפולי תורה, סיים מרן זיע"א ללומדו מהחל ועד כלה כבר בהיותו בגיל שמונה עשרה". (משוש תבל).