הראשון לציון הגר״י יוסף לנציגי משפחת המלוכה מבחריין: ״משבח את הסכמי השלום עם בחריין ואיחוד האמירויות״


במפגש שהתקיים היום במלון ״המלך דוד״, פגש הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף, משלחת של בני משפחת המלוכה מבחריין המבקרים בישראל במסגרת המרכז לסובלנות ודו קיום בין הדתות של מלך בחריין.

את המשלחת מוביל שיח׳ ח׳אלד, בן משפחת המלוכה הבחריינית המכהן כיו״ר מועצת המנהלים של המרכז, בנוסף השתתף שיח סאלח יוסוף איברהים עבדל-עזיז חבר הבית העליון של הפרלמנט הבחרייני וכן שגרירת בחריין בארה״ב בעבר הגב׳ הודא עזרא נונו המשתייכת לקהילה היהודית בבחריין. בנוסף, השתתף חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל הרב אליעזר שמחה וייס.

הראשון לציון הגר״י יוסף אמר לנוכחים כי העם בישראל רוצה ומעוניין בשלום בין כלל המדינות במזרח התיכון וביקש משיח ח׳אלד להודות באופן אישי למלך בחריין על קידום הסכמי השלום עם מדינת ישראל, השיח הודה לו ואמר כי ימסור זאת למלך באופן אישי.

הראשון לציון שיבח בפני המשתתפים את הסכמי השלום בהובלתם של ראש הממשלה ושל נשיא ארה"ב, הסכמים שמטרתם צמצום השנאה והאלימות והגברת הידידות בין בין עמים שכנים. ידידות שתביא לפריחה כלכלית וחברתית. המשלחת הודתה לרב על הפגישה ועל יצירת השיח בין המנהיגים הרוחניים של המדינות .

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

שבועיים לאחר שנשרף מתקן הנרות בציונו של מרן זיע"א הסתיימו העבודות לשיפוצו


כזכור לכל במוצאי יום הילולתו של רשכבה"ג מרן הראש"ל הרב עובדיה יוסף זיע"א נשרף מתקן הנרות שעמד במקום כחודש בלבד, על-ידי מספר ילדים שבחוסר תשומת לב הציתו את המתקן בכך שצירפו את כל הנרות שדלקו במקום ללהבה אחת גדולה, המתקן שבער במשך דקות ארוכות והחום הרב שנגרם כתוצאה מכך גרמו למדפי הנרות העשויים אלומיניום  להינמס וכן לשיש המרהיב שהיווה ציפוי למתקן להתרסק ולהתנפץ, לאחר שכבתה האש ונאמדו ממדי הנזק התברר שהמתקן זקוק לשיפוץ וחידוש רציני, התורם החפץ בעילום שמו בשיתוף מוסדות אור מרן בראשותו של משה בן חיים ושמשו של מרן זיע"א הרב צבי חקק שדואג במשך כל השנה לאחזקת הציון, טיפוחו, וניקיונו, מתקן הנרות הוא פעולה אחת מני רבים של דאגה סביב לשעון לתפקוד הציון לקחו על עצמם, בפעם השניה את הוצאות המתקן שעולות הון רב, והנה בחסד שמים, השבוע, לאחר עבודה רבה הסתיימו העבודות לשיפוץ המתקן שכללו בין היתר הזמנת שיש חדש ושדרוגים מיוחדים למען לא יקרו דברים כדוגמת אלו בעתיד, בין השדרוגים מדפי ברזל עמידים לאש, וכן השיש החדש הורחק מעט מן הברזל עצמו והותקן בתוך מסגרת מיוחדת מלאה בסיליקון עמיד לאש, בכדי שאם חלילה תפרוץ שוב שריפה במתקן ישאר השיש על עומדו ולא יהרס, כאמור לעיל התורם שלקח על עצמו את שיפוץ המתקן הגיע בשבועיים האחרונים מספר פעמים לציונו של מרן על מנת לעמוד מקרוב על עבודות שיפוץ המתקן וחידושו

כתב ערך והגיש: יוסף ש. אלבו

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

י"ב במר-חשוון: יום פטירת ראש ישיבת פורת יוסף חכם יהודה יהושע חיים צדקה זיע"א


היום י"ב במר-חשוון: יום פטירת ראש ישיבת פורת יוסף חכם יהודה יהושע חיים צדקה זיע"א ממייסדיה של רשת מעיין החינוך התורני.

לידתו ופטירתו

רבנו נולד ב-ג' בשבט ה'תר"ע בירושלים לרב שאול (אחיו של הרב צדקה חוצין) ולשמחה צדקה. הוא נקרא על שם סבו – הרב יהודה סומך מבגדד. השם יהושע נוסף לו על פי חלום של אמו והשם חיים נוסף כשחלה. אמו הייתה בתה של פרחה, אחותו של הרב יוסף חיים בעל ה"בן איש חי". למד בתלמוד תורה בני ציון ובישיבת פורת יוסף. בשנת ה'תרצ"ד נישא לפהימה בטאט. בשנת ה'תרצ"ז מונה על ידי הרב עזרא עטיה למסור שיעורים בישיבת פורת יוסף, כממלא מקומו של הרב אליהו לופס שנפטר באותה שנה .בשנת ה'תש"ל נתמנה לראש הישיבה לצד הרב בן-ציון אבא-שאול.

רוב שנותיו התגורר בשכונת "גאולה", ובשנותיו האחרונות עבר לגור בשכונת "בית ישראל". בשנת ה'תשל"ט נפטרה אשתו והוא נשא לאשה את תמר בת מימון סודרי, שהיה השמש בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה. (נפטרה בי"ד אדר, פורים דפרזות, ה'תשס"ז.

כעשר שנים לפני פטירתו עבר התקף לב. בי"ב בחשוון ה'תשנ"ב נפטר ונטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים.

שיטתו ההלכתית

פסיקותיו ההלכתיות מבוססות על דודו זקנו, הרב יוסף חיים. במשך שנים למד בחברותא עם המקובל הרב ששון מזרחי. התנגד למוסדות המדינה, לא הצביע בבחירות, וסירב לקבל כסף מהביטוח הלאומי, עם זאת נמנה עם מייסדי רשת מעיין החינוך התורני.

מתלמידיו

הרב בן ציון אבא שאול – שכיהן עמו בראשות הישיבה

בן אחותו, הרב מרדכי אליהו, הראשון לציון

הרב עובדיה יוסף, הראשון לציון ומנהיג מפלגת ש"ס

הרב יהודה מועלם.

תלמידו ומשמשו הרב ראובן שלום שרבאני.

משפחתו

בנו הרב משה צדקה – יורשו כראש ישיבת פורת יוסף

בנו הרב דוד צדקה – רבה הראשי של פרדס חנה-כרכור

בנו הרב אליהו – ראש כולל דורשי תורה ברמת גן

בנו הרב שאול – ר"מ

בנו הרב שלמה – ר"מ

בתו סימה (שמחה) – נשואה לרב יעקב שכנזי, מו"צ בעדה החרדית הספרדית ומחבר ספרים

חתנו הרב אבנר מרציאנו – ראש כולל בירושלים

ספריו

קול יהודה דרושים על פרשיות השבוע חידושים על הש"ס ומאמרים

מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד כי העשיר לא ירגיש גאווה במעמדו.

'כי תשא את ראש בני ישראל …העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט' – עיין בפירוש אבן עזרא, הטעם שזה בא 'לכפר על נפשותיכם', ונפש העני ונפש העשיר כולם שווים, לכן כתב 'העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט' ודייק להשמיע לנו – כי העשיר לא ירגיש גאווה במעמדו, כי נפשו שווה כנפש העני.

(קול יהודה, שער האגדה, עמוד קע"ח. הודפס ע"י בני המחבר, ירושלים תשנ"ה)

מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מבאר מילת 'כמוך' – שיאהבו בזה שהוא דומה לו, ולא צריך לו.

העשיר אוהב את העני כדי להשקיט מצפונו, כי יודע שהוא מזכהו לעולם הבא, וזה נובע מחמת שאוהב את עצמו וכדומה. אמנם עיקר האהבה האמיתית, שאדם יאהב את חברו הדומה לו, שלא משיג ממנו שום תועלת, ולא זקוק לו, ובכל זאת אוהבו. זהו נדר האהבה האמיתית, ובזה ביארו 'ואהבת לרעך כמוך' כלומר, רעיך הדומה לך 'כמוך' ואתה אוהבו – זה אהבה אמיתית.
(קול יהודה, שער האגדה, עמוד קצ"ט. הודפס ע"י בני המחבר, ירושלים תשנ"ה)

מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד מעלת המלמדים, הנראים בעיני הבריות קטנים ככוכבים.

'ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד – אלו מלמדי תינוקות' – אפשר להסביר עוד כי המלמדי תינוקות נראים בעיני הבריות כקטנים כי המשרה שלהם לא כל כך גבוהה, אבל לאמיתו של דבר הם מעולים מאוד מאוד, כמו שאמר רבינו הקדוש על רבי חייא 'גדולים מעשי חייא' על שהיה מלמד תורה לילדי ישראל, וזוהי הזכות הגדולה שיכולה להיות, כמו שהכוכבים נראים בעינינו כקטנים, אבל לאמיתו של דבר, כל כוכב הוא עולם מלא, וידוע שישנם כוכבים גדולים שגודלם פי כמה מכדור הארץ

(קול יהודה, שער האגדה, עמוד רע"ד. הודפס ע"י בני המחבר, ירושלים תשנ"ה)

מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד לכל אב מישראל לדאוג שבניו ילכו בדרכי אבותיו.

'כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי' – המפרשים אומרים בדרך רמז כי קריאה כזאת מופנית לכל ההורים, לכל אב מישראל לחשוב 'כי איך אעלה אל אבי' שבשמיים, לאחר אורך ימים ושנים 'והנער איננו אתי' כלומר, שבניו אינם הולכים בדרכי אבות.

(קול יהודה, שער האגדה, עמוד קנ"ב. הודפס ע"י בני המחבר, ירושלים תשנ"ה)

מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שחשיבות ארץ ישראל בתורת ישראל.

'פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה' – ונראה לומר שידוע שהשמש המאור שלה הוא עצמה, ואילו הלבנה אין לה אור עצמי, רק מקבלת אותו מהחמה. ועוד ידוע שמשה רבינו נתן לנו את התורה ויהושע הנחיל לנו את ארץ ישראל.

ורמזו כאן רבנינו זכרם לברכה שכמו שאין חשיבות ללבנה בלתי אור החמה המאיר אותה, כך ארץ ישראל שהנחיל לנו יהושע הדומה ללבנה, אין לה חשיבות ללא התורה.

(קול יהודה, שער האגדה, עמודים קס"ג- קס"ד. הודפס ע"י בני המחבר, ירושלים תשנ"ה)

מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד שאומות העולם חכמתם מעצמם, ואין כן בישראל.

אומות העולם חכמתם ועוצמתם מעצמם, לכן כל מה שהדורות היותר מאוחרים הם יותר חכמים ומפותחים, ולכן הצעירים שלהם יותר חכמים ונבונים.

מה שאין כן בעם ישראל, שכל תורתם וחכמתם מהר סיני לכן כל מה שמוקדם יותר, חכם ונבון יותר, וזה אנו רואים בחוש מתורתם של ראשונים כמה הם עמוקים, ובדבריהם הקצרים גנוזים שם כל פלפולי האחרונים, מפני שכל מה שקרובים יותר להר סיני, שממנו קיבלנו את התורה, הם יונקים מהשורש, יותר מכוונים לאמיתה של תורה.

(קול יהודה, שער האגדה, עמוד קפ"ט. הודפס ע"י בני המחבר, ירושלים תשנ"ה)

מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מביא טעם המנהג שנטילת לולב בימינו ואתרוג בשמאלו.

'אמר רבא לולב בימין ואתרוג בשמאל, מאי הטעם? אלו שלוש מצוות, וזה מצווה אחת' – אפשר לבאר בדרך רמז, כי הגמרא שואלת, מה הטעם אתרוג בשמאל? הרי האתרוג רומז לתלמיד חכם השלם כפי שהזכרנו, והוא המשובח שבכולם שיש בו טעם וריח, אם כן יותר ראוי היה ליטלו בימין?

ועל זה משיבה הגמרא – כי בלולב יש בנטילתו שלוש מצוות – לולב, הדס וערבה, ואילו האתרוג מצווה אחת לכן הם עדיפים מאתרוג.

הגמרא באה לרמוז לנו, כי תלמיד חכם השלם שיש בו כל המעלות, אם אינו מושך עמו גם את הבעלי בתים והמון העם הדומים להדסים וערבות, דהיינו שאינו נותן שיעורים לקהל, אף על פי הוא גדול, בכל זאת לולב שהוא קטן ממנו – עדיף, כיוון שמושך עמו גם את ההדס והערבה.

(קול יהודה, שער האגדה, עמוד פ"ד. הודפס ע"י בני המחבר, ירושלים תשנ"ה,)

זכותו תגן עלינו 

הדליקו נר לכבוד ולע"נ הרב יהודה יהושע חיים (צדקה) בן שמחה זיע"א

ותזכו לישועות אמן

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

י"א במר-חשוון: יום פטירת רחל אימנו ע"ה


היום י"א במר-חשוון חל יום פטירתה של רחל אימנו ע"ה

רָחֵל אמנו מופיעה בתורה בספר בראשית, פרקים כ"ט-ל"ה. היא מתוארת כרעייתו האהובה ביותר של יעקב, מבין ארבע נשיו, ואם יוסף ובנימין. ביהדות, היא נחשבת לאחת מארבע האמהות של עם ישראל.
בטקס שבע ברכות להולדת הבת, הברכה השלישית היא "ג. יְשִׂימֵךְ אֱ-לֹהִים כְּרָחֵל, מַשְׂאָת לֵב אֲהוּבָה וְאֵם אוֹהֶבֶת, יְהִי רָצוֹן שְׁתִּימַלְאִי אַהֲבָה לְכֹל נֶפֶשׁ וּלְכֹל בְּרִיאָה, שְׁתֹּאהַבִי אַת הַבְּרִיוֹת וְתֵּאַהֲבִי עַל יַדָּם.".

רחל ויעקב

רחל נולדה בשנת ב'קע"א בפדן ארם (נקראת גם חרן), לאביה לבן בן בתואל. רחל ואחותה התאומה לאה התייתמו מאמן בגיל צעיר.במקביל, יעקב אבינו נשלח על ידי אמו לחרן, שם קיווה לקבל מחסה מפני זעמו של עשיו אחיו אצל בני משפחתו של אמו.

רחל הייתה רועת צאן, בבית אביה לבן, בפדן ארם. היא מתוארת בתורה כ"יפת תואר ויפת מראה". היא פגשה ליד הבאר את יעקב, שנס על נפשו לארם בעצת אמו רבקה, לאחר הריב עם אחיו עשיו, כאשר שאל את הרועים, האם הם מכירים את לבן דודו. המקרא מספר שיעקב עזר להשקות את צאנה של רחל, לאחר שהצליח בכח על-אנושי להזיז אבן כבדה מפי הבאר, ונשק לה. לאחר חודש שהייה בבית לבן, ביקש יעקב לשאת את רחל לאישה. מאחר שלא היה לו מוהר הציע יעקב לעבוד בעבור רחל ברעיית צאנו של לבן, למשך 7 שנים.
ביום הכלולות טמן לבן פח ליעקב והשיא לו במרמה את לאה אחותה הבכורה של רחל. על פי המדרש, רחל ידעה על רמאותו של אביה, וכדי למנוע ממנו להשיא את יעקב לאחרת לקחה ממנו סימנים שישמשו כהיכר לכך שזו היא. הגמרא מספרת שרחל, מתוך הקרבה עצומה, שיתפה פעולה עם אביה כשראתה כי החליף בינה לבין אחותה, ויתרה ללאה ונתנה לה את הסימנים. יעקב נדרש לעבוד 7 שנים נוספות לאחר שנשא לאישה את אהבת חייו, רחל.
רש"י מפרש את דבריו של יעקב ללבן, "ברחל בתך הקטנה", כך: "כל הסימנים הללו למה? לפי שיודע בו שהוא רמאי, אמר לו: "אעבדך ברחל". ושמא תאמר: רחל אחרת מן השוק? תלמוד לומר: "בתך". ושמא תאמר: אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל? תלמוד לומר: "הקטנה". ואף על פי כן לא הועיל לו, שהרי רימהו." מכאן נובע הביטוי "ברחל בתך הקטנה" בימינו, שמשמעותו פירוט מדוקדק שאינו מותיר מקום לספק.

ילדיה של רחל

התורה מספרת במפורש כי יעקב אהב את רחל אהבה מיוחדת משאר נשותיו, אך לאה אחותה זו זכתה בבנים רבים, בעוד רחל הייתה עקרה. היותה עקרה גרם לרחל צער רב וקנאה באחותה במספר השבטים שזכתה ללדת. רחל נתנה ליעקב את שפחתה בלהה כפילגש, כדי שיהיה לה נצר מיעקב. השמות שנתנה רחל לילדי בלהה, דן ונפתלי, מבטאים את שמחתה, את כמיהתה לילד משלה, ואת המתח עם אחותה. לאחר שנות עקרות, שגרמו לרחל ביאושה לאיים "הָבָה-לִּי בָנִים, וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (בראשית, ל', א'), ילדה לבסוף רחל בן וקראה לו יוסף, שם המציין את כבודה שהוּשב ואת הציפייה לבן נוסף: "וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי.וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף, לֵאמֹר: יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר" (בראשית, ל', כ"ג-כ"ד).

בתורה מתואר חיכוך בין רחל ליעקב, כשבקשה ממנו "הָבָה-לִּי בָנִים, וְאִם-אַיִן – מֵתָה אָנֹכִי." והוא ענה לה שהאל הוא הנותן בנים ועליה לבקש זאת ממנו. המדרש מספר שנולדו לה בנים כיוון שבסוף בקשה אותם מהאל. המדרש גם מסביר את הפסוק "ויזכור אלוהים את רחל ויפתח את רחמה" – מה זכר? זכר שנתנה את הסימנים לאחותה; כלומר, בזכות הוויתור ללאה זכתה רחל לבן.

הצניעות שגילתה רחל כשמסרה את הסימנים התגלתה אחר כך בתכונותיו של המלך שאול, שהיה מצאצאיה. כמו כן אהבתה לאחותה (כשנתנה לה את הסימנים כדי לא לצערה) מופיעה בפירוש לקינת דוד "נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים" (שמואל ב', א', כ"ו) כמקור שממנו שואב יהונתן (מבני רחל) את האפשרות לתמוך בדוד (מבני לאה) אף על פי שהוא – יונתן – אמור לרשת את כס המלוכה. השתיקה שבה בחרה עברה לבנימין בנה, שידע על מכירת יוסף ושתק, ולאסתר המלכה, שלא גילתה את מוצאה היהודי.

הבריחה מלבן אביה

לאחר עשרים שנות שהות בחרן, מחליט יעקב לשוב לארץ כנען. המשפחה יוצאת בהיחבא, באישון לילה, כדי להימנע ממפגש עם לבן, אולם רחל החליטה לגנוב את התרפים (על פי אחד הפירושים – פסל ששימש לניבוי העתיד; על פי פירוש אחר, פסלים המסמלים את אבות המשפחה) של לבן אביה. המדרש מתמודד גם עם סיפור גנבת התרפים, שממנו יכול להשתמע שרחל השתמשה בהם, ודבר זה לא מתיישב עם דמותהשל רחל כחיובית. הפירוש המקובל הוא שבזמן ההוא עוד לא היו אמצעים מפורשים בהם ניתן לעבוד את ה', והיא אלתרה על פי מה שהיא מכירה. ייתכן שהסיבה נעוצה בכך שבדין החורי העתיק, העברת התרפים מהחם לחתנו, משמעותה הייתה גם העברת זכויות מסוימות

לבן רדף אחרי משפחת יעקב בחמת זעם, האשים את יעקב בגנבה ותבע לבצע חיפוש בכלי משפחתו, אולם רחל גילתה תושייה ועזות מצח כאשר התיישבה בערמומיות על התרפים והתנצלה בפני לבן שהיא אינה יכולה לקום בגלל אורח נשים. יעקב, שכלל לא ידע את מעשיה של רחל, השמיע קללה מאגית: "עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת-אֱלֹהֶיךָ, לֹא יִחְיֶה" (בראשית, ל"א, ל"ב). המפרשים מסבירים שזו אחת הסיבות לכך שרחל מתה בדמי ימיה ובפרק זמן קצר לאחר הקללה.

פטירתה

כוחה של רחל לא עמד לה במסע דרומה: מפדן לגלעד, ומשם למחניים, לשכם ולבית לחם, בדרכה לאפרת, מוצאת רחל את מותה, במהלך לידת בנה השני. בנשמת אפה האחרונה קראה לרך הנולד בן-אוני, אולם יעקב, בצערו, שינה את שמו לבנימין. בת 36 הייתה רחל במותה.

רחל היא האם היחידה שאינה קבורה במערת המכפלה. מקום קבורתה של רחל שנוי במחלוקת בין הפרשנים: על דעת רוב, קבורתה במקום הקרוי קבר רחל הנמצא סמוך לבית לחם של היום, אך יש הסבורים, על פי אזכור מקום קברה בספרי הנביאים, כי אין זה מקום קבורתה האמיתי, ומקום קבורתה נמצא בקבר בני ישראל אשר בנחלת שבט בנימין מצפון לירושלים, באזור בנימין של ימינו.

רחל נפטרה ב-י"א בחשוון לפי הילקוט שמעוני, וכך גם לפי ספר היובלים, לפי הפסיקתא רבתי נפטרה רחל בין פסח לשבועות.

רחל מבכה על בניה

הנביא ירמיהו מרומם את רחל אמנו הפורשת כפיה על כל בני ישראל: "כֹּה אָמַר ה', קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים – רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ" (ירמיהו, ל"א, י"ד). מדרשים רואים ברחל אמנו אם קדושה, אשר אלוהים בכבוד ובעצמו מנחם במילים: "מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה: כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-ה', וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם-ה'; וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם" (ירמיהו, ל"א, ט"ו-ט"ז).

רחל מייצגת במקומות שונים את דמות האם המתפללת ומבקשת רחמים עבור בניה המצויים בצרה – עם ישראל. אחד מפסוקי הנחמה המוכרים ביותר בספרי הנבואה, המצוי בספר ירמיהו, מעמיד את רחל כדמותו המרכזית (פרק ל"א, לעיל). בשל הפסוקים הללו רחל היא גם דמות מרכזית במדרשים על מגילת איכה. רש"י, בעקבות מדרש פסיקתא רבתי, כותב בפירושו (בראשית, מ"ח, ז'): "יוצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים…"

כשיצאו ישראל לגלות, עברו ליד קברה, והיא הזכירה לה' את הוויתור לאחותה ובזכות זה הבטיח ה' להחזיר את ישראל לארץ. יש מדרש המייחס ליעקב את הכוונה לקבור את רחל דווקא בדרך מארץ ישראל אל הגלות על מנת שתתפלל על עם ישראל. המדרש לומד מרחל את חשיבות התפילה. מסופר כי ארבע האמהות היו עקרות כי האל אוהב את תפילתן ורצה שיתפללו לילדים.

רחל מוזכרת בתנ"ך לצד לאה בברכת הזקנים לבעז במגילת רות, כשהוא לוקח את רות לאישה: "יִתֵּן ה' אֶת-הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל-בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל" (רות, ד', י"א). בקבלה מקושרת רחל עם ספירת המלכות.
סיפורה של רחל, המתואר לאורך שנים ארוכות, כמיהתה העזה של רחל לפרי בטן, ומותה הטראגי במהלך לידת בנה בנימין, הופכים את דמותה המיוחדת של רחל, ובעקבות כך את קבר רחל, למוקד משיכה לנשים עקרות נשים המתקשות ללדת, ונשים המבקשות למצוא את בחיר לבן.

בספר הזוהר כתוב שכאשר יחזרו ישראל מן הגלות הם עתידים לעמוד ליד קבר רחל ולבכות שם כשם שבכתה היא על גלותם של ישראל.

הילולת רחל אמנו

יום י"א בחשוון מהווה את יום פטירת "רחל אמנו", בו עולים המונים לפקוד את קבר רחל לזכרה.

בשנת 1898 סיפר אברהם לודויפול את אשר סופר לו על מנהג העלייה לרגל לקבר רחל:

"הבית יפתח רק בערבי ראשי חדשים והלילה אשר לפגיהם, בכל ימי חדש אלול וביום י"א חשון, שלפי המסורה הוא יום פטירת רהל-אמנו. בכל הימים האלה באים הנה יושבי ירושלים בהמון רב, אנשים ונשים, זקנים ונערים, ללמוד ולהתפלל במקום הזה."

בשנים 1948–1967 בעת שליהודים לא הייתה גישה לקבר רחל קיים משרד הדתות טקסי עלייה לרגל של ילדים, ביום רחל, לחדר הנצחה של קבר רחל בהר ציון. אחד המוטיבים ששולבו ביום רחל היה כיבוד הורים.

תולדותיה

רחל אימנו ע”ה הייתה אשתו השניה של יעקב אבינו, למרות שרצונו של יעקב היה להינשא לה ורק לה, מחמת רמאותו של אביה לבן הארמי, ששיקר על יעקב והביא את לאה במקום רחל, נשא יעקב אבינו, בפליאת תמים דעים, בראשונה את לאה ורק לאחר מכן נשא את רחל.

ומכיוון שיעקב הכיר את לבן, וידע שהינו שקרן וכנראה ינסה להונותו, ומראש לקח בחשבון שינסה רמאי זה לשלוח לו את לאה במקום רחל, ולכן סיכם עם רחל סימנים מסוימים שעל ידם יוכל לידע אם זה היא באמת או שזה לאה.

וכשראתה רחל שאביה הרמאי שולח באמת את אחותה במקומה, ידעה שתכף אחותה תתבייש מחמת חסרון הכרתה בסימנים, אז בגבורה עילאית קמה ומסרה ללאה את הסימנים שמסר לה יעקב חתנה, למרות שידעה שבכך היא יכולה להפסיד את יעקב חתנה, שלא ידעה שלאחר מכן יינשא עימה,  ויותר מכך ידעה שתפסיד להיות שותפה בבניין עם ישראל, ועם הכול התגברה ומסרה את הסימנים לאחותה, ובכך מסרה את חתנה ללאה.

זכותה של רחל בעבור זאת גדולה עד לאין שיעור, עד שכשנחרב בית המקדש הראשון על ידי הבבלים, והלכו עם ישראל בגלות לעבר ארץ בבל, קמו כל האבות אחד אחד בתורו, והתחננו לפני בורא העולם שירחם על בניהם, לא שעה ה’ לבקשתם, ואילו כאשר קמה רחל והתחננה לפניו, שמע ה’ את תפילתה ואמר לה, “מנעי קולך ומבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך” והבטיח לה אז שבניה עוד ישובו לארץ ישראל בתום שבעים שנה.
ומיני אותו יום ואילך נודע מקום קבורתה של רחל אימנו בבית לחם, כמקום סגולה להיפקד בישועה ורחמים, וביום י”א חשוון, המקובל בעם ישראל כזמן פטירתה, עולים המוני בית ישראל לקברה, ומתחננים שם להיוושע בכל צרכיהם.

זכותה בגאולת עם ישראל

לפנינו מדרש קדום העוסק בחורבן בית המקדש:
המדרש מתאר שכאשר ראה הקב”ה  את בית מקדשו חרב, החל לבכות ולקונן.
הוא מצווה על ירמיהו לצאת ולהביא את שלושת האבות ביחד עם משה על מנת שיקוננו עימו על מות בניהם.
בהמשך ניגשים ארבעתם לפני הקב”ה, כל אחד  וטענותיו עימו, בבקשה שיסלח וימחל לישראל.

פתח אברהם לפני הקב”ה ואמר ריבונו של עולם, למאה שנה נתת לי בן וכשעמד על דעתו והיה בחור אמרת לי העלהו עולה לפני, נעשיתי עליו כאכזרי ולא ריחמתי עליו, אלא אני בעצמי כפתתי אותו ולא תזכור לי זאת ולא תרחם על בני?

פתח יצחק ואמר ריבונו של עולם, כשאמר לי אבא “אלהים יראה לו השה לעולה בני” לא עכבתי על דבריך ונעקדתי ברצון לבי על גבי המזבח ופשטתי את צווארי תחת הסכין, ולא תזכור לי זאת ולא תרחם על בני?

פתח יעקב ואמר ריבונו של עולם, לא עשרים שנה עמדתי בבית לבן וכשיצאתי מביתו פגע בי עשו הרשע וביקש להרוג את בני ומסרתי עצמי למיתה עליהם וסבלתי עליהם צער גידול בנים, כי רוב ימי הייתי בצער גדול בעבורם, ועתה לא תזכור לי זאת לרחם על  בני?

פתח משה ואמר ריבונו של עולם, לא רועה נאמן הייתי על ישראל ארבעים שנה ורצתי לפניהם כסוס במדבר וכשהגיע זמן שיכנסו לארץ גזרת עלי במדבר יפלו עצמותי, ועכשיו שגלו שלחת לי לספוד ולבכות עליהם”.

אף אחד מהם לא הצליח לעורר את רחמיו של הקב”ה.

מוסיף המדרש ומספר: “באותה שעה קפצה רחל אימנו לפני הקב”ה ואמרה ריבונו של עולם, גלוי לפניך שיעקב אהבני אהבה יתרה ועבד בשבילי לאבא שבע שנים וכשהשלימו אותן שבע שנים, והגיע זמן נישואי לבעלי, יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי, והוקשה עלי הדבר עד מאד והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן, שיכיר ביני לבין אחותי כדי שלא יוכל אבי להחליפני, ולאחר כן ניחמתי בעצמי וסבלתי את תאוותי וריחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה, ומסרתי לאחותי כל הסימנין שמסרתי לבעלי כדי שיהיה סבור שהיא רחל ולא עוד אלא שנכנסתי תחת המיטה שהיה שם עם אחותי והיה מדבר עימה והיא שותקת ואני משיבתו על כל דבר ודבר כדי שלא יכיר לקול אחותי, וגמלתי חסד עימה ולא קנאתי בה ולא הוצאתיה לחרפה.
ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר לא קנאתי לצרה שלי,  אתה מלך חי וקיים רחמן; מפני מה קנאת לעבודת כוכבים שאין בה ממש והגלית בני?

מסיים המדרש ומספר: “מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ואמר בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן“.

ומיני אותו יום ואילך נודע מקום קבורתה של רחל אימנו בבית לחם, כמקום סגולה להיפקד בישועה ורחמים, וביום י”א חשוון, המקובל בעם ישראל כזמן פטירתה, עולים המוני בית ישראל לקברה, ומתחננים שם להיוושע בכל צרכיהם.

סגולת מקום קבורתה

מסופר, שביום הילולא של רחל אמנו, בי”א מרחשוון בלילה, בא הרב חיים שמואלביץ והתפלל על קברה של רחל אמנו, והנה נשמע באוזניו מהצד השני קולה של אשה חשוכת  בנים אומרת ומתחננת: “אמא רחל, הרי את בעצמך הרגשת את הטעם המר  הזה, בלי בנים, רחמנא לצלן. אם כן, אנא, אמא, המליצי טוב בעדי שאפקד  בזרע של קימא…”מיד כששמע הרב שמואלביץ תפילה זו, התרגש מאוד ואמר: “אני בטוח שתפילה זו נתקבלה במרומים, ובשנה הבאה אני רוצה להיות סנדק בברית זה”. הוא בקש לברר מי היא האשה הזאת, וכך היה לשנה הבאה שימש כסנדק אצל אשה זו.

מסופר על האדמו”ר מלעלוב שעלה לארץ ישראל מפולין הרחוקה (לפני כ200 שנה), שאיפתו העזה ותקוות לבו רבות בשנים היה להשתטח על קברה של רחל אימנו.

מיד עם הגיעו לארץ הקודש, עוד לפני סידור חפציו וצרכיו, אץ רץ הצדיק מלעלוב ושכר עגלה שהביאה אותו לבית הישר לבית לחם, מה רבתה תדהמתו לחזות עשרות יהודים הסועדים את לבם בצוותא חדא על יד הציון.

לפליאתו כה רבה, הרים את קולו בשאלה ‘הן המקום אשר אתם עומדים עליו אדמת קודש הוא, מבואר בזוהר שמזמן חורבן בית המקדש עיקר השראת השכינה הוא בקבורת רחל, הכיצד מרהיבים אתם עוז בנפשכם לאכול כאן?’ תמה.
‘רבי קדוש’, ענהו הזקן שבחבורה, ’הן אנחנו נמצאים אצל אמא, ואין שמחה גדולה יותר לאמא מאשר היא רואה את בניה אוכלים’.
קורת רוח מרובה שרתה על  האדמו”ר מלעלוב לשמע תשובה זה, ומני אז נקט דבר זה לסגולה בדוקה, כל אימת שהוזכר לפניו בעיה הצריכה לישועה גדולה היה מזרז לערוך סעודה לכבוד רחל אימנו, כי ‘אמא שמחה כשבניה אוכלים’

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

סיכום הילולת מרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א – ג חשון תשפ"א


הכל יודעים שיום ג' במר-חשון יום פטירת מרן מאור העולם רבנו עובדיה יוסף זיע"א הוא יום גדול, המראות המרהיבים של רבבות עמך בית ישראל שנוהרים לעבר בית העלמין בשכונת סנהדריה, אינו נשכח במהרה.
יהודים מכל החוגים, זקנים עם נערים, נשים וטף, שעומדים ליד ציונו של מרן ושופכים את צקון ליבם בתפילה בזכותיה דמרן, סיפורי הניסים והנפלאות שנשמעים במקום מעוררים את לב שומעיהם וזוכים הם להרורי תשובה.
השנה בשל נגיף הקורונה הכל היה נראה מעט שונה, כבר שבועיים קודם ליום הילולא ישבו טובי המפיקים ומארגני האירועים במטרה לחשוב כיצד תתקיים ההילולא לפי כל כללי משרד הבריאות למען לא תצא תקלה מתחת אלפי העולים, ולמען לא יגרם חלילה חילול השם וכמובן סכנה בריאותית.
לכן כבר מבעוד יום נעמדו מאבטחים אשר יועדו לשמור על הסדר הטוב. וכן על כך שהציבור עוטה מסיכה כנדרש, ושומר על ריחוק חברתי.
אמנם, מעט קשה היה לכלוא את רגשות ההמונים העומדים בשערי בית העלמין ומחכים להכנס לתוכו בכדי להעתיר בתפילה ,ומנגד קשה היה אף יותר לזרז את הציבור שמתרפק בתפילה על מצבתו של מרן לצאת מבית העלמין ולאפשר לממתינים בשער שכבר כמהים ומשתוקקים להכנס, אך ישראל אחים הם ותמיד חושבים הם על זולתם ולכן קיצרו מעט בתפילותיהם ואפשרו לבאים אחריהם לגשת ולהתפלל.
כך נמשך המצב בקברו של מרן במשך כל יום הילולא, קבוצה נכנסת, קבוצה יוצאת, עד לשקיעתו של יום נעלה זה ובחסדי שמים עברה כל ההילולא על הצד הטוב ביותר,
בעיצומו של האירוע ובתכנון מקיף מראש הפיקו הארגונים "מוסדות אור מרן " יחד עם "המרכז למורשת מרן" משדר וידיאו מיוחד ששודר לעשרות אלפי הצופים בשידור חי באתר מורשת מרן ובאתרים נוספים והועבר בכל הפלטפורמות הקיימות לכל אותם האנשים אשר לא נבצר מהם להשתתף בהילולא בשל מגבלות הקורונה או בשל קשיים אחרים, במשדר המיוחד שאף הועבר בערוץ "קול תבונה" השתתפו רבנים רבים בהם הרב יעקב ששון שליט"א, הרב צבי חקק שליט"א, הרב משה כהן שליט"א, הרב שלמה דנינו, הרב דוד נקי שליט"א, הרב אלקנה ישראל שליט"א, הרב ראובן אלבז שליט"א, הרב עבדיאל ישראל שליט"א, הרב יצחק לוי שליט"א,לקראת סיום המעמד החל המשא המרכזי מפי מורנו הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א, את השידור הגיש שמעון ליברטי שאף ראיין חלק מהרבנים והוציא מהם את מיטב הסיפורים על מרן, אמת מה נהדר היה לראות את קטע הוידיאו שהועבר היישר מביתו של הראשל"צ אשר נמנעה ממנו האפשרות להגיע בפועל למשדר המיוחד ולכן נשלח במיוחד איש מקצוע אשר העביר את דבריו הנלהבים לרבבות הצופים בבית, גולת הכותרת הייתה עם דבריו של הראש"ל והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א – נשיא העמותה, שדיבר על מעלת זיכוי הרבים של מרן, וכמה חובה עלינו ללכת בדרכיו, ולקרב עוד ועוד יהודים לאביהם שבשמים. הראשון לציון שיבח את מנהלי המרכז למורשת מרן על פועלם הרב למען הנחלת מורשתו של מרן במשך כל השנה, ולא רק ביום ההילולא. את המשדר חתם המקובל הרב בצרי בקבלת עול מלכות שמים ותקיעת שופר לאחר מכן נתכבד משמשו של מרן הרב צבי חקק בהדלקת נר התמיד לעילוי נשמתו הטהורה של מרן.
תהי נשמתו מגנה עלינו.

כתב ערך והגיש: יוסף ש. אלבו

 

צפו בשידור חוזר של כל המעמד:

 

 

 

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

למרבה הצער: עלה באש מתקן הנרות בציונו של מרן – כל הפרטים


אם הייתם השנה בציונו של מרן ודאי זכיתם להדליק נר במתקן הנרות המפואר שנחנך לפני כחודש וחצי, במתקן מיחד זה כל אדם שחפצה נפשו להדליק נר לעילוי נשמת מרן יכול לגשת לאחד מן צדדיו ולקחת לו נר אשר מוצע לו חינם אין כסף, במתקן אף יש מקום מיוחד בו דולק נר תמיד לעילוי נשמתו הטהורה של מרן, מתקן זה אשר עשוי כולו מברזל כבד ומצופה בשיש מרהיב שאף חרוט עליו דברים של שבח על מרן נתרם על ידי נדיב יקר החפץ בעילום שמו שאף בנה אותו במו ידיו והוזיל מכספו למען יראה המתקן כיאה וכאיות לעמוד בציונו של מרן
מחזה מדהים היה בליל ההילולא לראות מאות נרות מרצדים בשלהבת דקה כמתפללים חרישית בעד מדליקיהם
אך צער רב נגרם עם נעילת היום הנעלה שאז החליטו מספר ילדים לצרף את כל הנרות יחד למען תבערנה שלהבתיה עד לשמי מרומים
במשך דקות ארוכות בער המתקן באש חזקה וכתוצאה מכך עלתה טמפרתורת הברזל דבר אשר גרם להתרסקותו של השיש המרהיב אשר הוכן במיוחד למתקן מיוחד זה
לאחר אותם דקות ארוכות כנצח הגיעו מכבי האש וכיבו את השריפה אשר שרף השם
כל האנשים אשר שהו אז בציונו של מרן עמדו המומים וכואבים כאשר ראו את הנזק הרב שנגרם למתקן
ראשית השיש המרהיב שהתרסק, נר התמיד שכבה, ומקן הנרות המפויח כולו גרמו להם לבכות ממש כמו ביום פטירתו של מרן, אמנם בחסדי שמים לא היו נפגעים בגוף אך בהחלט היו נפגעים ברוח כל מי שראה את המצב נכמר ליבו ונתהפכו מעיו
התורם כאשר שמע את הבשורה המרה מיהר לעודד את האחראים על המתקן ומיד החל בעבודה מחודשת מתוך מטרה לשפץ את המתקן ולהחזיר לו את המראה כבתחילה ואף לשפרו למען לא יקרו דברים כדוגמת אלו בעתיד

ובעז"ה נזכה לראות את מרן זיע"א בקרוב בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן

משה בן חיים יו"ר מוסדות אור מרן

ערך והגיש: יוסף ש. אלבו

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

הפרויקט הגדול סיום ספרי מרן זי"ע שע"י מערכת דרך המלך בשיתוף "המרכז מורשת מרן-להבין ולהשכיל"


השנה מתחברים יותר מתמיד לתורתו של מרן,

לקראת יום השנה השביעי להסתלקותו של מרן מאור עיננו, רשכבה"ג, פוסק הדור, רבינו עובדיה יוסף זלה"ה במערכת דרך המלך בשיתוף לשכת סגן ראש העיר ירושלים הרב אברהם בצלאל וארגון מורשת מרן יוצאים בפרויקט ענק סיום ספרי מרן זיע"א כך שכולנו לוקחים חלק בלימוד תורתו של מרן גדול הדורות רבינו עובדיה יוסף זיע"א ביחד כולנו נעשה סיום על ספרי מרן!

נתחיל עם חלוקת ספר יחווה דעת ומשם נעבור לשאר ספרי מרן, במהלך יום ההילולה על ציונו של מרן תערך הגרלה על ספרי מרן שיוגרלו בין המשתתפים.
מתקשרים לקו היכל המלך הקו התורני של דרך המלך: 0723400550 שלוחה: 58 שימו לב אלו שיקדימו להתקשר תנתן להם אפשרות לבחור בעצמם את הלימוד שירצו בתורת מרן.

במהלך יום ההילולה יתקיים שידור חי  מציונו של מרן שבמרכזו ישא את המשא המרכזי מרן הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א.

ניתן להאזין לשידור החי בדרך המלך וברדיו קול תבונה וכן בשידור וידיאו בכלי התקשורת השונים. במהלך היום יובאו בדרך המלך ההספדים משנים קודמות של גדולי ישראל בראשם גדול הדור מרן ראש הישיבה שליט"א מו"ר הראשל"צ רבינו יצחק יוסף שליט"א, מועצת חכמי התורה עוד… וכן יתראיינו בקו לאורך כל היום בדברי הספד וסיפורים על מרן זיע"א, מגדולי ישראל, משמשיו בקודש של מרן, חברי הכנסת של התנועה הקדושה, ועוד..

ניתן להאזין בדרך המלך: 0723-400-500 היכל המלך:0723-400-550  רדיו קול תבונה: 08-30-12-400

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

כעת: הגר"ד יוסף הצטרף לקריאתם של הראש"ל ונשיא המועצת


בהמשך לפרסום הראשון באתר "מורשת מרן" על כך שהראש"ל והרה"ר לישראל מרן הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א הוציא מכתב בו הוא קורא לציבור לא להגיע לציונו של מרן ביום ההילולא, בעקבות נגיף הקורונה, כעת הגיע לידי אתר "מורשת מרן" חתימתו של הגאון רבי דוד יוסף שליט"א – ראש מוסדות יחווה דעת וחבר מועצת חכמי התורה, שהצטרף גם הוא למכתב.

להלן התיעוד:

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

הראש"ל ונשיא המועצת במכתב: מבקשים לא להגיע להילולא של מרן


פרסום ראשון באתר "מורשת מרן": לקראת יום השנה השביעי של מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיחול בשבוע הבא ביום רביעי (ג' חשון), הוציא כעת מכתב בכתב יד, הראשון לציון והרב הראשי לישראל, מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, בו הוא קורא לציבור לא להגיע לציון הקדוש של מרן, בעקבות המצב בו משתולל נגיף הקורונה.

בראש המכתב כתב מרן הראש"ל שליט"א: "לאחינו בית ישראל, בעקבות המצב הידוע, הנני לפנות לאחינו בני ישראל, לשמור על בריאותם ולהמנע מלבוא לציונו של מרן אאמו"ר עטרת ראשנו זצוק"ל וזיע"א. אף שיש מעלה לעלות לציונו של הצדיק ביום השנה. השנה שאני, בעקבות המצב הקיים".

הראשון לציון בקריאה ללמוד בספריו של מרן זיע"א: וכל אחד יקבל על עצמו בלנ"ד ללמוד בליל היאר-צייט ג' חשון הבא עלינו, וכן ביומו, בספריו של מרן זיע"א, ולהגות בתורתו. ואנחנו בניו של מרן זיע"א נהיה שלוחים להעתיר בתפלה עבור המבקשים לבריאות איתנה, הצלחה בתוי"ש, ובכל מילי מיטב".

הרב הראשי חתם את מכתבו "ובעזה"י בשנים הבאות ימשיכו בהילולא הנהוגה".

אל המכתב הצטרף מרן ראש הישיבה ונשיא מועצת חכמי התורה חכם שלום שליט"א.

להלן המכתב המלא בפרסום ראשון:

לאחר פרסום הכתבה הגיעה למערכת גם חתימתו של הגאון רבי דוד יוסף שליט"א:

 

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

הוֹשַׁע נָא – הגאון הגדול הרב דוד בצרי בנענוע לולב


הגאון הגדול המקובל הרב דוד בצרי בנענוע לולב הבוקר בתפילת שחרית

צילום דוד ארזני

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן