שיעור הפדיון ובמה פודין
מב. מעיקר הדין די בשיעור שלשים דרהם כסף מזוקק למצות פדיון הבן, או שיווי השיעור הנ"ל, שהוא כתשעים גרם. אולם לפי המנהג שנהגו מדורי דורות בירושלים, יש לתת שלשים ואחד דרהם כסף טהור, או שיוויו, שהוא כתשעים ושלש גרם כסף טהור. ויש לעקוב תמיד אחר מחיר כסף טהור, ולתת לפדיון הבן בהתאם למחירו המשתנה בשוק, […]
את מי חייבים לפדות
יז. אין פדיון הבן תלוי אלא בפטר רחם, שאם אינו בכור לאם, אף על פי שהוא בכור לאב, וכגון שהאשה היתה נשואה לאדם אחר והביאה ממנו ילד, ונתאלמנה או נתגרשה ונשאת לאחר, ונולד לו בן בכור ממנה, אין צריך לפדותו, מאחר שאינו בכור לאם. ואם יש לו כמה נשים ויש לו בכור מכל אחת ואחת, […]
סימן שה – הלכות פדיון הבן – על מי מוטלת מצות הפדיון
א. נאמר בתורה (שמות יג, א'): וידבר ה' אל משה לאמר: קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא וגו'. וזו מצות עשה על כל איש מישראל לפדות את בנו הבכור לאמו הישראלית. [ספר ילקו"י שובע שמחות ח"ב עמוד רכא]. ב. חיוב פדיון הבן כשהוא קטן, מוטל על האב, ואם […]
סימן שד – לעשות בגד שעטנז ולמוכרו
א. כלאי בגדים מותר לעשותם ולמוכרם [לגוי], ואין איסור אלא ללובשן בלבד. וכל שכן שמותר לומר לגוי שיתפור בגד שעטנז לצורך הגוי. במה דברים אמורים כשניכר בו הכלאים, אבל אם אינו ניכר, והכלאים ארוגים בבגד, אסור למכור בגד זה לעכו"ם, שמא יחזור וימכרנו לישראל. [ילקו"י הל' שעטנז סימן שד ס"א]. ב. בגד של שעטנז מותר […]
להלביש כלאים לקטן
א. אסור להלביש כלאים לקטן. ויש ליזהר שלא להלביש כלאים אף לתינוק המוטל בעריסה. ויש אוסרים בזה אף להציע כלאים תחת תינוק בן יומו. ויש שכתבו להתיר בתינוק בן יומו בהצעה תחתיו. [ילקו"י הל' שעטנז סימן שג ס"א].
פרק יא – דין נטע רבעי – [לפי סדר השלחן ערוך סימן רצד סעיף ו]
א. נאמר בתורה (ויקרא יט, כג): "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה'". ולמדו חז"ל (קידושין נד.): קדש קדש ממעשר שני, כשם שמעשר שני קדש ונאכל לבעלים בירושלים וצריך פדיון, כך פירות של השנה הרביעית, הנקראים פירות נטע רבעי, הרי הם קדש ונאכלים לבעלים בירושלים, ומיום שחרב בית המקדש אסור לאכלם בירושלים, אלא צריך […]
פרק י – דין ספק ערלה – [קניית פירות כשיש חשש ערלה]
א. ספק ערלה בארץ ישראל אסורה, ובחוץ לארץ מותרת. [וכשיש רוב להיתר הולכים להקל גם בארץ ישראל]. ויש אומרים דספק ערלה בחוץ לארץ שמותר היינו דוקא בספק במציאות, אבל בספק בדין אין להקל בספק ערלה בחוץ לארץ. ולדינא גם בספיקא דדינא ספק ערלה בחוץ לארץ מותר אף לדידן דהוי מהלכה למשה מסיני. [ולענין פירות הנמכרים […]
פרק ט – ערלה בארבעת המינים
א. אף הנוטע אילן לשם מצוה, וכגון לצורך מצות אתרוג, חייב בערלה. וממילא אתרוג שידוע שהוא של ערלה פסול לקחתו למצות ארבעת המינים, בין ביום הראשון ובין בשאר הימים. ובחוץ לארץ אם אין לו אתרוג אחר, יכול לקחת אתרוג של ערלה הגדל בחוץ לארץ. אך לא יברך. [ואתרוג של טבל שלא הפרישו ממנו תרומות ומעשרות, […]
פרק ח – ערלה בהרכבה והברכה
א. הנוטע גרעין, או הנוטע ענף, או שעקר את כל האילן ונטעו במקום אחר, כולם חייבים בערלה, ומונים מחדש שנות ערלה מזמן הנטיעה [דהיינו מזמן שהנטיעה נקלטת בקרקע].[שם פ"ח]. ב. המרכיב יחור באילן [דהיינו שקצץ ענף מאילן מאכל, ותחב אותו בחתך שנעשה בגזע אילן מאכל אחר], חייב בערלה. ודוקא שהרכיב ענף שעבר עליו שנות ערלה, באילן […]
פרק ז – דין ערלה בעציצים, והעברת שתילים
א. הנוטע אילן של פירות בתוך עציץ, אפילו אם הוא עציץ שאינו נקוב, הפירות חייבים בערלה. ויש מחלקים בעציץ שאינו נקוב בין עציץ של חרס ועציץ של עץ, ולדינא יש דין ערלה בין בעציץ של חרס ובין בעציץ של עץ. [ילקו"י ערלה פרק ז' ס"א]. ב. שתילים של אפרסקים וכדו' שהיו מונחים במשך כשנה בעפר […]
