סימן מא – מתי צריך לשמוע לציווי הנפטר קודם הפטירה
א. מי שהוריו בחיים, ורוצה לומר קדיש יתום על אחד ממכריו או קרוביו שנפטר בלא בנים, אם הוריו מתנגדים לכך צריך לשמוע בקולם ולהמנע מלומר קדיש. וכן בן הרוצה לומר קדיש יתום על אמו שנפטרה, ואביו מקפיד על כך, מפני שחושש לדעת ההמון, ואי אפשר לשכנעו שלא יקפיד בזה, אם זה במקום שאין מנהג ידוע […]
סימן מ – מנהגים השייכים ליום השנה
א. יש להרבות בלימוד התורה, ובנתינת צדקה, כפי יכולתו, בכל שנה ביום פטירת אביו ואמו, הנקרא "יארצייט", ובלילה שלפניו. [ילקו"י אבלות מהדורת תשס"ד סי' מ' ס"א עמ' תרג]. ב. מעיקר הדין מותר להשתתף בשמחת נישואין או בסעודת שבע ברכות, בליל יום הפטירה, שאינו כדין י"ב חודש. והאשכנזים מחמירים בזה, וכן מחמירים שלא לשמוע כלי נגינה בכל […]
סימן לט – הנהגות האבל בימי השנה
א. חייב אדם לכבד את אביו ואמו גם אחרי מותם, וענין הכבוד אחר מיתה הוא לעשות לו נחת רוח לאחר פטירתו, באמירת קדיש, הדלקת נר נשמה, ועריכת אזכרה ביום השנה, עלייה לתורה ביום השנה, וכיו"ב. ואם הוא בתוך י"ב חודש לפטירת אביו, כשמזכיר שם אביו יאמר "הריני כפרת משכבו". וכל זה דוקא כשמזכיר דבר הלכה […]
סימן לח – האבל אסור בשמחה בשבעה ובי"ב חודש
א. אבל אסור בשמחה, וכל י"ב חודש על אב ואם, ושלשים יום על שאר קרובים, אסור לו לשמוע תזמורת גם מרדיו וטייפ-רקורדר, ולאחר י"ב חודש מותר בכל, אף אם השנה היתה מעוברת. [ילקו"י אבלות מהדורת תשס"ד סימן לח סעיף א עמוד תקסה]. ב. מותר לאבל תוך שבעה ימי אבלות, לברך ברכת "שהחיינו" על פרי חדש […]
סימן לז – דין גילוח וסריקה באבל
א. אסור לאבל להסתפר ולהתגלח, בין שער ראשו ובין שער זקנו, ואחד כל שער שבו ואפילו של בית הסתרים, כל שלשים יום, ואבל על אב ואם צריך שיגערו בו חבריו. [וגם אשתו יכולה לגעור בו לענין זה]. ושער של השפם, ומהצדדים, כל שמעכב האכילה תוך שבעה אסור, אבל אחר השבעה מותר. ואשה מותרת לדידן בנטילת […]
סימן לו – מנהגים השייכים ליום השלושים
א. בגמ' מועד קטן אמרו: שלושה ימים לבכי, שבעה להספד, ושלשים לגיהוץ ולתספורת. ובירושלמי (מועד קטן פרק ג' הלכה ה) אמרו על הפסוק ויתמו ימי בכי אבל משה, ימי שנים, בכי שבעה, אבל שלשים. ושם (בסוף הפרק) אמר ר' יוחנן כל שבעה החרב שלופה עד שלושים היא רופפת וכו'. ובבבלי מועד קטן (כז:) אמר ר' […]
סימן לה – הנהגות האבל ביום השבעה
א. ביום השביעי לאבילות, אחר תפילת שחרית, ואחר זריחת השמש, מנחמין את האבלים, ואומרים להם את הפסוקים לא יבוא עוד שמשך וכו', ובזה הם קמים מהשבעה, שמקצת היום [של השביעי] הרי הוא ככולו. ואם התפללו קודם הזריחה (שהרי בשעת הדחק רשאים להתפלל אחר עמוד השחר קודם הזריחה), יוצאים מהאבלות אחר הזריחה. ואם אין שם מי […]
סימן לד – דין אבלות בשבת – [שייך לש"ע סי' ת]
א. בערב שבת תוך השבעה, צריך האבל לשבת על גבי קרקע עד סמוך לשקיעת החמה. ואף על פי שיש שכתבו להקל לישב על גבי כסא וספסל מן המנחה [קטנה] ולמעלה, מכל מקום לדינא אין להקל בזה אלא עד סמוך לחשכה. ומיהו אינו חייב לישב על גבי קרקע, אלא יכול ללכת או לעמוד, ורק כשהמנחמים באים […]
סימן לג – אין לאבל לצאת מפתח ביתו
א. אין לאבל לצאת מפתח ביתו בכל ימי השבעה כדי שלא יסיח דעתו מהאבילות כשיצא למקום שיש שם בני אדם. ומטעם זה יש להקל לאבל לצאת בלילה, כשאין הרבה אנשים, כדי לישן בביתו, או בבית אחר [כשאין מקום לשינה בבית שיושבים בו שבעה]. [סי' לג עמ' תקלט]. ב. היושב באבל עם אחיו בבית אביו המנוח, […]
סימן לב – דיני אזכרה ומנהגי אמירת ההשכבה
א. אין להמנע מעשיית השכבה לנפטר, אפילו אינו נודר לצדקה, וכן המנהג פשוט. [ילקו"י אבלות מהדורת תשמ"ט עמוד רכו, ובמהדורת תשס"ד סימן לב סעיף א עמוד תקלה]. ב. אותם חזנים האומרים מנוחה נכונה "תחת כנפי השכינה" טוב שתיקותם מדיבורם, שאין לומר זאת. [ילקו"י אבלות מהדורת תשמ"ט עמוד רכו, ובמהדו' תשס"ד סי' לב ס"ב עמוד תקלו]. […]
