פרק ו – שותפות ישראל וגוי במטע ערלה
א. מי שנטע עצי פרי וברצונו למעט מהפסדיו בג' השנים הראשונות, מעיקר הדין מותר לו למכור לגוי את הפירות של ג' שנות ערלה לשלש שנים קודם שיצמחו הפירות באילן, והגוי יאכל פירות אלה. ואין כאן איסור הנאה מפירות ערלה, מאחר שהפירות עדיין לא באו לעולם, ואין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. [וממילא מה שמכר […]
פרק ה – על מה חל איסור ערלה
א. איסור ערלה חל רק במיני עץ מאכל ולא בעצי סרק. אולם אילן סרק שנוטף ממנו שרף, והוא ראוי לאכילה, יש להחמיר לנהוג בו דין ערלה בארץ ישראל. אבל בחוץ לארץ אין צריך לנהוג בו דין ערלה. ואין ערלה נוהגת בירקות, פירות האדמה, ובכל שאר סוגי צמחים. [ילקו"י ערלה פרק ה' ס"א]. ב. איסור ערלה […]
פרק ד – נטיעות הפטורות מאיסור ערלה
א. אף באילן העושה פירות אם נטעו אותו שלא לצורך אכילה כלל, אלא להיות גדר לשדה, או בשביל העצים לשרפן, או לצורך בנין, אין בו דין ערלה. והוא שיהיה ניכר שאינו לצורך אכילה כלל, כגון אם נטע את האילנות לצורך עצים לשריפה צריך שיטע אותן רצופים, ולא ירחיק בין אילן לאילן כדרך שעושה כשדעתו ליטע […]
פרק ג – כיצד מונין שנות ערלה
א. כבר ביארנו לעיל ששלש שנות ערלה אין מונים אותם משעת נתינת הפירות, אלא משעת קליטת האילן בקרקע אחר הנטיעה, שנאמר: ונטעתם וגו' שלש שנים לא יאכל וגו'. ואם האילן לא נתן פירות בשנה הראשונה, יש לו למנין שנות ערלה עוד שתי שנים אחרות. ואם גם בשנה השניה העץ לא נתן פירות, יש לו למנין […]
פרק ב – איסור הנאה מערלה – שימושים האסורים בפירות ערלה
א. כל הפירות האסורים משום ערלה, הרי הם אסורים הן באכילה והן בהנאה. ואיסורם איסור עולם, אפילו אם ישאיר אותם אצלו עד אחר ג' שנים. וכן אסור למוכרם לגוי, או להחליף אותם בפירות אחרים של הגוי, או ליתנם במתנה לגוי. [ויש אומרים שגם ערלה בחוץ לארץ אסורה בהנאה]. [ילקו"י ערלה פרק ב' ס"א]. ב. אסור […]
סימן רצד – פרק א – יסודות הלכות ערלה
א. נאמר בתורה וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל, וערלתם ערלתו את פריו, שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל, ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה', ובשנה החמישית תאכלו את פריו וגו'. ופירשו חז"ל שצריך למנות שלש שנים מעת נטיעת האילן, שכל הנוטע, בין נוטע ענף בין זורע גרעין, כל הפירות […]
סימן רצג – הלכות חדש
א. נאמר בתורה (ויקרא כג, י-יד): "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, וקצרתם את קצירה, והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן, ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה, עד הביאכם את קרבן אלהיכם וגו'". והיינו, חמשת מיני דגן שנזרעו והושרשו במהלך השנה, אחר ט"ז ניסן והלאה, תבואה זו אסורה באכילה […]
סימן רצב – הלכות שילוח הקן
א. עיקר מצות שילוח הקן היא שיקח את היונה [האם] בידו, ויפריחנה. ויש מי שכתב שאם יעשה כך הוי עבירה במה שנוטל האם על הבנים, ולדעתו צריך להפריח האם מעל הבנים, אולם בגמ' חולין (קמא.) ומדברי התוס' והרמב"ם מבואר שאין בזה עבירה, אחר שלוקח האם מעל הבנים כדי לשולחה. וכתב מרן החיד"א שיכוין להדיא שלא […]
מקום וסדר קביעת המזוזה וברכתה
סז. כשבא לקבוע מזוזה על הפתח, כורכה מסופה לראשה, מתיבת אחד כלפי שמע ישראל. ואם קובעה בבית שיש שם גם תשמישים שאינם של כבוד, יכרוך את המזוזה בנייר או בניילון, ואחר כך יתננה בתוך נרתיק, או שפופרת של קנה או של כסף, ובכך תהא נחשבת כמונחת בשני כיסויים, ובפרט שהמזוזה מונחת בגובה של עשרה טפחים […]
מקומות החייבים במזוזה
טז. בית שיש לו הרבה פתחים אף על פי שאינו רגיל לצאת ולבוא אלא באחד מהם, חייב לקבוע מזוזה בכל פתח ופתח, הואיל ונעשו לכניסה ויציאה. ומה שיש נוהגים לעשות רק מזוזה אחת בפתח בתיהם, אין להם על מה לסמוך. ולכן כל ירא שמים יתקין מזוזות בכל פתחי הבית החייבים במזוזה. וכן המנהג פשוט. [ילקוט […]
