סימן תרכט – ממה צריך להיות הסכך
א. דבר שמסככין בו את הסוכה צריך שלשה תנאים שיהיה כשר לסכך בו, צריך שיהיה גידולו מן הארץ, וצריך שיהיה תלוש ולא מחובר לקרקע, וצריך שיהיה דבר שאינו ראוי לקבל טומאה. וחז"ל (בסוכה יב.) למדו כן מן הכתוב (דברים טז) חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך. כלומר, מפסולת גורן ויקב, שהם קש […]
סימן תרכח – סוכה בעגלה
א. סוכה העשויה על טנדר, או בראש העגלה, והיא עשויה כדת, כשרה לברך עליה "לישב בסוכה" כשאוכל בה סעודת קבע, אף כשהיא נוסעת. ואפילו המכונית נוסעת מעיר לעיר. והוא הדין לסוכה שבספינה. [ילקו"י מועדים (עמ' קכא). יחו"ד ח"ג (סי' מז). חזו"ע סוכות (עמ' קסט). ע"ש].
סימן תרכז – הישן תחת המטה בסוכה
א. הישן תחת המטה בסוכה, אם היא גבוהה עשרה טפחים לא יצא. [שלחן ערוך סי' תרכז ס"א]. ב. אם פירס סדין על הסוכה, או תחת הסכך כדי להגן עליו מפני החמה, שהחמה מגיעה על גופו, הסוכה פסולה. ואם פירס תחת הסכך סדין מצוייר יפה, כדי לנאותה, בתוך ארבעה טפחים לסכך, כשרה. ואף לכתחלה מותר. והוא […]
סימן תרכו – סוכה תחת אילן וגג
א. יש להזהיר את ההמון שישגיחו שלא לעשות סוכה תחת גזוזטרא או מרפסת, אפילו גג המרפסת גבוה הרבה, שסוכה כזאת פסולה בהחלט.[ילקו"י מועדים עמו' קכה, חזו"ע סוכות עמו' יא]. ב. צריך שהסכך יהיה תלוש מן הקרקע, למעט אילן המחובר לקרקע שאם עשה סוכתו תחתיו פסולה. ואם קצץ האילן להכשירו ולהיות הוא עצמו מהסיכוך, כשר, והוא […]
סימן תרכה – הלכות סוכה
א. נאמר בתורה: בסוכות תשבו שבעת ימים וגו', כי בסוכות הושבתי את בני ישראל. והם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש. וכתב הטור (סי' תרכה), הטעם שנצטוינו לעשות סוכה בחדש תשרי, ולא בחודש ניסן, שהוא זמן יציאתנו ממצרים, לפי שחודש ניסן הוא בתחלת הקיץ, ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל, ולא היתה ניכרת […]
סימן תרכד – סדר מוצאי יום הכפורים
א. מתפללים תפלת ערבית אחר הנעילה, במתינות ובנחת, ולא בפזיזות ובמהירות, כתינוק הבורח מבית הספר. ולא יעשו תפלתם קבע שתיראה עליהם כמשא, ולא לתת פתחון פה לשטן. (מועד לכל חי סי' יט אות קו). ומכל מקום אין השליח צבור רשאי להאריך בתפלתו יותר מדי, שלא לגרום צער לאנשים החלשים והמעונים בצום יום הכפורים. ואמצעי שלם, […]
סימן תרכג – סדר תפלת נעילה
א. קודם תפלת נעילה פותחים דלתות ההיכל. ואומרים פיוט אל נורא עלילה וכו', וכל הקהל אומרים אותו בשמחה ובהתלהבות דקדושה. ואחר כך אומרים אשרי וחצי קדיש [ואין אומרים ובא לציון]. ותפלת הנעילה. [חזון עובדיה על ימים נוראים עמוד שסט]. ב. זמן תפלת נעילה של יום הכפורים, הוא כשהחמה בראשי האילנות, דהיינו חצי שעה קודם השקיעה, […]
סימן תרכב – סדר תפלת מנחה של יום הכפורים
א. במנחה של יום הכפורים מנהגינו להתחיל בפרשת העקדה. ומתעטפים בטלית בברכה, אלא אם כן מתחילים מנחה תוך חצי שעה מסיום המוסף והסליחות, שאז אינו מברך. [שאין לברך משום דסב"ל. אבל אם פשט טליתו ע"מ שיחזור ויתעטף בו לאחר יותר מחצי שעה, (ע' בשו"ת יביע אומר ח"ח סי' ב אות ו), צריך לחזור ולברך עליו. […]
סימן תרכא ס"ד – סדר תפלת מוסף
א. במוסף של יום הכפורים שחל באמצע השבוע צריך לומר את "מוסף" יום הכפורים, ולא "מוספי". וכן מנהגינו בארץ ישראל, וכל המשנה, ידו על התחתונה, וגוערים בו. וחובה קדושה לתקן את הסדורים על פי האמור, כי אסור לשנות בנוסחאות התפלה, ובפרט בירושלים ת"ו שיש על זה חרם. ואפילו בשאר מקומות יש בזה חשש סכנה למי […]
סימן תרכא – סדר קריאת התורה ביום הכפורים
א. מוציאים שני ספרי תורה, ובראשון קוראים ששה בפרשת אחרי מות, ואם חל בשבת, קוראים בו שבעה. והמפטיר קורא בספר השני בפרשת פינחס, ובעשור לחודש השביעי הזה. ומפטיר בישעיה (נז) סולו סולו פנו דרך. וחותם בסוף ברכות ההפטרה, בא"י מלך מוחל וסולח לעונות עמו ישראל וכו' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הכפורים. ב. אם […]
