סימן רלח – לקבוע עתים לתורה בלילה
א. צריך ליזהר בלימוד הלילה יותר מבשל יום, והמבטלו עונשו מרובה, שהרי אמרו חכמים לא נברא הלילה אלא לצורך לימוד תורה. וכל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום. שנאמר, יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי. וכל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו, שנאמר, קומי רוני בלילה, וכתיב בתריה שפכי כמים לבך […]
סימן רלו-ז – ברכות קריאת שמע של ערבית
א. מנהגינו לומר ג' פסוקים ה' צבאות עמנו וגו', ה' צבאות אשרי אדם וגו', ה' הושיעה וגו', ואומרים חצי קדיש, ואחר כך אומרים "והוא רחום", ברכו, ומתחילים התפלה. [ובשבת אין אומרים והוא רחום]. ואם היו לומדים ואמרו קדיש על ישראל, ומתפללים מיד תפלת ערבית, אין צריך לחזור ולומר חצי קדיש, אלא יאמרו ה' צבאות וגו', […]
סימן רלה – זמן קריאת שמע של ערבית
א. לכתחלה מצוה מן המובחר להתפלל ערבית ולקרוא קריאת שמע אחר צאת הכוכבים, ומכל מקום כבר נהגו אצלינו להקל להתפלל ערבית קודם השקיעה [אחר פלג המנחה, שהוא שעה ורבע בשעות זמניות מצאת הכוכבים]. ואף מתפללים מנחה סמוך לשקיעה, וסומכים תפלת מנחה לערבית. וצריך לחזור ולקרוא קריאת שמע אחר צאת הכוכבים. [ויש שלא נהגו לחזור ולקרוא […]
סימן רלד – לא התפלל מנחה
א. אם שכח ולא התפלל מנחה, מתפלל ערבית שתים, ואומר אשרי קודם תפלה שהיא תשלומין לתפלת המנחה. וראה לעיל בהלכות תשלומין סימן קח. [שלחן ערוך סימן רלד].
סימן רלג – זמן תפלת מנחה
א. תפלת מנחה תקנוה כנגד תמיד של בין הערביים, שזמנו חצי שעה אחר חצות היום. [משש שעות ומחצה מהיום, בשעות זמניות]. וכיון שבשאר ימות השנה [לבד מערב פסח] לא היו מקריבים קרבן התמיד אלא מתשע שעות ומחצה, לפיכך לכתחלה ראוי להתפלל מנחה קטנה, שהוא לאחר תשע שעות ומחצה מהיום. וכן הוא דעת הרמב"ם ומרן השלחן […]
סימן רלב – הלכות מנחה
א. מה שיש נוהגים שמתפללים תפלת מנחה מקוצרת, בלי חזרת השליח צבור, אין מנהג זה נכון לפי ההלכה, וחובה לבטלו. אולם אם יש מנין מצומצם, ומתוך העשרה ישנם כמה אנשים שאינם מהוגנים, שלא יטו אוזן קשבת לשמוע את חזרת השליח צבור, ולענות אמן, יש להעדיף באופן כזה להתפלל תפלת שמונה עשרה אחת, בין בשחרית ובין […]
סימן רל, רלא – ברכות פרטיות, וכוונה לשם שמים
א. המתפלל על מה שעבר, כגון שנכנס לעיר ושמע קול צווחה, ואמר יהי רצון שלא יהיה קול זה בתוך ביתי, או שהיתה אשתו מעוברת אחר ארבעים יום לעיבורה, ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זה תפלת שוא. אלא יתפלל אדם על העתיד לבוא, ויתן הודאה על לשעבר. כגון הנכנס לעיר גדולה אומר, יהי רצון […]
סימן רכט – דיני ברכת הקשת והחמה
א. הרואה את הקשת מברך בשם ומלכות: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם זוכר הברית, נאמן בבריתו, וקיים במאמרו. ואסור להסתכל בו ביותר. אבל מותר לומר לחבירו שיש קשת, כדי שגם חבירו יוכל לברך על הקשת. [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תרכה]. ב. מברכים על הקשת אפילו אינו רואה אלא חלק ממנה. אבל […]
סימן רכח – ברכת הים הגדול
א. מנהגינו שלא לברך ברכת שעשה את הים הגדול על הים הגדול בשם ומלכות, כי יש ספק מה הוא הים הגדול שדיברו בו חכמינו, אם הוא ים התיכון המחובר לאוקיינוס ומגיע לארץ ישראל, או ים האוקיינוס. ולכן הרואה את הים התיכון, או את האוקיינוס, אחת לשלושים יום, אינו מברך ברכה זו בשם ומלכות. [ילקוט יוסף, […]
סימן רכז-רכט – ברכה על ברקים ורעמים
א. על ברקים מברכים "עושה מעשה בראשית", ועל רעמים "שכוחו וגבורתו מלא עולם". ומברכים בשם ומלכות, שכל הברכות המוזכרות בפרק הרואה במסכת ברכות, כתבו הראשונים שהם בשם ומלכות, וכל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה. ואין מברכים אלא תוך כדי דיבור [שהוא שיעור זמן אמירת "שלום עליך רבי"] לראיית הברקים או שמיעת הרעמים. והיינו […]
