סימן רו – דיני הפסק וטעות בברכות
א. בירך על פירות האילן "בורא פרי האדמה", יצא. ואף אם הביאו לו עוד מפירות העץ, אינו מברך עליהם "בורא פרי העץ". אבל אם בירך על פרי האדמה "בורא פרי העץ", לא יצא. ואם נזכר בתוך כדי דיבור יתקן מיד ויאמר: "בורא פרי האדמה". [ילקוט יוסף, הלכות ברכות עמוד תמז]. ב. הילכך פרי שיש לו […]
סימן רה – דין ברכת ירקות
א. על הירקות שדרך אכילתם הוא בין כשהם חיים ובין כשהם מבושלים, כגון גזר, כרפס, פלפל, חסה, וכיוצא באלה, מברך עליהם בורא פרי האדמה, בין כשאוכלם כמות שהם חיים, ובין כשאוכלם כשהם מבושלים. אבל ירקות שדרך אכילתם הוא על ידי בישול, אף אם נאכלים על ידי הדחק כשהם חיים, כגון דלעת, כרובית, וכיוצא באלה, אם […]
סימן רד – דיני הברכות על יתר המאכלים
א. על כל דבר שאין גידולו מן הארץ, כגון בשר בהמה חיה ועוף, דגים, ביצים, חלב, מים, גבינה, מלח, וכיוצא באלה, מברכים "שהכל נהיה בדברו". ואם בירך על הגבינה או על חלב או על בשר "בורא פרי האדמה", לא יצא ידי חובה וחוזר לברך שהכל. [ילקו"י שם עמוד תכו, ותשלה]. ב. על קציצות בשר, אף […]
סימן רג – דיני ברכת פירות הארץ
א. על פירות הארץ מברך "בורא פרי האדמה". [מתני' ברכות לה. טור וש"ע סי' ר"ג ס"א, ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תיט]. ב. על תות שדה מברך: "בורא פרי האדמה", אבל על תותים הגדלים בעץ, מברך: "בורא פרי העץ". [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תיט]. ג. על הבננה (מאוזי"ש) מברך "בורא […]
סימן רב – דיני ברכת פירות האילן
א. חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות, ומונין מערב עד ערב ולא מבוקר עד בוקר. וגם בשבת ויום טוב צריך לברך מאה ברכות, ולכן ראוי לכל ירא שמים למנות את הברכות שמברך מליל שבת, כדי להשלים למאה ברכות. אך אם אי אפשר לו להרבות במיני מגדנות, יפטור עצמו בשמיעת ברכות התורה וברכות ההפטרה. [ילקו"י […]
סימן רא – מי הוא המברך
א. כהן שאכל עם ב' ישראלים או לויים, יש להקדים הכהן שיזמן. ואם יש שם תלמיד חכם, יברך התלמיד חכם. אבל אם רוצה החכם לכבד את הכהן לזמן, אף שהוא עם הארץ, רשאי. רק שלא יעשה כן בדרך קבע, כדי שלא ישפיל את כבוד התורה בעיני ההמון, שיאמרו שהחכם שפל דרך קבע לפני כהן עם […]
סימן ר – דין המפסיק כדי לברך
א. שלשה שאכלו כאחד, אחד מפסיק על כרחו לשנים, ועונה עמהם ברכת הזימון ואפילו לא רצה להפסיק מזמנין עליו, בין אם עונה בין אם לא עונה, כל שהוא עומד שם. אבל שנים אין חייבים להפסיק לאחד, והילכך אין חיוב זימון חל עד שיתרצו להפסיק ולברך. ואם לא רצו להפסיק וזימן הוא עליהם, לא עשה כלום. […]
סימן קצט – על מי מזמנין
א. שלשה שאכלו כאחד, ואחד מהם הוא עם הארץ גמור, אף על פי כן כיום מזמנין עליו. אבל מחלל שבת בפרהסיא אין מזמנין עליו גם בשלשה. [ילקו"י על הלכות ברכות עמודים שפו, ותשכד]. ב. עובד כוכבים אין מזמנין עליו, ואפילו גר שמל ולא טבל אין מזמנין עליו. אבל גר גמור מזמנין עליו ויכול לברך ברכת […]
סימן קצח – אחד נכנס אצל שלשה שאכלו
א. שלשה שאכלו והם מזמנין, ונכנס לשם אחד שלא אכל, אם נכנס כשאומר המזמן "נברך שאכלנו משלו" עונה אחריו "ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד". [וסימן לדבר: בוש"ת ל"ו]. ואם נכנס כשאחרים עונים "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו" עונה אחריהם אמן. ואם הם עשרה, אומר ברוך אלוקינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד. והוא הדין גם […]
סימן קצו – מי שאכל איסור אם מצטרף לזימון
א. אכל דבר איסור, אף על פי שאינו אסור אלא מדרבנן, אין מזמנין עליו, ואין מברכין עליו לא בתחלה ולא בסוף. [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד שעט]. ב. חולה שאוכל דבר איסור בהוראת רופא, יש ליזהר לכתחלה שלא יאכל עם עוד שנים אחרים, כדי שלא יתחייבו בזימון. ואם אכל אצל אחרים, אין לזמן […]
