סימן קמז – דיני גלילת הספר תורה
א. אסור לאחוז בספר תורה בגוף הקלף או הגויל בלי מטפחת, בין כשגולל את הספר תורה בעת קריאת התורה בצבור, ובין כשגולל הספר תורה בינו לבין עצמו, והחמירו חכמים הרבה מאד בזה, ואמרו, שכל האוחז ספר תורה ערום בלי מטפחת נקבר ערום בלא אותה מצוה שעשה בעת אחיזתו, אם זו קריאה, או גלילה, וצריך להזהר […]
סימן קמה-ו – התנהגות הצבור בעת קריאת התורה
א. מנהגינו שהצבור יושב בעת קריאת התורה, שרק השליח צבור והעולה לתורה צריכים לעמוד בעת הקריאה, וגם הנוהגים מבני אשכנז לעמוד בשעת הקריאה, מותר להם לשבת בין גברא לגברא. [ילקוט יוסף, חלק ב', ספר על הלכות קריאת התורה ובית הכנסת, עמוד קפז]. ב. כיון שהתחיל הקורא לקרוא בספר תורה, אסור לספר בקול רם, אפילו בד"ת, […]
סימן קמד – דיני ההפטרה
א. יש מקומות שנהגו להוציא ספר תורה לחתן, תוך שבעת ימי המשתה, ולקרוא בו בברכות קריאת "ואברהם זקן". אולם ביום שאין מוציאין בו ספר תורה, אין להוציא ספר תורה במיוחד לקריאת פרשה זו. ובלאו הכי מנהגינו לקרוא פסוקים אלה אחר שהחתן מסיים את פרשת עלייתו בפרשת השבוע, ובירך ברכה אחרונה. ויש שנהגו שאחד קורא פסוק […]
סימן קמד – שלא לגלול הספר תורה
א. אין גוללין ספר תורה בצבור מפני כבוד צבור. ולכן כשקורין בשני ענינים, כמו במועדים, ד' פרשיות, וכדומה, מוציאין שני ספרי תורה, ויכינו הספרים מבעוד מועד לקריאת היום. ואם אין להם אלא ספר תורה אחד כשר, מותר לגלול הספר תורה, ואין חוששין לטורח צבור. ואף בזמן הזה כשיש שם שני ספרי תורה כשרים, אין לגלול […]
סימן קמג – אם נמצא טעות בספר תורה
א. אפשר לעלות לספרי תורה שבזמנינו, ולברך עליהם ברכות התורה בלב שקט, ולא יהיה לבו נוקפו שמא ספר תורה זה פסול, כפי שהדבר מצוי בבדיקה של הספרי תורה בעת הגהתן – ואם כן נמצאו כל ברכותיו ברכות לבטלה, שאנו סומכים בזה על חזקת הכשרות של הספרי תורה, בצירוף שיטת הרמב"ם שאין הברכה על ספר תורה […]
סימן קמג – קריאת התורה בעשרה
א. אין קוראים בספר תורה בפחות מעשרה אנשים גדולים. ואין קטן פחות מגיל בר מצוה (שלש עשרה שנה ויום אחד) מצטרף לעשרה להוצאת וקריאת התורה, אפילו בשעת הדחק. ובשעת הדחק הגדול מותר לצרף למנין מחללי שבת בפרהסיא, כדי להוציא ספר תורה ולקרוא בו ברכות, ובפרט בראש השנה וביום הכפורים שהכל מהרהרים הרהורי תשובה. [ילקוט יוסף, […]
סימן קמב – דיני הטועה בקריאת התורה
א. שליח צבור שטעה בקריאת התורה, אפילו טעות שאין הענין משתנה, כגון שקרא אברם במקום אברהם, או אמר "ואם" במקום לומר "אם", או מצריים במקום מצרים, וכיוצא בזה, מחזירין אותו. אבל בטעה בטעמי המקרא, אין מחזירין אותו. ומכל מקום על השליח צבור הקורא בתורה להכין היטב את הקריאה עם הטעמים. וכן צריך הקורא לתת ריוח […]
סימן קמא – דיני קורא ומקרא
א. צריך העולה לתורה והשליח צבור לקרוא מעומד, ולא יסמכו עצמם לכותל או לתיבה, אלא אם כן הם בעלי בשר, או זקן או חולה שקשה להם בלי לסמוך. וכן אם לא יוכל העולה לראות הכתב של הספר תורה כדי לקרוא עם השליח צבור אלא על ידי שיסמוך עצמו וישען על התיבה, רשאי לעשות כן. [ילקוט […]
סימן קמ – דיני הפסק בברכות התורה
א. העולה לקרוא בתורה, ואחר שבירך וקרא חלק מהקריאה נשתתק, והעלו אחר במקומו, יחזור ויברך ברכה ראשונה ויתחיל לקרוא ממקום שהתחיל הראשון לקרוא. [ילקוט יוסף, שם, עמוד צה]. ב. העולה לקרוא בתורה, ובירך ברכות התורה, אסור לו להפסיק בשיחה בטלה עד סיום הקריאה והברכה האחרונה. ומכל מקום אם לאחר שקראו לו מקצת פסוקים, עבר ודיבר […]
סימן קלט – סדר הקריאה והברכות
א. במקום שנהגו שהעולה עצמו קורא בקול רם את פרשת עלייתו, אם לא הכין את הקריאה וסידרה בתחלה לעצמו פעמיים ושלש, לא יעלה ויקרא בעצמו, אלא יקרא השליח צבור. ובמקמותינו שהשליח צבור קורא בתורה לכל העולים, צריך הוא לסדר הפרשה תחלה. ואם הוא רגיל בקריאה, שהוא חוזר וקורא בתורה מידי שנה בשנה, יכול להסתפק בקריאת […]
