סימן סא – לדקדק ולכוין בקריאת שמע
א. כשבא לקרוא קריאת שמע יכוין [קודם שיתחיל הקריאה] שהוא בא לקיים מצות עשה לייחד שמו יתברך, ויקרא אותה באימה ביראה וברתת ובזיע. [ומה היא הכוונה המעכבת בקריאת שמע, ראה להלן]. [ילקו"י, מהדורת תשס"ד, ספר על פסד"ז, סי' סא הערה א'. עמוד תקלא. שאר"י ח"ב עמוד קסה]. ב. כשקורא קריאת שמע צריך לכוין שמקבל עליו […]
סימן ס' – דין כוונה במצוות
א. מצוות צריכות כוונה, והיינו שיש לכוין בעשיית המצוה שכוונתו לצאת ידי חובת המצוה. ויש מי שאומר שאם קרא קריאת שמע בסדר התפלה, או אכל מצה, או קידש, או נטל לולב ותקע בשופר, וכדו', אף על פי שלא כיון לצאת, יצא, שהרי משום זה עושה כל הנ"ל, כדי לצאת אף שלא כיון להדיא. ועל זה […]
סימנים נט, ס' – הלכות ברכות ק"ש
א. ברכה ראשונה ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם יוצר אור ובורא חֹשך, ותקנו לומר ובורא חֹשך כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה. וחותם ברוך אתה ה' יוצר המאורות.[ילקו"י מהדורת תשס"ד, ספר על הלכות פסד"ז, סי' נט הערה א' עמו' תס] ב. כשאומר יוצר אור בברכת יוצר יש אומרים שימשמש בתפילין של יד […]
סימן נא – דין התפלה מברוך שאמר עד ישתבח
א. תיקנו חז"ל לומר פסוקי דזמרה קודם התפלה, וברכת "ברוך שאמר" לפניהם, וישתבח לאחריהם. ולכן אם לא אמר פסוקי דזמרה קודם התפלה אינו רשאי לאומרם "בברכה" אחר התפלה. [ילקו"י מהדורת תשס"ד, ספר על הל' פסד"ז, סי' נא הערה א. עמו' קצה]. ב. אין להפסיק לענות אמן דברכות באמצע ברכת ברוך שאמר, כי ברכה זו תקנוה […]
סימן נ – לומר משנת איזהו מקומן בכל יום
א. קבעו לומר בכל יום פרשת התמיד ופרק איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל, כדי שיחשב ללימוד מקרא משנה וגמרא. [דברייתא דרבי ישמעאל הוי במקום גמרא, שהמדרש כגמרא]. והמנהג לומר פרק איזהו מקומן גם בשבת. [ילקו"י ספר על הל' פסד"ז, סי' נ הערה א. שאר"י ח"ב עמ' כד]. ב. גם תלמידי חכמים ובני ישיבות צריכים לקרוא […]
סימן מט – לומר פסוקי תורה בעל פה
א. דברים שבכתב, אסור לאומרם בעל פה. [ומצינו בראשונים שכתבו להקל בכמה אופנים: שיש אומרים שהאיסור הוא רק בפסוקי החומש, אבל לא בנביאים ובכתובים. ויש אומרים שאין איסור אלא כשקורא להוציא ידי חובה אחרים, אבל בקריאה בעלמא אין איסור. ויש אומרים דכל שהוא דרך תפלה ותחנונים אין בו איסור לאומרו בעל פה. ויש אומרים שאין […]
סדר אמירת הקרבנות
א. יש הנוהגים להתנועע בתפלתם, כדרך שנאמר כל עצמותי תאמרנה ה'. ויש אומרים שבתפלת שמונה עשרה אין להתנועע. ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד. ואם הדבר מפריע לו בכוונה אין צריך להתנועע. [שארית יוסף ח"ב עמ' שצ. ילקו"י מהדורת תשס"ד, ספר פסד"ז, סי' מח הערה א, עמו' קלג]. ב. לכתחלה יש לומר בכל יום את […]
סימן נח – מהלכות קריאת שמע
א. מצות עשה מן התורה לקרוא בכל יום קריאת שמע בבוקר ובערב. שנאמר (דברים ו, ז): בשכבך ובקומך, ודרשינן בגמרא (ברכות י:) בשעה שבני אדם שוכבים, זהו לילה, ובשעה שבני אדם עומדים זהו יום. ומצוה מן המובחר לקרוא קריאת שמע שתים או שלש דקות קודם זריחת החמה, כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה, […]
סימן נז – דין ברכו וענייתו
א. אחר הקדיש [שאחר ישתבח] אומר השליח צבור בקול רם ברכו את ה' המבורך, והקהל עונים אחריו ברוך ה' המבורך לעולם ועד, והשליח צבור חוזר ואומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד. [ילקו"י מהדורת תשס"ד, ספר על הלכות פסד"ז, סימן נז הערה א, עמוד תיד. שאר"י ח"ב עמוד קא]. ב. השליח צבור אומר ברכו גם כשיש […]
סימן נו – דין עניית הקדיש על ידי הקהל, ועוד מדיני הקדיש
א. יש לכוין בעניית הקדיש ולענות אמן בקול, ולהשתדל לרוץ כדי לשמוע קדיש. שכל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו, קורעים לו גזר דינו של שבעים שנה. ומה שעונין יהא שמיה רבא בקול רם הוא כדי לעורר הכוונה. אך אין צריך לתת בעוז קולו יותר מדאי, עד שיהיה ללעג בעיני הבריות, אלא יענה בקול […]
