סימן תרלט – דיני ישיבה ואכילה בליל חג הסוכות
א. נאמר בתורה (ויקרא כג מב): בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים. ופירשו חז"ל: שהם ענני כבוד שהקיפם הקב"ה לבל יכם שרב ושמש, ולכן כשיושב האדם בסוכה, טוב שיכוין שציונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים, וזכר לענני כבוד […]
סדר ליל יום טוב, הדלקת הנרות וקידוש
א. מצוה להדליק נרות של יום טוב בסוכה, ולאכול לאור הנרות, וצריך לברך קודם הדלקת הנרות, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום טוב. ואם חל יום טוב בשבת, הברכה היא: "אקב"ו להדליק נר של שבת ויום טוב". ב. יש נוהגות להדליק הנרות של יום טוב, מבעוד יום, […]
סימן תרלט – דיני ערב סוכות
א. הואיל ומצוה לאכול את כזית הפת שבסוכה בתיאבון, לפיכך לא יאכל פת בערב חג הסוכות משעה עשירית ומעלה, כדי שיוכל לאכול הכזית פת לתיאבון. ויש מחמירים בזה מחצות היום ואילך, והעיקר כסברא ראשונה. ואם אפשר ראוי להחמיר שלא לאכול סעודה כבר מחצות, שכיון שאוכלים בלילה עם צאת הכוכבים, יש להקדים להימנע מלאכול מחצות. אבל […]
סימן תרלח – סוכה ונויה אסורין כל שבעה
א. מצוה לקשט את הסוכה בקישוטים נאים לנאותה. וכמו שדרשו חז"ל (שבת קלג:) על פסוק זה אלי ואנוהו, התנאה לפניו במצות, עשה לפניו סוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה, שיכתוב בו לשמו בלבלר אומן, וכורכו בשיראין נאים. ע"ש. ועוד שהנוי של הסוכה עשוי להנעים עליו את ישיבתו בסוכה שתהיה עריבה עליו. […]
סימן תרלז – סוכה שאולה וגזולה
א. מי שלא עשה סוכה, בין בשוגג בין במזיד, עושה סוכה בחולו של מועד, אפילו על ידי אומן ישראל. ומותר לאומן לקבל שכרו, כיון שהוא דבר מצוה. ומכיון שהיא סוכה חדשה אצלו, בישיבתו הראשונה בתוכה יברך גם שהחיינו. [וכן יכול לצאת מסוכה זו ולישב באחרת]. [חזו"ע סוכות עמוד מט-נא. וכתב בשו"ת משאת משה ח"א (סי' […]
סימן תרלו – דין סוכה ישנה
א. כבר נתבאר לעיל שסוכה ישנה שעשאה שלשים יום קודם החג, כשרה, אף אם לא חידש בה עתה דבר בגופה. ואמנם לכתחלה מצוה מן המובחר שיחדש בה עתה דבר בגופה לשם החג, אבל אם נזכרו ביום טוב שלא נתחדש בה דבר, רשאים לברך עליה "לישב בסוכה" שסוכה כשרה היא. והעושה סוכתו תוך שלשים יום לחג […]
סימן תרלה – סוכת גנב"ך ורקב"ש
א. הסוכה אף על פי שלא נעשית לשם מצוה, כשרה, ובלבד שעשאה לצל, כגון סוכת (גנב"ך), גוים, נשים, בהמה, כותים. וכן סוכת (רקב"ש), סוכת רועים, (שעשו סוכה בשדה לחסות בצלה מפני השרב, ומשם שומרים על צאנם), סוכת קייצים, (שומרי קציעות של תאנים השטוחים בשדה לייבשם), סוכת בורגנים (שומרי העיר), סוכת שומרי פירות, כולם כשרות למצוה, […]
סימן תרלג – גובה הסוכה
א. סוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, ואם מיעט את גובהה, ע"י שהכניס לשם תבן וביטלו בפירוש, שאינו נוטלו משם, כל שבעת ימי החג, הסוכה כשרה, וסגי בביטול לשבעה ימים, ולא בעינן ביטול לעולם. [שו"ת יביע אומר ח"ג חיו"ד סימן יב אות ה]. ואין צריך לנענע הסכך מחדש, משום תעשה ולא מן העשוי, הואיל והסכך […]
סימן תרלב – דברים הפוסלים בסכך
א. סכך פסול שהונח ליד הסכך הכשר באמצע הסוכה, פוסל את הסוכה אם יש בו שיעור ארבעה טפחים, בין שהיה פסול מן התורה, בין שהיה פסול מדרבנן. אבל אם היה פחות משיעור ארבעה טפחים הסוכה כשרה. ואם הוא פחות משלשה טפחים מותר לאכול ולישן תחתיו. וסכך פסול שהונח בצד על יד דופן הסוכה, אינו פוסל […]
סימן תרלא – דיני הסיכוך
א. יש לעשות את הסיכוך של הסוכה באופן שיראו ממנו הכוכבים הגדולים (שנראים אף ביום), ואם היתה מעובה כמין בית אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה, ואפילו ניצוצי השמש אין נראים מתוכה, אף על פי כן כשרה. (ש"ע סי' תרלא ס"ג). ואם היתה מעובה כל כך, שאף אם יש גשמים מרובים, אינם יכולים לרדת […]
