ו. קטן שהגיע לחינוך, חייב אביו לחנכו להתפלל ערבית שחרית ומנחה. ואף על פי שתפלת ערבית רשות, מכל מקום בזמן הזה נקבעה חובה בכל ישראל, וגם לא אמרו שהיא רשות לגמרי אלא לבטלה מפני מצוה עוברת. [תוספות ברכות כו.]. ומותר לתת לקטן לאכול אף קודם שחרית. [שאר"י חלק ג' עמוד נג. ילקו"י סי' קו הערה ה/ב, במהדורת תשס"ד תפלה כרך א עמוד תקח].
ז. מצוה להביא ילדים קטנים שהגיעו לחינוך לבית הכנסת, להתפלל עם הצבור, ולזרזם להקשיב ולענות דברים שבקדושה ואמן, ולחנכם לעמוד באימה וביראה, ולהזהר בקדושת המקום כראוי. והוא הדין לבנות שהגיעו לחינוך שנכון לחנכן ולהביאן לעזרת נשים, ולהתפלל. [תנא דבי אליהו]. ובפרט לענין מקרא מגילה דמנהג טוב להביא את הילדים לבית הכנסת לשמוע מקרא מגילה. ומיהו כל זה בקטנים שאינם מבלבלים את תפלת הצבור, אבל אם הם קטנים ביותר המפריעים לצבור להתפלל, אין להביאם לבית הכנסת. ועדיף להתפלל יחיד, מאשר להביא עמו ילדים קטנים לבית הכנסת, שיפריעו לצבור להתרכז בתפלתם. [שאר"י ח"ג עמוד נד. ילקו"י סימן קו הערה ו', שם, עמוד תקט].
ח. לפיכך בבתי ספר שיש להם מנין מהתלמידים שבכתות הגבוהות שהגיעו למצות, ומתפללים במנין, כדאי ונכון שישתפו עמהם גם מהתלמידים שלא הגיעו למצות, כדי לענות עמהם דברים שבקדושה, ואמנים של חזרת השליח צבור. אבל אם אין מנין של גדולים שהגיעו למצות, אין להרשות לקטנים, אף על פי שהגיעו לחינוך, לעשות מנין לעצמם לומר חזרה ודברים שבקדושה, או לקרות בתורה בברכותיה, שכל דבר שבקדושה צריך להיות במנין של אנשים גדולים. [שארית יוסף ח"ג עמו' נה. ילקו"י סי' קו הערה ז', במהדורת תשס"ד תפלה כרך א עמוד תקי].
ט. נכון לחנך את הקטנים להתפלל כל סדר התפלה, כולל ברכות השחר וברכות התורה, פרשת העקידה, הקרבנות, פסוקי דזמרה וכו'. ועל האב לשים לב על הבן שלא ידלג בתפלה, כי חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. [שאר"י ח"ג עמו' נה. ילקו"י סי' קו הערה ט', תפלה כרך א עמו' תקיב].
י. קטן שהגיע לחינוך שלשונו כבדה, ומתפלל לאט מאד, אין לחנכו להתפלל תפלה קצרה, או לברך ברכת המזון קצרה, אלא יש לחנכו להתפלל לכל הפחות קריאת שמע ושמונה עשרה, עד שיתרגל ויוכל להתפלל כל התפלה כולה. [שאר"י ח"ג עמו' נה. ילקו"י סי' קו הערה ט', תשס"ד, תפלה א עמו' תקיג].
יא. מצות חינוך היא גם במצוות דרבנן, ולכן על האב לחנך את בנו לומר ההלל במועדים ובראשי חודשים, ולהתפלל מוסף ונעילה. [שאר"י ח"ג עמוד נו. ילקו"י סי' קו הערה י', במהדורת תשס"ד תפלה א' עמוד תקיג].
יב. צריך אדם לחנך את בנותיו שתתפללנה בכל יום תפלה אחת, ונכון שתהיה זו תפלת שחרית עם ברכות השחר וברכות התורה. [ראה לעיל סעיף ג']. וכבר ביארנו לעיל [הלכות ברכות קריאת שמע סימן נ"ט] שאין לנשים לברך ברכות קריאת שמע, ולכן על האב לחנך את בנותיו שלא תברכנה ברכות פסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע של בוקר וערב, אלא תאמרנה קריאת שמע ותפלת העמידה בלבד. ואם תרצנה תאמרנה ברוך שאמר וישתבח וברכות ק"ש בלי שם ומלכות. [שארית יוסף חלק ג' עמוד נח. ילקו"י סי' קו הערה יא, במהדורת תשס"ד תפלה כרך א' עמוד תקטו].
יג. ראוי לכל מלמדי תינוקות של בית רבן, ללמד את ילדי ישראל שירגילו את לשונם במבטא נכון ומדוקדק, שלא ימצא בפיהם שום שגיאה, שאם לא ילמדו אותם בקטנותם, שבשתא כיון דעל על.[שארית יוסף ח"ג עמוד נח. ילקו"י סי' קו הערה יב, במהדורת תשס"ד תפלה כרך א עמוד תקטז].
יד. כבר נתבאר שמותר לתת לקטן לאכול עוגה וכדו' אף קודם תפלת שחרית, בין בשבת בין בחול. [שארית יוסף חלק ג' עמו' נט. ילקו"י סי' קו הערה יג, במהדורת תשס"ד תפלה כרך א עמוד תקטז].
טו. קטן שהגיע לחינוך, ומתפלל שחרית בבית הספר, או עם אביו, ואמר לאביו שהתפלל גם מנחה, נאמן, ואין צריך לחייבו להתפלל שנית, ואדרבה חומרא הבאה לידי קולא היא, שמרגילו לזלזל באיסור ברכה שאינה צריכה. אלא אם כן היה הנער חשוד בעיניו שאינו דובר אמת. [שארית יוסף חלק ג' עמו' נט. ילקו"י סי' קו הערה יד, במהדורת תשס"ד תפלה א עמו' תקטז].
טז. קטן שהגיע לחינוך שלא התפלל תפלה אחת, טוב ונכון לחנכו להתפלל תשלומין. [שארית יוסף חלק ג' עמוד נט. ילקוט יוסף סימן קו הערה טו, במהדורת תשס"ד תפלה א עמוד תקכא].
יז. נער בין י"ג שנה ויום אחד שאין ידוע אם הביא ב' שערות, מעיקר הדין יכול להוציא ידי חובה את הגדול ידי חובת התפלה, שיש לנו חזקה שמסתמא הביא ב' שערות. ולכן חולה או זקן שאינו יכול להתפלל תפלת שמונה עשרה בעצמו, רשאי לשמוע את התפלה מהנער הנ"ל ולצאת ידי חובת התפלה. שיש לסמוך על חזקה שהביא ב' שערות. [ילקו"י סי' קו הערה טז, תשס"ד, תפלה א' עמו' תקכג].
