א. אחר שחתם בונה ירושלים יענה אמן אחר ברכת עצמו, מפני שהיא סיום הברכות של תורה, שברכת הטוב והמטיב אינה מדאורייתא. ויאמר אמן זה בלחש, שלא יבואו לזלזל בברכה רביעית. [ויש מאחינו האשכנזים שאין מקפידים לענות אמן זו בלחישה]. [ילקו"י שם עמו' שלו].
ב. בנוסח ברכת המזון בבית האבל יש לחתום: "מנחם ציון בבנין ירושלים", אך החותם מנחם אבלים בבנין ירושלים, כפי נוסח הסידורים, אין למחות בידו. [ילקו"י ברכות עמו' שלו. ועיין בברכות מט. דאין חותמים בשתים. ובב"י יו"ד סי' שעט כתב בשם הכל בו שחותם מנחם ציון בבנין ירושלים].
ג. בשבת כשסועד עם אחרים, אף על פי שמברכים ברכת המזון בלחש, לא יחתום כדרך שחותם בחול, שאין להראות אבלות בפרהסיא בשבת. [ילקוט יוסף דיני ברהמ"ז וברכות עמו' שלו].
ד. בשבת אומר בברכה שלישית "רצה והחליצנו". ובימים טובים, ובראשי חודשים, ובחולו של מועד, אומר "יעלה ויבא", ואם חל אחד מהם בשבת אומר קודם רצה והחליצנו ואחר כך יעלה ויבא. ואם התחיל יעלה ויבא ונזכר שלא אמר רצה והחליצנו, יסיים יעלה ויבא, ואחר כך יאמר רצה והחליצנו. ואם נזכר באמצע יעלה ויבא סמוך להזכרת מעין המאורע, טוב שיאמר: את יום השבת הזה, ואם יום חג פלוני הזה. או: ואת יום ראש החודש הזה, שנמצא שהזכיר שבת התדירה קודם אלה שאינם תדירים. ותו לא מידי. [שם עמ' שלז, ועמ' תשכג. שאר"י ג' עמ' שלז].
ה. כשחל יום טוב בשבת, ואמר יעלה ויבא אבל שכח לומר רצה והחליצנו, וכשחזר לברך ברכת המזון אמר רצה והחליצנו ושכח לומר יעלה ויבא, יש אומרים דאף בליל פסח וליל סוכות אינו חוזר. ויש חולקים וסוברים שצריך לחזור ולומר ברכת המזון כתיקנה. [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד שלט. ולהמבואר בהליכות עולם ח"ג עמ' פא לכאורה גם בנ"ד צריך לחזור].
ו. טעה ולא אמר רצה והחליצנו בשבת בברכת המזון של סעודה ראשונה ושניה, אם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה' כדי לחתום בונה ירושלים, יאמר "למדני חוקיך", ויחזור לומר רצה והחליצנו. ואם חתם בונה ירושלים, יאמר שם ברכת ברוך שנתן שבתות למנוחה בשם ומלכות. ואם התחיל בברכה רביעית, ונזכר מיד כשאמר "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם", אינו צריך לחזור, אלא ימשיך: "אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית, ברוך אתה ה' מקדש השבת". ואם אינו יודע בעל פה נוסח ברכה זו, ואינה כתובה בסידור שלפניו, יחזור לתחלת ברכת רחם, ויאמר רצה והחליצנו. ואם התחיל בברכה רביעית ואמר "לעד האל וכו'" ונזכר שלא אמר רצה והחליצנו, אפילו אמר רק תיבה אחת, חוזר לראש ברכת המזון. [ילקו"י ברכות עמ' שמ. הליכות עולם חלק ב' עמוד עו-עז].
ז. המסתפק אם אמר רצה והחליצנו בשבת בברכת המזון בליל שבת או ביום שבת בבוקר, אינו חוזר לברך ברכת המזון. אולם אם קודם שהתחיל ברכת הטוב והמטיב נכנס לבית הספק אם הזכיר רצה והחליצנו או לא, יאמר שם ברכת אשר נתן שבתות למנוחה וכו' בשם ומלכות. [ילקו"י ח"ג דיני ברכות עמ' שמד, ועמ' תשכ. שו"ת יביע אומר חלק ז', שארית יוסף ח"ג עמוד שיג].
ח. מי שאינו יודע נוסח רצה והחליצנו בעל פה, ואין שם מי שיזכיר לו הנוסח, או סידור תפלה, אף על פי כן אין לו להמנע מלברך ברכת המזון, מאחר שהוא מחוייב בברכת המזון מדאורייתא, והזכרת מעין המאורע בברכת המזון היא מדרבנן. ויש ללמדו להזכיר לכל הפחות "רצה והחליצנו ביום השבת הזה" ולהמשיך ברכת בונה ירושלים. [ילקו"י ברכות עמוד שמז בהערה].
ט. טעה ולא אמר יעלה ויבא בראשי חודשים, אינו חוזר. בין ביום ובין בלילה. ואם נזכר קודם שהתחיל בברכת הטוב והמטיב, אומר שם בלי שם ומלכות "ברוך שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון". והשוכח לומר יעלה ויבא בברכת המזון בראש חודש, יכול לאומרו בהרחמן. [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד שמז].
י. טעה ולא אמר יעלה ויבא בברכת המזון בימים טובים, אם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה', קודם שיאמר בונה ירושלים, יאמר "למדני חוקיך", ויחזור ויאמר יעלה ויבא. ואם נזכר לאחר שסיים בונה ירושלים, יאמר "בשם ומלכות": ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה, את יום חג פלוני הזה את יום טוב מקרא קודש הזה, ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים. ואם התחיל בברכה רביעית, אם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם קודם שהתחיל לעד האל אבינו וכו', ימשיך אשר נתן ימים טובים וכו', ואם נזכר שלא אמר יעלה ויבא אחר שכבר אמר תיבת לעד, בלילה הראשון של פסח ובלילה הראשון של סוכות חוזר לראש ברכת המזון, ובשאר סעודות ימים טובים אינו חוזר. [ילקו"י ח"ג על הלכות ברכת המזון וברכות, עמוד שמח, ועמוד תשכא. שארית יוסף חלק ג' עמוד שיד. הליכות עולם חלק ב' עמוד פ'].
יא. אשה ששכחה לומר יעלה ויבא בימים טובים, דינה כדין האיש, שאינה חוזרת, מלבד בליל פסח שצריכה לחזור. אבל בליל סוכות אינה חוזרת, שהרי אינה חייבת בישיבה בסוכה, ויש אומרים שהחיוב להזכיר חג בברכת המזון הוא מדין חיוב הישיבה בסוכה. [ילקו"י שם עמו' שנה].
יב. טעה ולא אמר רצה והחליצנו בסעודה שלישית, אם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה' קודם שחתם בונה ירושלים, דינו כדין שאר סעודות שבת, שאומר למדני חוקיך, וחוזר ואומר רצה והחליצנו. ואם נזכר אחר שחתם ברוך אתה ה' בונה ירושלים, אומר שם בשם ומלכות: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר נתן וכו'", ואחר כך ימשיך ברכת הטוב והמטיב. ואם נזכר לאחר שהתחיל ברכה רביעית, ואמר לעד האל אבינו מלכנו, אפילו אמר רק תיבה אחת, לעד, אינו חוזר כלל, וממשיך ומסיים ברכת המזון. ומכל מקום חייבים לאכול פת בסעודה שלישית. [ילקוט יוסף, דיני ברהמ"ז וברכות עמוד שנז].
יג. מי שסעד בשבת סעודה נוספת אחר סעודת שחרית [ובדעתו לאכול אחר כך גם סעודה שלישית] ושכח לומר בברכת המזון רצה והחליצנו, אין צריך לחזור ולברך, כיון שסעד
סעודת שחרית כבר יצא ידי חובת סעודת שבת. [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד שנח].
יד. אשה ששכחה לומר רצה והחליצנו בסעודה ראשונה ושניה של סעודות שבת, דינה כדין האיש, ואם התחילה בברכת הטוב והמטיב אפילו בתיבה אחת, שאמרה לעד וכו', חוזרת לראש ברכת המזון. ובסעודה שלישית אפילו אם נזכרה שלא אמרה רצה והחליצנו קודם שהתחילה בברכת הטוב והמטיב, אינה מברכת ברכת "אשר נתן" בשם ומלכות, אלא יכולה
לומר הברכה בלי שם ומלכות, ותמשיך בברכה רביעית. [ילקוט יוסף, ברהמ"ז וברכות עמוד שנח].
טו. שלשה שאכלו בשבתות וימים טובים וזימנו כדין, ושכחו לומר רצה והחליצנו, כשחוזרים לברך אינם צריכים לחזור ולזמן, שכבר יצאו ידי חובת זימון. [ילקוט יוסף, הל' ברכות עמוד שנט].
טז. היה אוכל ויצא שבת מזכיר של שבת בברכת המזון [ואין לחוש בזה להפסק], דאזלינן בתר התחלת סעודתו. וכן המנהג. וכן אם היה אוכל ביום טוב או בראש חודש, או בחנוכה, או בפורים, וחשך היום, מזכיר יעלה ויבא או על הנסים בברכת המזון, שבכל כיוצא בזה הולכים אחר תחלת הסעודה, וכיון שהתחיל סעודתו ביום, אומר מעין המאורע בברכת המזון, אף לאחר כמה שעות. אולם אם התפלל ערבית באמצע סעודתו, אינו מזכיר מעין המאורע בין בשבת בין ביום טוב, בין בראש חודש ובין בחנוכה ופורים. [ילקוט יוסף ברהמ"ז
וברכות עמוד שנט].
יז. המאריך בסעודה שלישית בשבת גם לאחר צאת הכוכבים, וקודם ברכת המזון מברך על פירות ומגדנות, משלים בכך מאה ברכות בכל יום. [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד שסא].
יח. בחנוכה ובפורים מזכיר "על הנסים" בהודאה, ואם לא אמר ונזכר קודם שאמר תיבת ה' של ברכת על הארץ ועל המזון, חוזר לאומרו. ואם נזכר אחר שאמר תיבת ה', אינו חוזר, ואינו רשאי לסיים למדני חוקיך, אלא יחתום על הארץ ועל המזון. וגם אינו רשאי לאומרו קודם ברכת בונה ירושלים. וטוב שיאמרנו בהרחמן, ויאמר: הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות
כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיה וכו'. [ילקוט יוסף, ברכות עמוד שסא].
יט. אם חל ראש חודש ביום ראשון, וסיים לאכול סעודה שלישית אחר שחשכה, מזכיר רצה והחליצנו בלבד, ולא יאמר יעלה ויבא, שהדבר נראה כסותר עצמו אם יאמר רצה
והחליצנו וגם יעלה ויבא. [ילקוט יוסף, חלק ג' דיני ברכת המזון וברכות עמוד שסג].
כ. טעה והזכיר רצה והחליצנו בימות החול, אינו חוזר לברך ברכת המזון. [ילקו"י שם עמ' שסד].
כא. קטן נאמן לומר לאביו ששמע שאמר רצה והחליצנו, בסעודות שבת בברכת המזון, ולכן אם האב נסתפק בזה, יכול לסמוך על דברי בנו ואינו צריך לחזור לברך ברכת המזון. [ילקו"י דיני חינוך קטן עמוד קמג]
