א. על פירות הארץ מברך "בורא פרי האדמה". [מתני' ברכות לה. טור וש"ע סי' ר"ג ס"א, ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תיט].
ב. על תות שדה מברך: "בורא פרי האדמה", אבל על תותים הגדלים בעץ, מברך: "בורא פרי העץ". [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תיט].
ג. על הבננה (מאוזי"ש) מברך "בורא פרי האדמה". וכן פשט המנהג. ואם טעה ובירך על הבננה בורא פרי העץ, בדיעבד יצא. [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תיט, ותשלד].
ד. פרי הפאפיה דינו כדין ירק, ולכן מברכים עליו "בורא פרי האדמה". והחצילים (בערבית בדיג'אן) מברכים עליהם "בורא פרי האדמה". [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תכא. ואמנם הגה"ק בעל איש מצליח כתב להחמיר בזה, והחזיק בדבריו בספר ברכת ה', אך עיין בילקו"י על הל' ערלה פרק ה', מה שכתבנו בס"ד באורך לצרף כמה ספיקות, והעיקר הוא שהפאפיה דינה כירק, ואין ערלה נוהגת בירקות].
ה. על "פופקורן" שהוא תירס מנופח, מברכים "בורא פרי האדמה". וכן על חטה מתוקה (הנקרא "שלוה") מברכים "בורא פרי האדמה". והמברך שהכל יש לו על-מה שיסמוך.
ו. על ה"במבה" מברכים בורא פרי האדמה. והרבה נהגו לברך עליו שהכל, מפני שאינם יודעים שהוא נעשה מזן מיוחד של תירס הנזרע במיוחד לשם הבמבה. וגם אין עושים את הבמבה כעיסה עם תערובת מרובה של דברים אחרים, אלא רובו ככולו הוא מגרגירי תירס דקים כמות שהן, המתנפחים בחום התנור. [ועדותי נאמנה דחזי הוית למרן אאמו"ר שליט"א בליל פסח האחרון [תשס"ו] שבירך על הבמבה בפרהסיא "בורא פרי האדמה". וראה במה שכתבנו בירחון יתד המאיר תמוז תשס"ה. ושם דחינו דברי הסוברים לברך על במבה שהכל. וע"ע באורך בספר אבא באהל ביתי, וכיוצא בזה ראה בילקוט יוסף ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תכב, ובמילואים שבסוף הספר].
ז. ורד מבושל בדבש שניכרת צורתו, אפשר לברך עליו "בורא פרי האדמה", כדעת מרן השלחן ערוך, אף שהמנהג לברך עליו שהכל. [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תכב].
ח. שומשמין או בוטנים המודבקים בדבש או סוכר, והרוב הם השומשמין, מברך עליהם "בורא פרי האדמה". אבל אם הרוב הוא דבש או סוכר, והשומשמין הם מיעוט, ונעשה על תערובת ובישול ונשתנה שמו מראיתו וטעמו, נהגו לברך שהכל. [הליכות עולם חלק ב עמוד קג]. ולכן על "חלווה" העשויה משומשמין מרוסקים עם תערובת סוכר, ברכתה שהכל נהיה בדברו, הואיל ויש בה תערובת מרובה של הסוכר, וגם נשתנה שמו, וגם נשתנה מראיתו, ונעשה על ידי בישול, ולא שייך לומר כאן "במילתייהו קיימי כדמעיקרא" כמו שאמרו על
תמרים שמיעכן. וכן המנהג. [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תכג].
ט. אגוזים שטיגנם בדבש, מברך עליהם בורא פרי העץ. [הליכות עולם חלק ב' עמוד קג].
י. המנהג פשוט לברך על העגבניה (טומאטוס) כשהם חיים "בורא פרי האדמה". [כשאוכלם שלא בתוך הסעודה]. [ילקוט יוסף, חלק ג' דיני ברכת המזון וברכות עמוד תכד].
יא. על פירות הגדלים באילני סרק, כגון פניונס, מברך שהכל נהיה בדברו. ואם בירך בורא פרי העץ יש לו על מה לסמוך. [ילקוט יוסף, דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תכד. הליכות עולם חלק ב' עמוד קיח].
יב. על תפוח אדמה מברכים "בורא פרי האדמה". [ואם אוכל תפוח אדמה מטוגן בשמן, אין צריך ליטול ידים מדין טיבולו במשקה, כיון שלא טיגנו בשמן זית]. [ילקוט יוסף, ברכות עמו' תכה].
