א. אחר ברכת הגפן מברך על הבשמים. ואם הוא מין עץ, מברך בורא עצי בשמים, ואם הוא מין עשב מברך בורא עשבי בשמים, ובספק מברך בורא מיני בשמים. [ילקו"י שבת א' עמ' תסג].
ב. מצוה מן המובחר לברך על ההדס אם יש לו. ונכון שיהיה הדס משולש כדוגמת ההדס שבלולב. וכל זה הוא למצוה מן המובחר בלבד. [ילקוט יוסף שבת כרך א' עמ' תסד].
ג. במוצאי יום טוב של חג הסוכות, או של שבת וחול המועד סוכות, אין לברך ברכת הריח על ההדס שבלולב, שהרי הוקצה למצותו. וכן אין לברך על האתרוג. אבל אחר חג הסוכות נהגו לברך על ההדס שהיה בלולב, כשיש בו ריח. [ילקוט יוסף שבת כרך א' עמ' תסד].
ד. טוב שיטול את הבשמים דרך גדילתם. אך בודאי שאין זה לעיכובא כלל. [ילקו"י שם עמ' תסה].
ה. מותר להריח את הבשמים קודם הברכה כדי לנסות אם יש בהם ריח טוב. [ילקו"י שם עמ' תסה].
ו. בין המברך ובין השומעים אין לומר שום פסוק בעת שמריחים, ובעת שמסתכלים בנר, משום דהוי הפסק. וכן אסור לדבר דברים בטלים אף בין הברכות שבהבדלה, והשח בין הברכות, אינו עושה כהוגן, וראוי להעיר למוסר אזנו על כך. [ילקוט יוסף שבת כרך א' עמ' תסה].
ז. אין מברכים על בשמים של בית הכסא, ולא של מתים, ולא של עובדי כוכבים. [ילקוט יוסף שבת א' עמוד תסו. טור וש"ע סי' רצז ס"ב. ושל ביה"כ לאו לריחא עבידי אלא להעביר ריח הסרחון].
ח. אין מברכים ברכת הריח על מי בושם המצוי כיום, או על טבק העשוי מבושם עם מי ורדים. וכן אין לברך ברכת הריח על "ספריי". וכל שכן שאין לברך על צלוחית ריקנית שהיה בה ריח טוב. [ילקוט יוסף שבת כרך א' עמוד תסו].
ט. המודר הנאה מחבירו, אסור לו להריח מבשמים של חבירו, וכן אינו מברך על הנר של חבירו "בורא מאורי האש" בברכת ההבדלה במוצאי שבת, שאין זה חשיב כמצוה שנאמר בהם דמצוות לאו ליהנות ניתנו. [ילקו"י שבת א' עמוד תסז].
י. בשמים היוצאים בתוך כלי או חתיכת בד, נכון יותר לפתוח הכלי או לפתוח את קשר הבד, כדי שיוכל לברך ולהריח מהבשמים עצמם. אבל אם אי אפשר הדבר בנקל, אין זה חשיב כמברך על ריח שאין לו עיקר. [ילקוט יוסף שבת כרך א' עמ' תסז בהערה].
יא. מי שאינו מריח, אינו מברך על הבשמים, ולכן במקום שבעל הבית אינו חש בטוב, ולא יכול להריח, יברך על היין ועל הנר ויבדיל, ואחר ההבדלה יברכו בני הבית על בשמים ויריחו. [ילקוט יוסף שבת כרך א' עמוד תסז].
יב. אם אין לו בשמים, אין צריך להתעכב מלהבדיל בשביל זה, אלא יכול להבדיל גם בלי ברכת הריח. ומכל מקום טוב ונכון להשתדל להשיג בשמים להבדלה, שלדעת האר"י ז"ל צריך לחזר אחריהם. [ילקוט יוסף שבת כרך א' עמוד תסט].
יג. האבל בתוך שבעה רשאי להבדיל לבני ביתו במוצאי שבת, ולברך ברכת הריח על הבשמים. [ילקוט יוסף שבת כרך א' עמוד תסט, ילקו"י על הלכות אבלות תשס"ד עמוד תקמט. ואף שהאבודרהם כתב שאין האבל מברך על הבשמים, כתב החיד"א שאין המנהג כדבריו].
יד. מי שהיה צריך לברך ברכת הבשמים, וטעה ובשעה שאמר "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם" היה בדעתו לברך בורא מאורי האש, וחזר בו מיד ואמר "בורא עצי בשמים", יצא ידי חובה. [ילקוט יוסף שבת כרך א' עמוד תע].
