א. מצוה להדליק הנרות לכבוד יום הכפורים, וכן המנהג כמעט בכל תפוצות ישראל להדליק נרות בערב יום הכפורים. ומכל מקום בעיר שנהגו שלא להדליק בערב יום הכפורים אין מדליקין. ובמקומותינו שמדליקין מברכים: אשר קדשנו במצותיו וצונו
להדליק נר של יום הכפורים. [ילקו"י מועדים עמוד פו. הליכות עולם ח"ב עמוד רנח].
ב. יש לברך על ההדלקה קודם ההדלקה, וכן המנהג. ואשה המברכת אחר ההדלקה [בערב שבת או בעיוהכ"פ] נכנסת לחשש ספק ברכה לבטלה לדעת רוב הפוסקים ומרן הש"ע. [שהתקנה היתה על "עצם ההדלקה". ומה שחכם אחד טען שכביכול ע"פ הסוד יש לברך אחר ההדלקה, אינו נכון, ודברי הבן איש חי איירי לענין כיסוי העינים אחר ההדלקה, ורק בזה יש טעם על פי הסוד]. אולם מנהג אשכנז שהנשים מדליקות הנרות תחלה, ומיד לאחר מכן מברכות, כמנהגן בשבת.
ג. גם הנשים מצוות להוסיף מחול על הקודש. והמנהג פשוט כיום שהנשים מפסיקות לאכול מבעוד יום איזה זמן, [כרבע שעה עשרים דקות קודם השקיעה] ומוסיפות מחול על הקודש. ואם יש נשים שאינן יודעות את הדין, מצוה להודיע להן ולהזהירן על כך, כי תהלות לאל אכשור דרא, ושומעות הן לקול מורים. ואם אינן יודעות יש ללמדן שגם עליהן יש מצוה להוסיף מחול על הקודש. ומצות התוספת נוהגת בכל חמשת הענויים, וממלאכה ואיסורי שבות. [ילקוט יוסף מועדים עמוד פז. חזון עובדיה ימים נוראים עמוד רנה].
ד. אין לברך שהחיינו בשעת הדלקת הנרות בערב יום הכפורים, שאין ברכה זו אלא לכבוד יום הכפורים עצמו [וכמו שאמרו בעירובין מ:]. ואם תברך שהחיינו הרי קיבלה עליה יום הכפורים, ושוב אסור לה להדליק הנרות. ולכן יכוונו לצאת ידי ברכת שהחיינו בעת שמברכים שהחיינו בבית הכנסת עם הוצאת ספר התורה של "כל נדרי". ומכל מקום אם ירצו הנשים לברך שהחיינו בעת ההדלקה, לא יברכו עד גמר ההדלקה, ולא תברכנה שהחיינו כל עוד נעליהן ברגליהן. וכן אסור להן לאכול ולשתות ולעשות מלאכה מיד אחר שבירכו שהחיינו, שהרי קיבלו עליהן תוספת יום הכפורים. [ילקו"י מועדים עמ' פז. הליכו"ע ב עמו' רנט].
ה. מצוה להדליק נרות לכבוד ליל כיפור בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, וכן להדליק בבתי חולים ובמבואות האפלים, ואין בזה שום מנהג להחמיר כלל. [ילקוט יוסף מועדים עמוד פז. חזון עובדיה על ימים נוראים עמוד רנט].
ו. מצוה ללבוש בגדים נאים ונקיים ביום הכפורים, וכמו שאמרו חז"ל (ויקרא רבה סוף פרשה לד), לקדוש ה' מכובד זהו יום הכפורים. וכן הוא בגמרא (שבת קיט.), לקדוש ה' מכובד, זה יום הכפורים שאין בו לא אכילה ולא שתיה, אמרה תורה כבדהו בכסות נקיה. והובא בהרי"ף והרא"ש. [יומא פ"ח סי' ט. ילקו"י מועדים עמוד פז. חזון עובדיה ימים נוראים עמוד רנט]
ז. פורסים מפה יפה על השלחן כמו בשבת, ונותנים עליה ספרי קודש. [ב"י סי' תרי].
ח. בעל תשובה שלובש שק בשאר ימות השנה לא ילבשנו ביום הכפורים. [שו"ת מהר"ש הלוי סימן ו'. מועד לכל חי סי' טוב אות יד. שו"ת צפיחת בדבש סימן לו דפ"ט ע"א. ע"ש].
