א. סוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, ואם מיעט את גובהה, ע"י שהכניס לשם תבן וביטלו בפירוש, שאינו נוטלו משם, כל שבעת ימי החג, הסוכה כשרה, וסגי בביטול לשבעה ימים, ולא בעינן ביטול לעולם. [שו"ת יביע אומר ח"ג חיו"ד סימן יב אות ה]. ואין צריך לנענע הסכך מחדש, משום תעשה ולא מן העשוי, הואיל והסכך עצמו כשר, ולא נפסלה אלא מחמת גובהה, הילכך כיון שנתמעט גובהה חזרה להיות כשרה. [ש"ע סימן תרלג סעי' ד' ומשנה ברורה שם ס"ק יא. חזון עובדיה שם עמוד יא. ילקוט יוסף מועדים עמוד קכ].

ב. באופן שמיעט את גובה הסוכה מערב יום טוב באופן שהכניס לשם תבן וכדומה, אלא שלא ביטלו בפירוש, רשאי לבטלו ביום טוב, ואין בזה איסור משום שמתקן את הסוכה ומכשירה. שהרי אינו עושה מעשה כלל, ואפילו מעשה קל כגון דיבור, שהרי בביטול בלב די. [בשער הציון שם אות טו, כתב שהגאון רעק"א נסתפק בזה. אבל ברבינו מנוח מבואר להדיא דשרי לבטלו בשבת ויו"ט. וע' בשו"ת רב פעלים ח"ג (חאו"ח סי' כד). ודו"ק].

ג. המחיצה יכולה להיות גבוהה יותר מ-20 אמה, ורק על מקום הסכך קיימת הגבלה שלא יהיה החלל שתחתיו עשרים אמה. [ילקוט יוסף מועדים עמוד קכ, חזון עובדיה סוכות, עמוד יא].

ד. אם דפנות הסוכה גבוהים עשרה טפחים, אפילו אם אין הדפנות מגיעים לסכך, מפני שגג הסוכה גבוה הרבה, והדפנות רחוקים מן הגג כמה אמות, כשרה, דאמרינן גוד אסיק מחיצתא, והוי כאילו המחיצות מגיעות לסכך. ובלבד שיהא הסכך מכוון כנגד הדפנות, ואם אינו מכוון ממש, אלא שהוא בתוך ג' טפחים כנגד הדפנות, כשרה. ואם היו הדפנות גבוהים ורחוקים מן הארץ שלשה טפחים, אפילו אם היו הדפנות עצמם גבוהים יותר מעשרה טפחים, פסולה. [משנה (סוכה טז.), הרמב"ם (פ"ד מהל' סוכה ה"ד), וטור וש"ע תרל ס"ט].

ה. סוכה נמוכה שאין מן הכסא שיושב עליו, או מן המטה, עד הגג של הסוכה מבפנים עשרה טפחים, צריך עיון לדינא אם יכול לברך על זה ברכת לישב בסוכה בכהאי גוונא, ולפיכך אין לעשות סוכה כזו לכתחלה. [ילקו"י מועדים עמ' קכ הערה ג'. חזו"ע סוכות, עמוד ט].

ו. סוכה שיש לה בדפנותיה חלונות רבים, ופתחים רבים, אף על פי שהפרוץ מרובה על העומד, כשרה, ובלבד שלא יהיה שם פתח יותר מעשר אמות, אבל אם היה שם פתח יתר על עשר אמות, אף על פי שיש לו צורת פתח צריך שלא יהיה הפרוץ מרובה על העומד. [הרמב"ם פ"ד מהל' סוכה הל' יב].

ז. אף אם המחיצה השלישית של הסוכה, היא דלת ממש, וקבועה בצירים שעשויה לפתוח ולסגור אותה תמיד, הסוכה כשרה, ומותר לפתוח ולסגור אותה בימי חוה"מ סוכות. ואע"פ שבשעה שפותח הדלת המחיצה מתבטלת והסוכה נפסלת, אין בזה משום תעשה ולא מן העשוי, שנראה שהסכך קדם לדפנות על ידי כך, שמכיון שבשעה שנתן את הסכך היתה הדלת סגורה, ונעשו שלש דפנות כדין, שוב אין בזה משום תעשה ולא מן העשוי, כיון שעיקר עשייתה היה בכשרות. [ווי העמודים על ספר יראים (סי' יז). רב פעלים ח"א חאו"ח סי' לד, וח"ג סי' מ]. ואין חילוק בין אם נפלה הדלת מאליה, לבין הסירו אותה בידים.

ח. יש מי שאומר שיש להזהר באופן הנ"ל שלא לפתוח הדלת משעת הסיכוך עד אחר שנכנס החג, אחר שיחול שם כשרות על הסוכה. [רב פעלים ח"א סי' לד, ומקראי קודש סוכה, עמוד מד]. אולם לדינא אין צריך ליזהר בזה, שכל שנעשה בכשרות, אף שעדיין לא נכנס החג, ואף שהדלת נפלה וחזר והקימה, הסוכה כשרה. [ראה בחזו"ע עמוד יג, בשם רב פעלים, והוסיף שם ועיין לקמן הערה יח. וכוונתו ששם בעמוד מב הביא דברי הרב פעלים, ודחה דבריו מההלכה].

ט. יש מי שאומר שיש להזהר שלא לפתוח ולסגור הדלת [באופן הנ"ל] בימי שבת ויום טוב, שכיון שפתיחתה פוסלת אותה לשעתה, וסגירתה חוזרת ומכשרת אותה, לכן אין לעשות כן בשבת ויום טוב, דהוה ליה מחיצה המתרת. אולם הרמ"א (סי' תרכו ס"ג) כתב לגבי העושים על הסוכה גגות לסוגרם בעת הגשמים, שמותר לסוגרם ולפותחם אפילו ביו"ט, כל שיש להם צירים. ומכל מקום טוב להחמיר היכא דאפשר. [ראה בש"ע הגר"ז (סי' תרכו סעיף יט) בדין כיו"ב, וע' בחזו"ע סוכות עמ' יג הערה ט].