סיפר הרב יעקב פרידמן שליט"א:
באחד הימים הורשתי לשהות בקודש פנימה, סמוך ונראה לחדר לימודו של מרן מאור עינינו, גאון עוזינו זצוקללה"ה, והמחזה שראיתי הפעים אותי בטלטלה עזה…
מרן זצוק"ל הטיל את ראשו אל ספר החקרי לב, עיניו וליבו מתמזגים כליל עם השורות הצפופות, ונפשו מתבקעת מתאחדת עם רצון הנפש של נותן התורה.
זה נשמע ונראה כהמשך ישיר של לימודו אמש, ללא הפסק, דממה מופלאה רוחשת בחדר, הרשרוש היחיד הנשמע מפעם לפעם הוא רעש דפדוף דפי הספרים…
גופו של מרן זיע"א מוטה לעבר האותיות הזעירות שבספרים שלפניו, כך בתנוחה זאת רוכן מרן אל עבר ספריו כבר למעלה משמונים שנה!
באותה עת חלפו במחשבותיי דברי קודשו של בעל התניא שאמר: מי שהתורה מלובשת בשכלו ונפשו ומוקפת בהם, הרי הוא בבחינת "מחבק את המלך בבגדיו"…
אין ספק, בעל התניא מתכוין לחדר הזה, לרגעים הללו, לדמותו של מרן הרכונה על ספריו…