סיפרה בתו של מרן זצוק"ל, הרבנית יפה שתחי':
בגיל צעיר יותר, עת אבי היה נוסע באוטובוס, גם בזמן הנסיעה היה מנוצל על ידו ללימוד ושינון התורה, והיה שקוע גם אז כל כולו בסוגיא שהייתה פרושה במוחו האדיר באותה עת.
והנה באחד הימים, בהיותי הרה, עליתי לאוטובוס והבחנתי באבי, נדחקתי ועמדתי לידו, אך הוא בהיותו שקוע בתלמודו לא הבחין בי שאני ביתו, אלא רק הבחין שישנה אשה הרה המתקשה לעמוד, ומיד הזדרז לקום ממקומו ולפנותו עבור אותה אשה הרה, לתדהמתי הבנתי שאבי-מרן פוסק הדור מרוב שקיעותו בתורה לא הבחין שאני בתו…
(משוש תבל).