מידי שבוע אתר "מורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א נשיא מועצת הרבנות הראשית.
והשבוע בנושא: הצד עכבר בשבת האם יכול לזרוק אותו לאשפה בעודו חי?
בס"ד, ל' תשרי תש"פ, 61-2/פ'
לכבוד
היקר והנעלה, כש"ת ה"ה יואל אלמקייס נ"י
שלום רב,
לשאלתו אם העמידו מלכודת עכברים מערב שבת ונלכד שם עכבר בשבת, האם מותר לזרוק אותו לפח כשהוא חי.
מבואר בספר ילקוט יוסף שבת כרך ב' (סי' שט"ז סעיף י"ג) שהמעמיד מצודה מע"ש, ונמצא שם עכבר שניצוד, ורוצה לפתוח את המצודה בשבת לפני החתול כדי להאכילה, י"א שאם עיקר כוונתו להאכיל החתול מותר לעשות כן, אבל אם כוונתו כדי להפטר מהעכבר ולהשמידו אסור.
והנה בספר טל אורות (דס"ד) כתב להסתפק במי שהעמיד מצודה מער"ש ונמצא עכבר ניצוד שם, אם מותר לפתוח המצודה לפני החתול שיאכלנו, והביא דברי השבות יעקב (הנ"ל בהערה ח') דהוי גרמא בעלמא, וכתב לחלק, דשאני במעמיד סם לפני הזבובים שאפשר שלא יאכלו הסם ואינו בודאי שימותו, מש"ה חשיב גרמא. אבל כאן שפותח את מצודתו לפני החתול לא חשיב גרמא כלל. וה"ז דומה למ"ש בסנהדרין (עח.) גבי הא דאר"י השיך בו את הנחש חייב. ופרש"י שאחז הנחש והשיך הנחש בבשרו והרי הוא כתוקע סכין דלאו גרמא הוא שהרי כלי משחיתו בידו. ע"כ. וה"נ כיון שפותח המצודה לפני החתול ובודאי שימית אותו הוי כהורגו בידים ממש. אלא שי"ל דה"נ אפשר שיברח העכבר ואינו בודאי שימיתנו, וצ"ע. והו"ד בשו"ת יביע אומר ח"ג (סי' כ' אות ו'), וכתב, שלא התיר השבות יעקב אלא במקום צער. וגם מה שמחלק דלא חשיב גרמא אלא בספק, ולא בודאי שיבא לידי המלאכה, עיין בשו"ת דברי מרדכי פרידבורג (סי' כב) שאין דעת האחרונים כן. וגם לא דמי להשיך בו את הנחש וכו', וא"כ דמי האי למעמיד בהמתו ע"ג עשבים בשבת דשרי. ולפמ"ש האהעו"ז (סי' שכח) שהכל תלוי במחשבתו, ה"נ אם עיקר כוונתו להאכיל החתול י"ל דשרי. אבל אם כוונתו להפטר מהעכבר ולהשמידו י"ל דאסור. ולפמ"ש האמרי בינה (דיני שבת סי' כז), והשואל ומשיב שתיתאי (סי' נג), והחזו"א (הלכות שבת סי' לו אות א'), משרא שרי. ודו"ק היטב.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא הרבנות הראשית לישראל