יהדות. ערוץ מרן. הרצאות ושיעורים. שאל את הרב. שידורים חיים. – פורטל התוכן הגדול על מרן זיע"א
באחד הימים שאלו את מרן עטרת ראשנו זיע”א, מי עדיף שיקשט את הסוכה, האם הבעל משום ‘מצוה בו יותר מבשלוחו’, ומקיים בזה ‘זה אלי ואנוהו’, או עדיף שהנשים יקשטו?
השיב מרן: “תן לנשים לקשט, ואתה תשב ותלמד תורה, גם אצלנו הבנות מקשטות”.
(רבן של כל בני הגולה).
סיפר הרה”ג רבי בנימין כהן שליט”א מנהל תלמוד תורה פרחי כהונה בעיר צפת, מעשה שהיה לפני למעלה מעשר שנה.
הרב בנימין שליט”א היה גר בעיה”ק ירושלים תובב”א, וכשנולד לו בנו הצעיר שיחיה, הלך לביתו של מרן זיע”א, כדי להזמינו לברית המילה של בנו וישב כסנדק. מרן נענה להזמנתו, אלא שביקש ממנו שביום הברית יתקשר אליו לטלפון להזכיר לו להגיע לברית. ותוך כדי דיבור לקח מרן דף ועט כדי לרשום לו את מספר הטלפון, והנה רק התחיל מרן לכתוב את המספר, התבלבל במספרים, והתנצל בפני אבי הבן על כך שאינו זוכר את מספר הטלפון, ואז פנה אל הרבנית ע”מ לשאול אותה מהו המספר. הרב בנימין סיפר שהוא השתומם מאד על כך, שגדול הדור אשר זוכר את כל התורה כולה, ואילו את מספר הטלפון אצלו בבית אינו זוכר. אבל אח”כ הבין שאין בזה שום פלא, שהרי מה לעשות, מספר הטלפון לא כתוב בתורה…
(ממרן על מרן).
כתב רבי יהודה נקי בשו”ת מעיין אומר ח”א (פ”ב סי’ לג):
תלמיד אחד סיפר למו”ר מרן זיע”א, שרב אחד פרסם שהנשים צריכות לברך “שלא עשני איש”, וכששמע רבינו זאת כעס על אלו שמינוהו לרב.
אולם לאחר מכן אמר מרן כשבת צחוק על פניו: “אתה תברך בכל יום – שלא עשני כמו אותו רב!”, והוסיף ואמר: “אבל תברך בלי שם ומלכות!”.
(משוש תבל).
כתב הצלם שוקי לרר הי”ו:
כמעט שני עשורים מאז שזכיתי להיות קרוב למורי ורבי מרן מאור ישראל פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף שאני כ”כ מתקשה להוסיף את התואר שאנחנו נאלצים כעת: זכר צדיק וקדוש לברכה.
עם סילוקו לשמי רום, באותו יום מר ונמהר ג’ בחשון תשע”ד, עוברים לנגד עיני המראות מכל השנים בהם זכיתי לקרבתו של מרן, ולנגד עיני עוברת הפעם האחרונה בה זכיתי לקרבה הנראית לעין. היה זה יומיים לפני סוכות האחרון במעמד הכתרת בנו הגאון רבי יצחק יוסף לראשון לציון בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי בעיר העתיקה בירושלים.
ישבתי בשורה הראשונה כדי לתפוס את התמונות הטובות ביותר של מרן, והנה מרן מסמן לי להתקרב. היה זה לאחר אשפוזו הממושך בביה”ח. חשבתי שאני טועה. אבל מרן ממשיך “לרר בא הנה! שב לידי!” – פקד מרן.
התקרבתי למרן כשלצדו יושבים מרנן ורבנן וכן נשיא המדינה ואחמי”ם אחרים, ומרן מברך אותי כברך אב את בנו כשהוא מתאמץ להוציא כל מילה של ברכה, זה בעיני ה”מרן שלי” הרחמן, המתעניין ודואג לצרתו של כל יהודי.
זכות גדולה ונדירה נפלה בחלקי כאשר שלש פעמים!! מרן טרח, הגיע והשתתף ונשא דברים בכינוסים של ישיבות בין הזמנים שערכתי “אור זלמן – נר מנחם”.
(שר התורה).
סיפר הגאון הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר שליט”א:
מעשה שהיה בשמחת חתונה שהיו שם כמה מגדולי הדור, ועל ראש צבאם מרן ע”ה שהיה ראש לחכמים ותפארתם בכל אתר ואתר, ואני עמדתי באולם, והנה מרן ע”ה נכנס וכעין החשמל לפניו (שכל מקום שהיה נכנס חיל ורעדה נתפס בלבבבות ואין מי שנשאר אדיש). וניגשתי בהתרגשות לנשק את ידו, והמשיך למקום שבו ישבו החכמים עד לתחילת החופה. ואחר זמן פנה אלי בעל השמחה, שאלך לפנים לשבת במושב החכמים, ומשעמד על כך ניגשתי והייתי נותן שלום לגדולים שישבו שם, אך למרן ע”ה לא ניגשתי משום שכבר נישקתי את ידו בכניסתו לאולם. ולפתע הושיט לי את ידו וקרא לי לשלום, ותיכף ניגשתי ונשקתי שוב את ידו, וחשבתי שמפני הלחץ שהיה בכניסתו לא שם לבו שכבר קידמתי פניו לשלום. והתביישתי שמא תהיה מחשבה שנמנעתי מלתת לו שלום, וניגשתי שוב ואמרתי לפניו שכבר אמרתי לו שלום. והוא השיבני מיד, ידעתי בני ידעתי, וגם הזכיר לי איזה עניין שאמר לי בכניסתו, והוסיף ואמר: “אבל כאן יושבים רבנים שלא ראו מה שהיה בכניסה, ושמא יחשבו שיש בינינו דבר מה ח”ו, ע”כ צריך לכפול בנתינת שלום”. והיה לי שיעור חשוב בדרך ארץ, שצריך גם להיות נקיים מה’ ומישראל (ראה במסכת שקלים דף ח).
(ויוסף הוא המשביר לכל הארץ).
בשעה שישב מרן זיע”א שבעה על בנו, כחצי שנה לפני פטירתו, באה אצלו לנחמו אחותו שלא ראתה אותו כבר זמן רב.
מיד כשישבה לפניו, פתח עמה בדברים בשלומה, ואחר כך שאל: “האם הנכדים שלך לומדים בתלמודי תורה? היודעת את מעלתם של אלו שבניהם לומדים תורה?”, והחל להציע בפניה דברים נעלים אודות הזכות של אלו שניהם לומדים תורה.
כשסיים להרצות את דבריו, פנה לאחותו ושאל “האם יש לך קשר עם אחותנו פלונית?”, משנענה כי יש רק מעט קשר, החל שוב: “אנא ממך, דברי על ליבה שנכדיה ילמדו בתלמודי תורה, כי מה יקרים ומה נעלים אותם שזוכים שבניהם לומדים תורה…”.
(שלהבת יוסף חי).
סיפר חתנא דבי נשיא הגאון רבי מרדכי טולדאנו שליט”א:
פעם אחת פנו באמצעותי לרבינו מרן זלה”ה מישיבה מסוימת שיסייע להם לשדל נדיבי עם ואילי הון עבור ישיבתם. לשם כך שיגרו בידי מכתב למרן. בתוך הדברים כתבו שמוכנים הם עבור הטרחה לתת אחוזים מסוימים מהתרומות למרן. הגשתי את המכתב לרבינו, וכשקראו ושם לב להצעה זו, כעס מאד על עצם ההצעה, ושילחני מעם פניו”.
(שלהבת יוסף חי).
סיפר ר’ יצחק עזיראל הי”ו אשר היה גר בסמיכות לביתו של מרן זיע”א, שפעמים רבות נכח בעת שמרן יצא מביתו אל שיעוריו הקבועים, והיו אנשים נצבים בפתח ביתו כדי לשאול אותו שאלות בהלכה, ופעמים רבות שם לב שהיו אנשים המבקשים ממרן שיציין בפניהם את העמוד בספר שבו מופיעה ההלכה המבוקשת להם, ומרן היה משיב להם את מספר העמוד המדויק. היה זה גם בספרים נדירים ועתיקים שאינם מוכרים כל כך, גם בהם היה מרן משיב את מספר העמוד המדויק, קולע אל השערה ולא יחטיא.
כוח זיכרון זה, הסביר מרן כמה פעמים, הגיע לו מרוב עמלו ושינונו כל תשובה וכל הלכה שלמד עשרות פעמים, ובזכות זה נקלטו הדברים במוחו.
(משוש תבל).
מעשה בתלמיד שלמד בישיבת חזון עובדיה אצל מורנו הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט”א, בנו של מרן זיע”א, אשר במהלך השנים עבר ללמוד בישיבת “בית התלמוד” אצל הגאון הגדול רבי דב שוורצמן זצ”ל. והנה כשהגיע הבחור לפרקו, פנה אל ראש הישיבה להזמינו שיערוך לו חופה וקידושין, אך
ראש הישיבה השיב לו שכפי הנראה הוא לא יהיה בארץ בתאריך שבו תיערך החתונה, ועל כן רצוי שיפנה להזמין רב אחר שיסדר לו חופה וקידושין.
משראה הבחור כך, פנה אל מרן מאור עינינו זצוקללה”ה, וביקש ממנו שיואיל לערוך לו חופה וקידושין, מרן זיע”א השיב בחיוב לבקשתו.
לבסוף השתנו תכניות ראש הישיבה, והוא הקדים את בואו לארץ ישראל חזרה, וכך קרה שהוא פגש את מרן מאור ישראל זיע”א בחתונה של אותו בחור.
בעת מפגשם לחצו בחום ובידידות מרובה את ידיהם, ואז הוסיף ראש הישיבה ואמר למרן: “ברוך ה’ החתן הוא הבוגר של ישיבתכם, הוא תלמיד שלכם!”.
לשמע דבריו חייך מרן זיע”א והוסיף ברוב ענוותנותו: “ומקבלין דין מן דין…”.
(משוש תבל).
סיפר מרן עטרת ראשינו זצוקללה”ה:
“הייתה לי ידידות גדולה עם כל גדולי ירושלים, באותה תקופה זיכיתי לקרבה גדולה מצד רבה של ירושלים, הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ”ל, ואף למדתי אצלו בכולל “הר צבי” תקופה לא קצרה, שם למדתי בצוותא חדא עם גדולי הדור מהישוב הישן, כמו רבי שלמה זלמן אוירבאך זצ”ל, רבי ישראל יעקב פישר זצ””ל, ורבי אליעזר ולדנברג זצ”ל, כשכולל “הר צבי” אף עזר לי לממן את הדפסת ספר “חזון עובדיה” על פסח.
שם במסגרת כולל זה הכרתי גם את הגאון רבי בצלאל ז’ולטי זצ”ל, מי שלימים כיהן כרבה של ירושלים. ההיכרות עמו השפיעה רבות על מהלך חיי.
פגישה אחת עמו זכורה לי ביותר. נפגשנו יחד בטקס של “מוסד הרב קוק” שנערך בתל-אביב, כאשר אני והוא זכינו בפרס על יצירה תורנית, ושם במהלך הטקס ישבנו זה לצד זה ודיברנו בדברי תורה, ואז נפשי נקשרה בנפשו, האהבה שהייתה ביננו לא הייתה אהבה התלויה בדבר”.
(משוש תבל).
