ברכות הבמבה והשוקולד

57 viewsברכות
0

לק”י

כיצד מברכים על מאכלים שנשתנה צורתם ע”י שנטחנו ונתערבו בדבר אחר?

כגון, במבה שוקולד אפרופו קורנפלקס וכדומה.

לגבי הבמבה ידועה שיטת הרב שליט”א. אך מאן דהו אמר לי ששמע באיזה שיעור שהרב חזר בו, רצוני שיתן דעתו ע”ז אם אמת היה, או שמא חזיון לילה?

0

הנה בכל עניינים אלו נשפך דיו רב [וע’ באריכות למרן הראשון לציון שליט”א בספריו הבהירים ילקוט יוסף ברכות בקונטרס אחרון, ובעין יצחק ח”ב (כללי ספק ברכות הערה נב, ד”ה ונפק”מ)], אך לתועלת העניין נביא רק את עיקרי הדברים:

ידועה הגמרא בברכות (לח.) שתמרים שמיעכן מברך עליהם “בורא פרי העץ”. וביאר רש”י שם, שמדובר במקום שהתמרים מעוכים “קצת”, ואינם מרוסקים. ומשמע מדבריו, שאם התמרים היו מעוכים לגמרי, מברכים עליהם ברכת שהכל. וא”כ לכאורה הוא הדין בכל הפירות שטחנו אותם, שיש לברך עליהם שהכל.

אך בבמבה הדבר שונה, מכיון שהיא מיוצרת מזן של תירס שמגדלים אותו במיוחד בשביל ייצור הבמבה, ואין התירס ראוי לאכילה בפני עצמו אלא רק לאחר שטוחנים או מנפחים אותו. ודעת רבינו ירוחם (תולדות אדם נתיב טז ח”ב דף קמג:) שבדבר כזה מברכים עליו כברכתו העיקרית, ובנדוננו הברכה היא “בורא פרי האדמה”. וכן דעת התרומת הדשן (סי’ כט), החיי אדם (כלל נא ס”י), מג”א (סי’ רב ס”ק יח) משנ”ב (סי’ רג ס”ק יב). והדבר דומה לגרעיני אבטיח וחמניה, שבעבר היו מברכים עליהם שהכל נהיה בדברו, מחמת שלא היו מגדלים את האבטיחים והחמניות במיוחד בשביל הגרעינים, אלא לדברים אחרים, ודרך אגב היו משתמשים בגרעינים שלהם לאכילה. אך כיום שמגדלים אבטיחים וחמניות במיוחד בשביל הגרעינים, ברכתם בורא פרי האדמה, וחושבני שלא נמצא כיום אדם שיברך עליהם שהכל נהיה בדברו.

ואין זה נכון כלל וכלל שמרן הראש”ל שליט”א חזר בו מדין זה, ובכלל פרצה הוא שפרצו בדורנו בפסיקותיהם של מרן רבינו זיע”א ויבדל לחיים טובים ומרן הראש”ל שליט”א, שעל הרבה דברים אנשים שונים ואומרים שחזרו בהם מפסיקותיהם, ועשו תורתם פלסתר, למרות שבמקומות מועטים (כמה עשרות הלכות מתוך אלפי פסקי הלכה שכתבו) חזרו בהם. ואין לסמוך על דברים אלו רק ממקומות מוסמכים, או שכתבו זאת בעצמם במפורש, ואך לפני זמן מועט שמענו ממרן הראש”ל שליט”א שדיבר בעניין הבמבה עם איזה ת”ח.

ומה שכתב מרן רבינו זיע”א בהסכמה לספר הלכה ברורה שיש לברך שהכל, הנה כתב מרן זיע”א שם בלשון “חטיפי תירס”, וכתב מרן הראש”ל שליט”א (בעין יצחק ח”ב מהדורת תשע”ד עמוד תקעו) שביום טו סיון תשס”ט דיבר עם בזה עם אביו זיע”א, ונתברר שלא הייתה כוונתו על הבמבה (אלא על שאר החטיפים כגון אפרופו וכדו’) שמיוצרת מזן מיוחד של תירס. ובשנת תשס”ה חתם בכת”י שמסכים לדבר שיש לברך על הבמבה ברכת האדמה (לחץ כאן לצפיה). ע”ש.

ואף שמערבים במבה כמה חומרים, אין בחומרים אלו רוב כדי לבטל ממנה ברכת האדמה, שעיקר ורוב הבמבה נעשית מהתירס הנ”ל. וע’ בעין יצחק שם (ד”ה והנה ביקרנו) שביקר מרן הראש”ל שליט”א במפעל, ונתברר שמתוך כמות גדולה שלא מאתים קילו, מערבים 130 גרם בלבד של אבקת אפיה, ופשוט שהיא מתבטלת ברוב המוחלט של התירס.

ולענין ברכת השוקולד ראה למרן הראש”ל שליט”א בילקוט יוסף ברכות (עמ’ תל) שכתב שהמנהג לברך שהכל, והמברך העץ לא הפסיד. וע”ש במקורות, לא עת האסף.

ובענין ברכת הפירה, שהוא תפוחי אדמה מרוסקים, ע’ בשו”ת יביע אומר חלק ז (סי’ כט אותיות, ו, טו) ובחלק ט (או”ח סי’ קח בהערות על ספר אור לציון אות צב), שיש לברך עליו האדמה.

 

בברכה,

אליהו דניאל אוזן

You are viewing 1 out of 0 answers, click here to view all answers.

תפריט נגישות

***