שלום וברכה!

כתב מרן הראש”ל שליט”א בספרו הבהיר ילקוט יוסף שבת ב (מהדו”ק, סי’ שב ס”ט):בגד או כובע שנתלכלך מעפר או מאבק, מותר לנערו בשבת, אף בבגד חדש שחור ומקפיד עליו שלא ללבוש את הבגד עם הלכלוך שלדעת מרן השלחן ערוך דוקא בטל ובגשם אסור לנקותו בשבת, [בבגד חדש, שחור, וכשהוא מקפיד שלא ללובשו בלי הניקוי]. אבל באבק וכדומה, יש להקל בזה. ומותר לנקות את הבגד בשבת מהאבק גם במברשת בגדים. וטוב להחמיר לנקות את הבגד או הכובע מהאבק בשינוי, כגון בשרוול חולצתו, וכדומה. ואחינו האשכנזים מחמירים שלא לנער את הבגד בשבת גם מהאבק שעליו, אלא מקנחים את הבגד בנחת בכף היד, או במטלית יבשה. ע”כ. וכ”כ פירט יותר בקיצור ש”ע ילקו”י סי’ שב סעיפים יא-יב, ע”ש.

ובקיצור ש”ע שם סעיף טז כתב: יש אומרים שמותר לנקות בשבת את השטיחים ולהסיר מהם האבק על ידי מכונה ידנית, אף אם היא תולשת ומורטת את הצמר מן השטיחים. ויש חולקים. ואף שהעיקר כסברא ראשונה, מכל מקום המחמיר תבא עליו ברכה. [ילקוט יוסף שבת ב’ עמ’ עח בהערה]. ע”כ. ומבואר דכל החשש אינו אלא מחמת תלישת ומריטת הצמר, אולם בחבטה בעלמא ע”ג שטיח דליכא חשש מריטה, ואין שם יותר מניעור אבק, לכאורה הו”ל לכל היותר ניעור וניקוי ע”י כלי המיוחד כמברשת דמעיקר הדין שרי, ורק המחמיר לעשות בשינוי תע”ב.

אולם עדיין יש לומר שבדבר כזה שהוא נשמע למרחוק ונראה כמעשה של חול, וגם פעמים רבות יש בו טרחה יתירה, לכן יש להימנע מלחבוט בשטיח, ואין להקל ללא צורך גדול. ואף במקום צורך גדול, ישתדל לעשות מה שאפשר בצינעה ואם אפשר גם בשינוי, ותע”ב.

בברכת התורה

שמעון ללוש