שלום וברכה!

כתב מרן זיע”א בהליכות עולם ח”ד (עמ’ פה, פר’ בשלח הערה ה ד”ה ולענין), שהמקלף ביצים, יש לקלפם סמוך לסעודה על מנת לאוכלם לאלתר, וכעין מ”ש הרמ”א בהגה (סוף סימן שכא), ע”כ.

ולכן כשרוצה לקלף ביצה קשה, יש לקלף אותה לאלתר, דהיינו אם אוכל אותה בתוך סעודה, אפשר מחצי שעה סמוך לסעודה, ואם אוכל אותה ללא סעודה, צריך לקלוף סמוך ממש לזמן שמתכוין לאכול.

ואפילו כשקולף מתחת לזרם של ברז מים, עדיין שייכת כאן הסברא של בורר, כמבואר שם בהליכות עולם (בעמוד פה), ובחזון עובדיה שבת ח”ד (עמ’ ריז), שאם יש לכלוך דבוק על הפירות, או אבק, מותר להזרים עליהם מים מן הברז ולשפשף אותם בידו “על דעת לאוכלם לאלתר”, ע”כ. ומבואר שגם באופן כזה, שהפרי מבורר לעצמו, וזרם המים הוא שפועל הברירה, עדיין לא היקל בזה מרן זיע”א אלא כשעושה כן על דעת לאכול לאלתר.

ולכן גם לגבי קילוף הביצים, מותר לקלף ביצים, בין בידו בלבד, בין תחת זרם המים, ובלבד שעושה כן על דעת לאכול לאלתר.

בברכה רבה

שמעון ללוש