מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ו | הלכות מליחה, הלכות ה-ח

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

א. הקונים בשר מן האטליז (והוא בלי עטיפה בנייר או בניילון), ומניחים אותו בסל או בקופה שדרך להניח בהם לחם, לא יפה עושים, ויש למחות בהם שלא יעשו כן, כי הדם שעל הבשר נסרך ונדבק בסל ובקופה, ואחר כך יהיה נדבק בלחם. ואפילו אם יחשבו שאחר כך ידיחו את הלחם, כיון שאין דרך להדיחו, אין לעשות כן לכתחלה, וכמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סי’ צא סעיף ב), שכל דבר שצריך הדחה, כגון להניח בשר מבושל צונן בכלי של איסור צונן, אסור לכתחלה, שמא יאכלנו בלא הדחה. ואם היה הבשר עטוף בנייר או בניילון מותר לכתחלה.

ב. בשר שנשרה במים מעת לעת, דהיינו עשרים וארבע שעות, אסור לאוכלו על ידי מליחה בבישול בקדרה, אלא צלי. ואם ספק הוא אם שהה מעת לעת במים או פחות, מותר להכשירו על ידי מליחה לבשלו בקדרה. וכן בכל ספק כבוש בשאר איסורים, אם לא נכבש בחומץ וציר, יש להתירו משום ספק ספיקא. וכל שכן ספק כבוש בבשר (מבושל) וחלב שיש להקל, שלא אסרה תורה אלא דרך בישול, ולא בכבישה.

ג. לכתחלה ראוי לשרות הבשר במים במשך חצי שעה, לרככו שיקבל את המלח להפליט את דמו, אבל אם השעה דחוקה לו כגון בערב שבת, או לצורך אורחים או לסעודת מצוה, די שידיח אותו וישפשף אותו היטב בכל צדדיו, ואחר כך ימלחנו. ולכתחלה ישהה את הבשר במלח במשך שעה, ואם השעה דחוקה, או לצורך אורחים, די שישהה אותו בשיעור חצי שעה. ובדיעבד כל ששהה במלח שיעור מיל, דהיינו שמונה עשרה דקות, מותר.

ד. צריך למלוח הבשר בכלי מנוקב שיזוב דמו החוצה. ואם יש בכלי מי ים שהם מלוחים, לא ישרה הבשר במי הים, פן על ידי מליחת המים יפלוט דמו ויחזור ויבלע ממנו. ומכל מקום בדיעבד אין לאסור, אלא ידיחנו היטב וימלחנו ויכשירנו לקדרה.

להקדשת הלימוד לחץ כאן. 

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!