מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ו | דברים היוצאים מן החי, הלכה יא. הלכות תערובות, הלכות א-ג

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

א. שמן דגים שאומרים שהוא עשוי מדגים טמאים, הואיל וטעמו פגום ומאוס, והוי שלא כדרך אכילה, מותר לחולה שאין בו סכנה. ובפרט דמסתמא אינו שותה ממנו אלא חצי שיעור בכל יום, דהיינו פחות משיעור רביעית. ולבריא שהוא מתחזק והולך על רגליו, אלא שיש לו מיחוש בעלמא, או שהוא חלש, אם שותה ממנו רק חצי שיעור יש להקל. ויותר נכון שישתה על ידי קפסולות, שיש הפסק בין השמן לגרונו על ידי הקפסולות. ולקטן שהוא חלש יש להקל שנידון כחולה שאין בו סכנה.

ב. ביצת נבלה או טריפה אסורה באכילה, ומכל מקום אם נתערבו חד בתרי בביצים כשרות, הכל מותר. ואף על גב שהביצים הם דבר שבמנין, הואיל ואין לביצה חשיבות מיוחדת בטלה בתערובת, שכן מסקנת מרן השלחן ערוך במשנה אחרונה שלו (בסימן קי סעיף א), וכן פסקו האחרונים, הפרי חדש ומרן החיד”א בשיורי ברכה. וכן עיקר.

ג. בהמה שנשחטה ומצאו בה טרפות, אם הוגלד פי המכה, דעת מרן אפילו החלב שנחלב ממנה קודם שלשה ימים והגבינות שנעשו ממנו, כולם אסורים, ושלא כהרמ”א שמתיר אם נעשו קודם שלשה ימים לשחיטתה, ואנו קבלנו הוראות מרן. ולכן אם בעל החלב והגבינות ספרדי, מותר למוכרם לאשכנזי שנוהג היתר בדבר כדעת הרמ”א.

ד. השוחט בסכין בדוקה כדת, ואחר שחיטה מצא בה פגימה, יש לחוש שמא בעור התרנגולת נפגמה, והסימנים נשחטו בסכין פגומה, הילכך התרנגולת “ספק נבלה”, ואסורה. ומכל מקום אם מצא בה ביצה, מותרת, מפני שאיסור ביצת נבלה הוא רק מדרבנן, וספקא דרבנן לקולא.

להקדשת הלימוד לחץ כאן. 

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!