הלימוד היומי בתורת מרן | יום רביעי כב שבט תשע”ח


הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ו | פרשת אחרי מות, הלכות מליחה, הלכות י-יג

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

א. אף על פי שאין מחזיקים דם בבני מעיים, כמבואר בסעיף ט, מותר למולחם עם בשר שיש בו דם, כי מכיון שגם בני מעיים פולטים ציר על ידי המליחה, איידי דטרידי למפלט לא בלעי. ולכתחלה אין למלוח כבד עם בני מעיים, ובדיעבד גם זה מותר. ובני מעיים ששהו שלשה ימים בלא מליחה, לכתחלה יש לצלותם, ובדיעבד שטעו ובישלום, יש להתירם.

ב. מותר למלוח הרבה חתיכות בשר זו על זו, ואפילו אם החתיכה התחתונה גמרה פליטת דמה קודם העליונה, אין לחוש לשמא תבלע דם מן העליונה, לפי שהיא עדיין פולטת ציר במשך שתים עשרה שעות, וכל זמן שפולטת ציר אינה בולעת. אבל אסור למלוח בשר אפילו של עוף, יחד עם דגים, לאחר שניטלו קשקשיהם. לפי שהדגים ממהרים לפלוט כל ציר שבהם קודם שיפלוט הבשר את דמו, ובולעים מן הדם. ואם עבר ומלחם ביחד, העופות מותרים, והדגים צריכים קליפה, שהמליחה אוסרת עד כדי קליפה.

ובשר שנמלח כדת ויצא מידי דמו, והוכשר, מותר למלוח אותו עם דגים ביחד, ואף על פי שאסור לבשל בשר ודגים ביחד, משום סכנה, במליחה אין חשש סכנה.

ג. ביצה שנמצאת במעי התרנגולת אחר שחיטה ואין לה אלא חלמון בלבד, יש להחמיר לדון אותה כדין בשר, ולהצריכה מליחה לפני שיבשלו או יטגנו אותה. ואסור לבשלה בחלב. ורק אם אכל אותה בפני עצמה מותר לאכול אחריה גבינה ושאר מאכלי חלב. אבל אם יש לה חלבון וחלמון, אפילו אם היתה מעורה בגידין, הרי זו ביצה גמורה ומותר לאכול אותה בחלב. ואם לא היה לה אלא חלמון בלבד, וטעו ולא מלחו אותה, ובשלוה או טיגנוה בלי מליחה, בדיעבד יש להתיר, ע”פ דעת פוסקים רבים מן הראשונים שגם בחלמון בלבד נחשבת ביצה גמורה. ואין צריך ששים פעם כנגדה כדי לבטלה. אלא סומכים בזה על הפוסקים המתירים.

וביצה שיש לה חלמון וחלבון עם קליפה רכה, אף להנוהגים להחמיר למלוח אותה קודם בישולה, אם רוצה לגמוע אותה חיה מותר, כדין בשר שלא נמלח שמותר לאוכלו כשהוא חי. וכשמולחים אותה כדי לבשלה או לטגנה, אין למלוח אותה יחד עם בשר, שיש לחוש לבליעת הדם מן הבשר. ומכל מקום בדיעבד, אינה נאסרת אלא כדי קליפה, ואם יש לה קליפה, די במה שמשליך הקליפה, והביצה מותרת.

ד. ביצה שנמצאת בתרנגולת אחר שחיטה, ולא נגמר אלא החלמון בלבד, שצריכה מליחה כדי לבשלה או לטגנה, ושהתה שלשה ימים בלא מליחה, אף על פי כן מותר למולחה ולבשלה, ואין דנים אותה כדין בשר ששהה שלשה ימים בלא מליחה, שאינו מותר בבישול אלא לצלי, כיון שהיא רכה, וגם אין מחזיקים בה דם, וכדין בני מעיים, שאף על פי שאסורים מדין בשר בחלב אין מחזיקים בהם דם.

להקדשת הלימוד לחץ כאן. 

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

ילקוט יוסף - פורים משולש, סדרת "מורשת מרן"
₪25.00

רכוש כעת

סט חזון עובדיה המלא - 19 כרכים
₪620.00

רכוש כעת

מעדני המלך - חלק ד - חינוך ילדים
₪45.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

תגובות (0)

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *