הלימוד היומי בתורת מרן | יום שישי יז שבט תשע”ח


הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ו | פהלכות מליחה, הלכות יג-טז

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

א. כשכותב מרן השלחן ערוך להתיר במקום הפסד מרובה, שיעור הפסד מרובה אין לו קיצבה ידועה, אלא הכל תלוי במצבו הכלכלי של השואל, העשיר לפי עושרו, והעני לפי עוניו, והכל לפי ראות עיני הרב המורה, ואומדן דעתו, שאם ההפסד אצל השואל נחשב להפסד מרובה יש להקל, וטעם הדבר, כי בכל מקום שהתירו בהפסד מרובה, מעיקר ההלכה הדבר מותר לגמרי, שכן דעת רוב הפוסקים ואחרי רבים להטות, ורק כדי לחוש לדעת מיעוט הפוסקים שאוסרים, נוהגים חומרא בדבר כשההפסד מועט. אבל כשההפסד מרובה יש להתיר, מפני שהתורה חסה על ממונם של ישראל (חולין מט:).

ואם התרנו דבר משום הפסד מרובה, לגבי האדם השואל, ואחר כך הוזל הדבר ההוא ואין עוד הפסד מרובה בדבר, כיון שיצא בהיתר על פי הוראת חכם, לא יצא הדבר מהיתרו הראשון.

ואם היה השואל איש עשיר, ולא היה אפשר להתיר לו, מפני שלפי מצבו של השואל לא היה לו הפסד מרובה, מכל מקום לא יאמר הרב המורה שהוא “אסור”, אלא יאמר לו בדרך עצה טובה, שאין ראוי לו לאוכלו, אבל יכול ליתנו לאיש עני, לאחר שיודיענו שדבר זה הותר בפוסקים במקום הפסד מרובה, וכיון שלגבי העני הוא הפסד מרובה, יש להתיר לו ליתנו לעני.

ב. לכתחלה לא ימלח הבשר להכשירו לקדרה במלח דק כקמח, מפני שהוא נבלע בבשר, ואינו מפליט כל כך. ובדיעבד אפילו אם מלח במלח דק, די בכך. (שפתי כהן יז). ואם אין לו אלא מלח דק כקמח מותר למלוח בו. וכשמולח במלח דק, ימתין קצת אחר הדחת הבשר, כדי שיטפטפו המים של ההדחה מן הבשר, שלא יתמחה המלח מהמים של ההדחה. ואם אחר שמלח הבשר במלח דק, הובא לו אחר כך מלח בינוני, אין מטריחים אותו למלוח בו שנית. ואין למלוח לכתחלה במלח גס ביותר, מפני שהוא נופל מעל הבשר, ואם אין לו אלא מלח גס ביותר, ואינו יכול לכתוש אותו, מפני שהוא קשה כאבן, מותר למלוח בו אפילו לכתחלה (בית חדש).

ג. המנהג לכתחלה להשהות את הבשר במלחו שיעור שעה אחת, ששים דקות, אבל מן הדין די להשהותו כשיעור מיל. וכשיש צורך למהר את בישול הבשר, כגון בערב שבת, או לצורך אורחים חשובים, או לסעודת מצוה, די להשהותו כשיעור “מיל”. אך נחלקו הפוסקים בשיעור מיל, שיש אומרים שהוא שמנה עשרה דקות, וכן דעת מרן השלחן ערוך, ויש אומרים שהוא כשיעור שני חומשי שעה, דהיינו עשרים וארבע דקות. ולכן לכתחלה ישהנו במלחו עשרים וארבע דקות, ובדיעבד אם השהה אותו במלחו שמנה עשרה דקות, והדיחו ובישלו, מותר. ואם טעה והדיח הבשר בתוך שיעור מיל, ומיד נזכר, רשאי לחזור ולמלוח הבשר שנית, להשלים שיעור מיל, בצירוף שהייתו הראשונה. ואם שהה במלחו יותר מחצי שעה והודח, מותר לכתחלה לבשלו. (דגול מרבבה, ואבני צדק).

ד. אם נמלח הבשר כראוי, ולאחר שהודח באו לידי ספק אם שהה הבשר במלחו כשיעור מיל, או לא, אם עדיין לא נתבשל הבשר, טוב לחזור ולמולחו, כדי שיצא מידי ספק, באופן שבצירוף השהיה הקודמת במלח, עם שהייתו במלח שלאחר ההדחה יש שיעור מיל, דהיינו עשרים וארבע דקות, ואח”כ ידיחנו ויבשלנו. אבל אם כבר נתבשל, ונסתפקו אם שהה במלחו כשיעור מיל, יש להתיר התבשיל, משום שיש כאן ספק ספיקא, שמא שהה במלחו כשיעור מיל, ואם תמצא לומר שלא שהה, שמא הלכה כהראב”ד וסיעתו דבמאי דנפק מניה משערינן, ומסתמא יש ששים כנגד הדם, הילכך יש להתיר התבשיל.

להקדשת הלימוד לחץ כאן. 

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

ילקוט יוסף - פורים משולש, סדרת "מורשת מרן"
₪25.00

רכוש כעת

סט חזון עובדיה המלא - 19 כרכים
₪620.00

רכוש כעת

מעדני המלך - חלק ד - חינוך ילדים
₪45.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

תגובות (0)

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *