מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ו | הלכות מליחה, הלכות א-ד

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

א.דם האיברים שלא פירש מותר, ולכן מי שדעתו יפה מותר לו לאכול בשר חי “באומצא”. ובלבד שידיחנו מן הדם שעליו. והרמב”ם מצריך לו חליטה בחומץ, קודם שיאכל ממנו. ורוב הפוסקים חולקים עליו ומתירים, וכן דעת רב אחאי גאון, הראב”ד, והתוספות, והרא”ש, והרמב”ן, והרשב”א, והר”ן, והסמ”ג, והסמ”ק, ולכן פסק מרן בשלחן ערוך (סי’ סז סעיף ב) להתיר, וכן עיקר.

ב. הבשר אחר שנמלח יפה יפה והודח כדת מותר להניחו בקדרה, אע”פ שאין המים רותחים, כך היא דעת רוב גדולי הפוסקים, אבל הרמב”ם סובר שאין המלח מפליט את כל הדם שבחתיכה, אלא רק את הדם שבשטח העליון של החתיכה. ולכן הוא מצריך לתת את החתיכה בקדרה שהמים שבה רותחים, שאז המים הרותחים צומתים את הדם שבחתיכה שלא יפרוש, והרי היא כחליטה. ומרן השלחן ערוך (סי’ סט סעיף יט) פסק כדעת רוב הפוסקים שאין צריך שיהיו המים רותחים. וכן המנהג. וכן עיקר.

ג. ביצה שנמצא עליה דם, אם נמצא הדם בחלמון אסורה כל הביצה, ואם נמצא בחלבון, זורק את הדם ואוכל את השאר. ואם נמצא הדם מעל החלמון, וחושב שיתכן שבא הדם מצד החלבון ונדבק על החלמון, יוכל לנסות בזהירות להסיר את הדם על ידי צמר גפן בנחת, ואם הצליח להסירו ונשאר החלמון שלם, זה סימן שהדם הוא מהחלבון, וזורקו ואוכל את השאר. וביצת ספנא מארעא, שהתחממה התרנגולת מן הקרקע, ואין שם תרנגול זכר בתוך ששים בתים, מן המקום שנמצאת התרנגולת, ונמצא דם בביצה, בין בחלמון בין בחלבון, זורק את הדם ואוכל את השאר.

וביצה בת יומה, שנמצא בה דם על החלמון, אף על פי שאין לחוש שהדם הוא ריקום אפרוח, מכל מקום לא פלוג רבנן, והביצה כולה אסורה. אבל ביצה הנמצאת במעי התרנגולת, לאחר שנשחטה, ונמצא בה דם בחלמון הביצה, זורק את הדם ואוכל את השאר.

וביצה בת יומה, שנמצא בה דם בחלמון, ונתערבה עם ביצים הרבה, ויש הפסד מרובה או שעת הדחק בדבר, אפשר להתירם. (ע’ ערוך השלחן אות טז).

וביצים המובאים מן הקיבוצים והמושבים, שהתרנגולות שם מסוגרות בלול, ואין שם תרנגול זכר כלל, ונמצא דם בביצים ההם, אפילו נמצא בחלמון, זורק את הדם ואוכל את השאר, כי ביצים אלה אין ראוייים לגדל אפרוח כלל. ולכן אינם נאסרים מפני הדם שעליהם.

ד. מותר לגמוע ביצה כשהיא בקליפתה, ואין צורך לבדוק שמא יש בה דם, כי רוב הביצים אין בהם דם. ומטעם זה נהגו לקנות מן הגוים פת הבאה בכסנין שנילושה עם ביצים, ולא חששו שמא יש בביצים דם, מפני שהולכים אחר רוב ביצים שאין בהם דם. [ומכיון שאילו היו קובעים סעודה עליהם, היה צריך לברך עליהם ברכת המוציא וברכת המזון, מוכח שיש להם דין פת, ובמקום שנהגו היתר בפת של גוים, גם זה מותר. תוס’ ביצה טז:].

להקדשת הלימוד לחץ כאן. 

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!