מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ו | פרשת קדושים, הלכות צליה, הלכות יג-יד

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

א. בשר ששהה שני ימים מעת לעת, ויום השלישי חל בשבת, מותר לומר לגוי שישרה אותו במים כדי שלא יאסר בבישול לאחר השבת, וטוב לומר לגוי שיאמר לגוי אחר לשרותו, דהוי כעין שבות דשבות שמותר במקום הפסד, ואם אין שם גוי, מותר לישראל ליטול ידיו הנקיות על הבשר, כדי שלא יאסר.

ב. צאן או בקר שנחלבו, ואחר שהרתיחו את החלב, ראו בו כמה טיפות דם, אם יש ששים בחלב נגד הדם, בטל בששים, והחלב מותר. ואם אין ששים בחלב כנגד הדם, מותר להוסיף חלב טהור ולבטל את הדם בששים. שמכיון שדם שבישלו אינו אסור אלא מדרבנן, מותר להוסיף עליו היתר ולבטלו. כדין כל איסורים דרבנן. כמבואר בש”ע (יו”ד סי’ צט ס”ו). ואם נראה הדם מיד לאחר החליבה, קודם הרתיחה, יש להעמיד את החלב בצנצנת זכוכית כיום תמים מעת לעת עד שיצלול הדם למטה ויושקע בתחתית הצנצנת, ואז יערו את החלב לתוך כלי אחר, ויפרישוהו מן הדם. ואפילו לא יהיה ששים בחלב כנגד הדם, מותר.

פרשת אמור – דברים היוצאים מן החי, הלכות א-ב

ג. חלב (בקמץ) של בהמה טמאה אסור מן התורה, שכל היוצא מן הטמא טמא. הילכך חולה שאין בו סכנה כגון חולה אסטמא קלה, אין לו לשתות חלב האתון לרפואה, ורק אם הוא חולה שיש בו סכנה מותר, שכל האיסורים נדחים מפני פיקוח נפש. ומכל מקום גם כשאין בו סכנה יכול לשתות חלב האתון אם נתן בו דבר מר, דהוי שלא כדרך הנאתן שאין איסורו אלא מדרבנן, ובמקום חולי לא אסרו חכמים.

ד. בשר אדם אסור לאוכלו מן התורה. ונשים עקרות שבולעות ערלת התינוק אחר הברית, משום סגולה, כדי להכנס בהריון, יש למחות בהן.

להקדשת הלימוד לחץ כאן. 

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!